"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדד האזהרה של השמש הפך לטרנד שיזוף מסוכן בקרב בני נוער

אינדקס הקרינה נועד להזהיר אותנו מתי השמש מסוכנת במיוחד - אבל לאחרונה יותר ויותר בני נוער משתמשים בו דווקא כדי לדעת מתי “הכי טוב להשתזף”. איך כלי שנועד להגן על הבריאות הפך לטרנד מסוכן ברשתות?

,עודכן
0השמעה
צעירים מצטלמים לטיקטוק כשהם משתזפים על החוף בלי קרם הגנה. צילום: נוצר באמצעות GPT-Image 2

אם חשבתם שהדור הצעיר כבר ראה הכול ברשתות החברתיות, כנראה שעוד לא שמעתם על הטרנד החדש סביב אינדקס הקרינה. כן, זה לגמרי אמיתי.

איך מדד הקרינה הפך מאזהרה להמלצה?

בסרטוני טיקטוק שונים ניתן לראות כי יותר ויותר בני ובנות נוער בודקים את אינדקס הקרינה - המדד הרשמי של השירות המטאורולוגי שמציג עד כמה קרינת השמש מסוכנת בכל שעה ביום. אבל במקום להשתמש בו כאזהרה, הם משתמשים בו כדי לדעת מתי לצאת להשתזף.

האינדקס נע בין 1 ל־11 ומסומן בצבעים שונים לפי רמת הסיכון:
דרגות 1–2 מסומנות בירוק ונחשבות לרמת סיכון נמוכה יחסית;
צהוב וכתום כבר מאותתים שצריך להיזהר; ואדום וסגול, דרגות 8–11, מסמנים קרינה מסוכנת מאוד, ברמה שבה מומלץ בכלל לא להיחשף לשמש.

איכשהו, מה שאמור היה להיות תמרור אזהרה בריאותי הפך אצל לא מעט צעירים ל”מזג האוויר המושלם לשיזוף”. המומחים מזהירים שמדובר בהרגל מסוכן במיוחד, בעיקר בגלל שרוב נזקי השמש מצטברים כבר בגיל צעיר. מחקרים מראים שכ־80% מנזקי השמש נגרמים לפני גיל 18, הרבה לפני שרואים את ההשלכות על העור.

המספרים עצמם מדאיגים לא פחות:
לפי משרד הבריאות, בשנת 2021 אובחנו בישראל כ־1,800 חולי סרטן עור חדשים ו־210 בני אדם נפטרו מהמחלה. ב־2023 כ־2,000 ישראלים אובחנו עם מלנומה ממאירה, אחד מסוגי סרטן העור המסוכנים ביותר.

מה שהופך את התופעה לעוד יותר מטרידה הוא העובדה שרבים מבני הנוער מודעים לסיכונים - אבל כמו בהרבה טרנדים מסוכנים אחרים, גם כאן התחושה היא ש”לי זה לא יקרה”.

אז נכון, עכשיו אולי אתם עדיין לא רואים את הנזק. אבל השמש לא תמיד משאירה סימנים בזמן אמת. לפעמים היא פשוט שומרת קבלות לעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר