מסקר חדש עולה כי במהלך שאגת הארי יותר ממחצית מהמעשנים (54%) דיווחו כי עישנו יותר, ו־17% מהם מציינים עלייה משמעותית ביחס לתקופת השגרה. הסיבות המרכזיות: לחץ וחרדה (58%) ודאגות כלכליות (32%). 2% מהמעשנים דיווחו כי הצליחו להפסיק לעשן לפני יותר משנה, אךחזרו להרגל המזיק בשבועות האחרונים.

להתרעות ולכניסה למרחב מוגן היו השפעות מיידיות על המעשנים: כמעט רבע מהמעשנים (23%) נכנסו למרחב המוגן באיחור כי עישנו בזמן ההתרעה. 17% מהמעשנים דיווחו על צורך להדליק סיגריה בזמן שבין ההתרעה לאזעקה. כמעט שליש (31%) חשו צורך לעשן מייד עם יציאתם מהמרחב המוגן.

הסקר נערך באופן אינטרנטי על ידי מכון רושינק בקרב 600 נשאלים בני 18-70 מהאוכלוסייה היהודית, והוא מצביע על שינוי בדפוסי העישון בישראל במהלך ימי הלחימה מול איראן.

בגלל "החיים המתוחים"

כ־21% מהציבור הישראלי מעשנים בשגרה (126 מהנבדקים בסקר). 26% מהמעשנים דיווחו שהם צורכים יותר מחצי קופסת סיגריות ביום, ו־74% מהמעשנים דיווחו כי ניסו להיגמל בעבר ולא הצליחו. לצד העלייה בצריכה, ניכרת ירידה במוטיבציה להיגמל. רק 17% מהמעשנים דיווחו כי הרצון להפסיק התחזק בתקופת המלחמה, 20% שקלו להפסיק אך בחרו לחכות לסיום הלחימה כדי לעשות זאת, ו־60% העידו כי אינם שוקלים כלל להיגמל בשלב זה.

"החיים המתוחים בישראל משפיעים באופן ישיר על הרגלי העישון", אומר ד"ר אריאל רוקח, מומחה למחלות ריאה, יו"ר החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון בישראל ומנהל היחידה לטיפול נשימתי במרכז הרפואי שערי צדק. "המתח המתמשך סביב ימי הלחימה, והשהייה הממושכת בבתים ובמרחבים מוגנים, מובילים לא פעם לחזרה לעישון בקרב מי שכבר נגמלו ולהגברת הצריכה בקרב מעשנים. הגברת העישון בבית, בחללים סגורים, פוגעת גם בבני הבית שאינם מעשנים, ובמיוחד בילדים קטנים.

"מאחר שמדובר בהתמכרות פיזית לניקוטין, תהליכי גמילה מודרניים לא מתבססים רק על הפסקה מיידית, אלא כוללים לרוב כלים שמסייעים להתמודד עם התלות בניקוטין - ובהם תחליפי ניקוטין מסוגים שונים (כגון ניקוטינל), או תרופות העשויות להקל את הסימפטומים של הגמילה ואת ה'רעב' לסיגריות. חשוב לדעת שהטיפולים הללו כלולים בסל הבריאות, וניתנים לכל חברי קופות החולים בעלות מינימלית".