200 מטפלות ומטפלים בתחומי ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, דיאטה ופיזיותרפיה נוספו לקופות החולים בשנה החולפת. נתונים אלו מתפרסמים במלאת שנה לחתימת הסכם השכר שהעלה את שכר המטפלים הציבורי.
עם זאת לא ברור אם העלייה הצליחה להוביל לקיצור תורי ההמתנה, שעמדו על 6 עד 8 חודשים, ואם המטפלים החדשים מצליחים לתת מענה לכ-11 אלף מטופלים חדשים שנוספו לקופת החולים. זאת ארבעה חודשים לאחר שהחל המהלך לביטול שיטת ההחזרים בטיפולי התפתחות הילד.
במסגרת המהלך, מטופלים חדשים בהתפתחות הילד לא יוכלו יותר לקבל טיפול ממטפלים פרטיים במאות שקלים לטיפול והחזר חלקי מקופת החולים, אלא יתאפשר להם לקבל שירות בקופות החולים ב-35 שקלים השתתפות עצמית לטיפול.
לפי נתוני משרד האוצר, מספר העובדים המועסקים בקופות החולים עלה מכ-4,600 באפריל 2025, ערב חתימת ההסכם, ל-4,800 באפריל 2026. מדובר בעליה של כ-5%. מחר (שני) יתקיים דיון מעקב בוועדת הבריאות על הרפורמה בשירותי התפתחות הילד והשלכותיה העתידיות על בריאות ילדי ישראל.
"משבר עמוק ומתמשך"
במסגרת הסכם השכר נוספו מענקים שבין 12 אלף ל-22 אלף שקל, בתמורה להגדלת אחוזי המשרה עד ל-100% במגזר הציבורי לתקופת התחייבות של שנה. המתנגדים לרפורמה הביעו חשש כי עוד לפניה זמני ההמתנה לטיפולי התפתחות הילד היו ארוכים, וביטול מנגנון החזרים מבלי להציע חלופה עלול להביא לדחייה באבחון ולעיכוב במתן טיפולים חיוניים, וכן להעמקת פערים התפתחותיים. בנוסף עלה חשש כי לא יהיה מנגנון בקרה אפקטיבי על יישום המהלך ומעקב אחרי תוספת תקנים ופתיחת מכונים חדשים.
בנייר עמדה מטען פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית שיוצג מחר בדיון נטען כי "מערך הפסיכולוגיה ההתפתחותית בישראל מצוי כיום במשבר עמוק ומתמשך. מחסור בפיסכולוגים התפתחותיים במערכת הציבורית, לצד תקינה שאינה מותאמת לצרכים, עומסי עבודה כבדים ופערים חריפים בפריפריה, מובילים לזמני המתנה בלתי סבירים לאיבחון ולטיפול, לעיתים אף למעלה משנה. עבור ילדים בגיל הרך עיכוב זה משמעותו החמצת חלון הזדמויות קריטי להתערבות מוקדמת".
יצויין כי הסכם השכר של מקצועות הבריאות לא מתייחס לתחום הפסיכולוגיה. ובתחום זה ניתנו מענקים אחרים.
בשטח זמני ההמתנה נמשכים
גורם באוצר ציין כי "שנה לאחר חתימת הסכם מקצועות הבריאות, המגזר הציבורי מציג שינוי מגמה דרמטי המאופיין בחזרה משמעותית של מטפלים מהמגזר הפרטי למערכת הציבורית, בדגש על שירותי הקהילה בקופות החולים. נתוני השנה הראשונה מצביעים על גידול של כ-10% בהיקף המשרות ועלייה עקבית במספר המועסקים במקצועות הבריאות.
"ההסכם, שהוגדר כ"גיים צ'יינג'ר", הביא לשיפור חסר תקדים בתנאי ההעסקה, הכולל עלייה ממוצעת של 20%-22% בשכר המטפלים (ובענף התפתחות הילד אף כ-25%), לצד מענקים שנתיים וחצי-שנתיים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים למטפל. הצלחת המהלך מסמנת את זניחת שיטת ההחזרים הפרטיים, שלא הוכיחה את עצמה, לטובת חיזוק השירות הציבורי, צמצום אי-השוויון והבטחת טיפול איכותי ומבוקר לכלל האוכלוסייה".
עם זאת, יפעת נוריאל, מנכ"לית החברה הישראלית לריפוי בעיסוק, מתריעה כי גם אם גוייסו מטפלים נוספים - הדבר לא תרם להקדמת התורים וילדים עדיין ממתינים חודשים לטיפול במערכת הציבורית: "הצעדים שננקטו במסגרת הרפורמה בהתפתחות הילד ובהם הסכמי שכר, מתן תמריצים לקופות החולים ושינויים במנגנוני ההחזרים להורים, הוצגו כמהלכים שנועדו להפחית את הנטל הכלכלי על המשפחות ולהגדיל את היצע המטפלים במערכת הציבורית.
גיוס של כ־200 מטפלים נוספים, כאשר לא פורסמו באופן מלא היקפי התקנים, אחוזי המשרה ופיזורם הגיאוגרפי, בוודאי שאינו נותן מענה מספק להיקף המחסור הידוע.
בפועל, ממשיכות להצטבר עדויות מהשטח, הן מצד הורים והן מצד אנשי מקצוע, על זמני המתנה של חודשים רבים, ולעיתים על קושי ממשי בקבלת מענה טיפולי לילדים. החברה הישראלית לריפוי בעיסוק מדגישה כי יש לראות בשירותי התפתחות הילד שירות חיוני ולא מותרות, וכי האחריות להבטחת זמינותם מוטלת על המדינה. נדרש מענה מערכתי רחב, הכולל הגדלה משמעותית של תקני כוח אדם, שיפור תנאי ההעסקה ושימור המטפלים במערכת הציבורית, לצד שקיפות בתכנון ובהקצאת המשאבים. ללא צעדים אלה, הפער בין הצורך הגובר של הילדים והמשפחות לבין היכולת של המערכת הציבורית לספק מענה הולם ימשיך להתרחב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו