"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ישראלי חדש: האם בדיקת דם תוכל לסייע באבחון ADHD כבר בגיל שנה?

מחקר של מכון המחקר של לאומית מצא הבדלים במדדי דם הקשורים למערכת החיסון אצל ילדים שאובחנו בהמשך עם הפרעת קשב וריכוז • פרופ' יבגני מרזון: "להפרעות קשב יש בסיס ביולוגי מובהק"

,עודכן
0השמעה
המחקר אישש ממצאים קודמים. תוחלת חיים קצרה יותר למבוגרים שמאובחנים עם ADHD. צילום: DedMityay, שאטרסטוק

מחקר ישראלי חדש בהובלת מכון המחקר של לאומית שירותי בריאות מצא כי בדיקת דם שגרתית הנעשית לתינוקות סביב גיל שנה לצורך גילוי אנמיה, עשויה בעתיד לסייע גם בזיהוי מוקדם של הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

תלמידי המועצה האזורית מרחבים עולים להסעה לבית הספר

במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי Journal of Child Psychology and Psychiatry, נבדקו יותר מ-30 אלף ילדים שהיו במעקב לאורך שנים. החוקרים זיהו 11,318 ילדים שאובחנו במהלך הילדות עם ADHD והשוו אותם לכ־19,600 ילדים ללא אבחנה, בעלי רקע דומה מבחינת גיל, מין ומצב סוציו־אקונומי.

ממצאי המחקר העלו כי כבר בגיל שנה קיימים הבדלים מובהקים במספר מדדי דם הקשורים למערכת החיסון ולתהליכים דלקתיים אצל ילדים שאובחנו בהמשך עם הפרעת קשב וריכוז. בין המדדים שנמצאו שונים: אאוזינופילים, לימפוציטים ובזופילים, כולם רכיבים של מערכת החיסון.

לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את ההבנה כי להפרעת קשב וריכוז יש בסיס ביולוגי מוקדם, וכי היא אינה מתחילה רק עם הופעת הקשיים ההתנהגותיים בבית הספר.

פרופ' יבגני מרזון, ממובילי המחקר במכון המחקר של לאומית, אמר כי "המחקר משנה את האופן שבו ניתן לחשוב על ADHD, ממצב הנתפס לעיתים כהתנהגותי בלבד, למצב בעל רכיבים ביולוגיים והתפתחותיים מוקדמים".

פרופ' יבגני מרזון,צילום: ללא

מרזון, שאובחן בעצמו עם ADHD רק בגיל 32 במהלך התמחותו ברפואת ילדים, סיפר כי הסטיגמות סביב ההפרעה הן אחד הגורמים שמניעים אותו לחקור את התחום. "הרבה פעמים יש סטיגמה על המאובחנים, שהם עצלנים או לא משתפים פעולה. אנחנו מצאנו כעת שיש להפרעה ביסוס ביולוגי שמתבטא במדדי דלקת", אמר.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי עדיין לא ניתן לאבחן ADHD באמצעות בדיקת דם בלבד. לדבריהם, נדרש מחקר נוסף כדי להבין כיצד ניתן יהיה בעתיד להשתמש במדדים הביולוגיים ככלי תומך לאבחון מוקדם ואובייקטיבי יותר של ההפרעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר