בשיא מבצע "שאגת הארי", כשחדרי ניתוח לא ממוגנים ברחבי הארץ נסגרו בשל מתקפות טילים, נולד שיתוף פעולה שלפני שנים לא רבות היה נחשב לבלתי אפשרי.
בתי חולים ציבוריים פנו לפרטיים, ולעיתים בתי חולים פרטיים מתחרים ניתחו זה עבור זה - בחדרים ממוגנים, עם גישה מלאה לתיק הרפואי של המטופלים. כעת מתברר שהמודל לא נגמר עם ירי הטיל האחרון.
בית החולים סורוקה, ששמונה מחדרי הניתוח שלו נפגעו בפגיעת טיל איראני בחודש יוני שעבר, חתם על הסכם קבוע לשימוש בחדרי הניתוח של אסותא באר שבע - הממוגנים. במסגרת ההסכם יוכל סורוקה להשתמש באחד עד שלושה מתוך חמשת חדרי הניתוח של אסותא לביצוע ניתוחים בכירורגיה כללית, אף־אוזן־גרון, עיניים, אורתופדיה ואורולוגיה. שיתוף הפעולה כולל גם את מערכות המידע, כך שתישמר נגישות לתיק הרפואי של המטופלים.
הפכו שותפים
זהו רק קצה הקרחון. במלחמה בתי החולים שיבא, בילינסון, מאיר, לניאדו וקפלן ניתחו באסותא רמת החייל; כרמל ואסותא חיפה ניתחו מטופלים בבית החולים הפרטי מדיקה בחיפה; קפלן וסורוקה נעזרו בחדרי הניתוח הממוגנים של אסותא באר שבע. בימי "שאגת הארי" בוצעו בבתי החולים של אסותא 300 ניתוחים מטעם בתי חולים ציבוריים, מתוך סך של 7,000 ניתוחים שהתקיימו באסותא באותה התקופה.
ד"ר שני ברוש, אסותא: "מנתח צריך 100% דיוק וביטחון - ואם הוא חרד מאזעקה, זה מאוד מערער. בתשתית ממוגנת הוא פשוט ממשיך"
בבית החולים מדיקה בחיפה (לשעבר אלישע), מחצית מהניתוחים שבוצעו בתקופת המלחמה היו עבור בתי חולים אחרים - לעיתים מתחרים ישירים. "היו שיתופי פעולה נדירים וחריגים שבמצב שגרה לא היו מתקיימים", אומר מנכ"ל מדיקה, זיו ביטון. "קלטנו פעילות ציבורית לחלוטין, אפילו של המתחרים הישירים - מתוך רצון להעניק שירות טוב למטופלים. פתחנו את דלתנו לכל רופא שביקש לנתח, עבדנו 24 שעות ביממה כולל שישי-שבת".
הבניין הוותיק, בן כ־80 שנה, שרד את הלחימה בזכות מיגון שנבנה מראש. "קודמיי בתפקיד היה להם חזון, ואת כל קומת הקרקע, שהיא הקומה של חדרי הניתוח, בנו עם מיגון תקני. לכן יכולנו לפעול בפעילות כמעט רגילה", אומר ביטון.
חדרי הניתוח פעלו בתפוסה של 70% בלבד - לא בשל חוסר ביקוש, אלא בשל הגבלה של 20 מיטות התאוששות ממוגנות בלבד. "עבדתי בעבר בכמה בתי חולים פרטיים, וזו הפעם הראשונה שבה משרד הבריאות מביא אותנו בחשבון כחלק ממערכת הבריאות הציבורית".
במהלך מבצע שאגת הארי, מטופלת בת 42 מאזור הצפון סבלה מדימומים רחמיים שלא הגיבו לטיפול תרופתי. היא אובחנה עם שרירן ברחם שהחל לעבור תהליך של נמק - ממצא שעלול היה לפגוע ביכולתה ללדת בעתיד. הוחלט להכניסה לניתוח כבר ביום המחרת. הניתוח בוצע בהצלחה בחדר הניתוח הממוגן של מדיקה, שאפשר לצוות הרפואי להמשיך לנתח גם תחת איום ביטחוני.
"תשתית לאומית"
ד"ר שני ברוש, ראש אגף רפואה באסותא, מסבירה מה עמד מאחורי ההחלטה לפתוח את שערי בתי החולים הפרטיים. "מנתח שעומד בחדר ניתוח צריך 100% דיוק וביטחון - ואם הוא חרד מאזעקה, זה מאוד מערער. בתשתית ממוגנת הוא פשוט ממשיך". לדבריה, בבתי החולים של אסותא בוצעו ניתוחים נוירוכירורגיים, ניתוחי בטן מורכבים, ניתוחים אונקולוגיים גדולים וצנתורי לב. "היווינו תשתית לאומית במובן הזה".
ברוש מדגישה שהשאיפה היא לא לשכוח את הלקח. "נכון לשמור גם בשגרה את ה'שריר' הזה - כולל היכרות של בתי החולים עם חדרי הניתוח שלנו ויכולת נצורה להעביר תוצאות פתולוגיות ורשומה רפואית, כך שבשעת חירום הבאה נוכל לעשות את ההפעלה הזו בצורה יותר טובה". היא מוסיפה כי בסוף השנה ייחנך בית החולים אסותא ראשון לציון - תשתית ממוגנת נוספת במרכז הארץ שבה חדרי ניתוח ודיאליזה.
ד"ר מירה מרם, סמנכ"לית וראש חטיבת בתי חולים בכללית, רואה בשיתוף הפעולה מודל שיכול לפעול גם בשגרה. "ראינו שכאשר מצליחים לאגם משאבים סביב מטרה משותפת, אפשר להרחיב את שירותי הרפואה לציבור - יעיל, מהיר ואיכותי".
לדבריה, כללית יודעת למפות ולנתב מטופלים כאשר יש חוסר במקום מסוים - ותשמח לעשות זאת גם עם המערכת הפרטית. "אנו יודעים מה קורה לתורים אחרי המלחמה, יש לא מעט דברים שנדחו. בסוף, המטרה של כולם, במערכת הפרטית והציבורית, היא לתת את הטיפול הטוב ביותר".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הכריז במהלך המלחמה על כוונתו להמשיך לקדם שת"פים. "חשוב לנו לצמוח גם ממצבי החירום. נרצה ששיתופי הפעולה בין המערכת הפרטית לציבורית יימשכו גם בעתיד, שהתשתית הפרטית תוכל לשמש גם לניתוחים ציבוריים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו