סל התרופות הישראלי שמאושר מדי שנה כולל אלפי תרופות וטיפולים בתקציב של מיליארדי שקלים שמעבירה המדינה ישירות לארבע קופות החולים. אולם מבדיקת "היום" עולה כי ישנן תרופות הנכללות בסל עם הגבלות יישום נוקשות לגבי שלב המחלה המדויק שבו ניתן לקבל את התרופה.

אותן ההגבלות מונעות מחולים רבים לקבל תרופות שיכולות להציל את חייהם. חמור מכך, ההגבלות לא מתעדכנות ולא נבחנות מחדש על ידי משרד הבריאות במשך שנים, גם כאשר כבר השתנו ההמלצות הרפואיות לגבי השלב המתאים למתן התרופה - על סמך מחקרים וניסיון טיפולי בארץ ובעולם.

עוד עולה מהבדיקה כי במקרים אחרים, ישנם טיפולים כלולים ומתוקצבים בסל, אך לא ניתנים לחולים - מכיוון שמאז הכנסתם לסל השתנתה הגדרת המחלה בעולם, אך זו לא עודכנה בהתאם בסל התרופות. במקרה נוסף הגבלה בסל קבעה שתרופה תינתן רק על ידי קבוצת רופאים מצומצמת, כך שמרבית החולים לא יכלו לקבל אותה. לבסוף, בעקבות לחץ של איגודי הרופאים השתנתה ההגדרה בסל.

לפי ההערכות הרופאים והמנהלים הבכירים בקופות החולים ובמשרד הבריאות, מאות חולים בשנה אינם מקבלים תרופות חיוניות הכלולות ומתוקצבות בסל, תרופות שיכולות להציל את חייהם, זאת רק בשל כך שההגבלות על מתן התרופות לא התעדכנו בהתאם להתקדמות הרפואה והמדע.

לא מתיישרים עם ההמלצות

אוקסנה יונייב, בת 61 מתל אביב, מכירה מקרוב את המחדל והאבסורד. בחודשים האחרונים היא נאבקת בקופת חולים כללית, בה היא חברה, כדי לקבל תרופה נגד סרטן הקיבה הגרורתי ממנו היא סובלת. אוקסנה מטופלת על ידי האונקולוג ד"ר דן מירלמן מבית החולים איכילוב, שהמליץ לה על התרופה "אופדיבו" - תרופה אימונותרפית הרותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני.

אוקסנה החלה לקבל את התרופה ביולי השנה באמצעות תרומות של עמותות "חברים לרפואה" ו"קו לחיים" ותשלום פרטי של המשפחה בעלות של 16 אלף שקלים בחודש, שגייס בנה ארטיום. ההמלצה הרפואית של ד"ר מירלמן הוכיחה את עצמה: התרופה הביאה ל"שיפור אדיר" ודרמטי במצבה - היא "ללא כאבים כמעט בכלל ומרגישה מצוין", זאת לעומת המצב לפני הטיפול, אז "לא יכלה ללכת בגלל הכאבים" והייתה "מאוד חלשה ועייפה עם ירידה כללית במצבה", לצד חשד לגרורות בגוף.

בעקבות הצלחת הטיפול פנתה המשפחה לוועדת החריגים בקופת חולים כללית. בינואר השנה החליטה הוועדה לדחות את הבקשה. "ההיגיון הרווחי בטיפול מובן בהחלט וניתן להתרשם מהתגובה לטיפול", נמסר מהוועדה, "אולם במקרה זה נעשה דילוג על קווי הטיפול הקיימים בסל, שכן הטיפול צריך להינתן רק לאחר מיצוי קווי הכימותרפיה".

לפני שלושה ימים פנתה אוקסנה בשנית לוועדת החריגים. ד"ר מירלמן הדגיש במכתב כי הטיפול יעיל באופן משמעותי בהרבה מכימותרפיה, שאף כרוכה בסיכון רפואי גבוה מאוד עבור אוקסנה - בפרט לאחר שכבר הוכחה אצלה התגובה הדרמטית לתרופה.

ד"ר מירלמן אף הזהיר כי דרישת הוועדה לעבור טיפולים כימותרפיים לפני קבלת התרופה עלולה לגרום לפגיעה פיזית ותפקודית באוקסנה, וכרוכה בסיכונים וסיבוכים משמעותיים. הוא הדגיש כי אין כיום חולים במצבה של אוקסנה המקבלים כימותרפיה לפני הטיפול התרופתי, וכי אלה גם ההמלצות של הארגון האמריקני NCCN - המוביל לקביעת סטנדרטים לטיפול בסרטן.

עו"ד יעל פרידל מעמותת "חברים לרפואה", שהגישה את הבקשה לוועדת החריגים, הדגישה כי חולות במצבה של אוקסנה שיקבלו קודם את שני שלבי הכימותרפיה יגיעו לטיפול התרופתי "חלשות ומותשות, ולא מן הנמנע כי חלקן לא תגענה כלל למצב שבו יתאפשר להן לקבל אותו".

בכללית טרם קיימו דיון נוסף של הבקשה. מקופת החולים נמסר: "התרופה המדוברת אינה כלולה בסל התרופות הציבורי למצבה של המטופלת. הוועדה ממתינה לקבלת מידע עדכני מהרופא המטפל שיבהיר מהי החריגות הרפואית במקרה זה ביחס למטופלים במצב דומה. מקרה זה ממחיש את המורכבות והדילמות עמן מתמודדות ועדות החריגים, במיוחד במקרים הנוגעים לתרופות הכלולות בסל תחת מגבלות מוגדרות. הדרך להרחבת הסל היא באמצעות ועדת הסל הממלכתית".

"הסירוב של מכבי אינו נכון"

מקרה נוסף הוא של אלי סיטבון, בן 69 מאשדוד, שזקוק לטיפול בטכנולוגיית "אופטיון", הנחשבת לטיפול המוביל בגליובלסטומה - סרטן המוח הנפוץ והאגרסיבי ביותר. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-200 חולים במחלה. הטיפול באופטיון בתוספת כימותרפיה מעלה פי 2.5 את הסיכוי לשרוד חמש שנים בהשוואה לכימותרפיה בלבד, ומורידה משמעותית את שיעורי התמותה.

מדובר בטכנולוגיה של שדות חשמליים המשבשים את חלוקת תאי הסרטן, הכוללת מערכי מתמרים ייחודיים הנצמדים לקרקפת ומחוברים למחולל קטן היוצר את השדה החשמלי.

הטיפול נכנס לסל בשנת 2020 בעלות של כ-20 מיליון שקלים לכ-150 חולים בשנה. ב-2021 נעשה סיווג מחדש של סרטני המוח בארגון הבריאות העולמי, וכתוצאה מכך שונתה שמה של המחלה של אלי - וזו כבר אינה כלולה בסל. מדובר במקרה חריג שטרם קיבל התייחסות ממשרד הבריאות. עלות הטיפול היא כ-100 אלף שקלים.

בעקבות כך פנו אלי ובנו חיים לוועדת החריגים בקופת חולים מכבי. הרופא המטפל באלי, ד"ר ג'רום קארפ, מהמכון לרדיותרפיה בבית החולים שיבא בתל השומר, ציין בתיקו הרפואי כי "למחלתו יש שם חדש לפי הסיווג מ-2021, אבל היא בעיקרה אותה מחלה, וההמלצות לטיפול לפי ההוראות הבינלאומיות הן אותן המלצות".

ועדת החריגים במכבי דחתה את הבקשה וקבעה כי על פי הסיווג המעודכן של ארגון הבריאות העולמי, מצבו הרפואי אינו כלול בהתוויה למימון הטיפול בסל, וכי אין אצלו חריגות רפואית ביחס לחולים אחרים באותו מצב.

בעקבות כך פנה אלי בתחילת השבוע לוועדת החריגים פעם נוספת, באמצעות עו"ד פרידל, שביקשה לדון מחדש בבקשה בנימוק שהיא עולה בקנה אחד עם ההוראות הבינלאומיות לטיפול בחולים, ושאין לה השלכות תקציביות רוחב משמעותיות, וכי כל עיכוב במתן הטיפול עלול לגרום לאלי נזק בלתי הפיך.

נוסף על כך, גם ד"ר אליסיה טליאנסקי מהמכון האונקולוגי בתל השומר כתבה בתיקו הרפואי של אלי כי הסירוב של מכבי "אינו נכון ועל הקופה לקיים דיון חוזר בבקשה".
מכבי טרם מסרה לאלי את תשובתה לבקשה החוזרת.

מהקופת החולים נמסר: "הטיפול המדובר אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי בהתוויה הרלוונטית. שינוי ההגדרה בוצע על ידי ארגון הבריאות העולמי, ועל פיו פועלים ארגוני הבריאות בארץ, לרבות ועדת הסל שעל פי החלטותיה פועלות קופות החולים. הטכנולוגיה עם ההתוויה החדשה הוגשה בימים אלה לסל הבריאות, ואנו מקווים כי תאושר למען המטופלים".

"מהסלים המתקדמים בעולם"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "סל התרופות הישראלי נחשב לאחד הרחבים והמתקדמים בעולם, בזכות היותו מבוסס על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, המבטיחים טכנולוגיות ותרופות מצילות חיים לכל אזרח בישראל. עלות הרחבת סל התרופות לשנת 2026 עומדת על 650 מיליון שקלים.

ההתוויות והקריטריונים שנקבעים במסגרת הסל מנוסחים בתהליך מקצועי רחב, בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, ומשקפים את הידע הרפואי, הצרכים הקליניים וסדרי העדיפויות שנבחנו בעת קבלת ההחלטה.

"קיימת אפשרות להגיש בקשות לעדכון או לשינוי של מסגרת ההכללה וההתוויות בסל, על בסיס מידע מדעי וקליני עדכני. הגשת בקשה לדיון במסגרת תהליך הסל אינה כרוכה בתשלום, והמערכת פתוחה לקבלת פניות מקצועיות בנושא. משרד הבריאות גם הסדיר את אופן הפעלת ועדות החריגים של קופות החולים באמצעות חוזר מנכ"ל קופות חולים . הקופות מקיימות מאגר מידע בנושא ומדווחות באופן מרוכז אחת לשנה על הפניות בהן דנו ועדות החריגים".