"בהתחלה לא קישרתי את זה למחזור, אבל כל חודש חוויתי הבדל ממש קיצוני בהרגשה שלי. מהכל אחלה ובסדר, לממש גרוע, ותחושה כאילו נחרב העולם. חוויתי גם כאבים פיזיים בתקופה הזו, והשינה שלי ממש נפגעה".
את התחושות האלה הייתה חווה ליאור שלום, בת 30 ממושב עמיקם, מדי חודש במשך שבוע עד שבועיים לפני הווסת. ההבנה שמה שהיא חווה הוא לא PMS רגיל, אלא תסמונת קדם וסתית אחרת, חמורה יותר, הגיעה רק אחרי שנים.
“אני מתמודדת עם C-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת), אז במשך תקופה ארוכה כל הזמן היה לי קשה. בהמשך, כשהמצב שלי התייצב, פתאום כל חודש בסמיכות לווסת הייתי חווה רגרסיה. התחלתי לעקוב אחרי זה בניסיון להבין מה קורה, ואז התחלתי לחקור לבד באינטרנט וגיליתי את השם הזה.
"דיברתי עם המטפל שלי, ואמרתי לו: תגיד, זה יכול להיות PMDD, מה שאני חווה? והוא אמר לי כן. פתאום היה לי שם למה שאני מתמודדת איתו. זה נתן לי אישור שאני לא מדמיינת ולא ממציאה".
7% מהנשים בגיל הפוריות מתמודדות עם PMDD
לפי משרד הבריאות, כ-7% מהנשים בגיל הפוריות מתמודדות עם PMDD - הפרעה דיספורית קדם וסתית, שהתסמינים שלה מופיעים כשבוע עד שבועיים לפני הווסת ונחלשים או נעלמים עם תחילתה. בין התסמינים האפשריים: עצבנות, כעס או רגישות יתר, מצב רוח דכאוני או חרדתי, עייפות קיצונית, שינויים בתיאבון, הפרעות שינה ולעיתים גם פגיעה ממשית בתפקוד היומיומי.
כיום אין בדיקה חד־משמעית ל־PMDD. האבחון מתבסס בעיקר על מעקב אחר דפוס התסמינים לאורך המחזור החודשי. לפי ההגדרה הרפואית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM-5), כדי לאבחן PMDD נדרש קיום של לפחות חמישה תסמינים מתוך רשימה מוגדרת.
מסיבה זו, חלק חשוב מהאבחון כולל מעקב אישי של כל אחת אחר התסמינים שלה לאורך כמה מחזורים, ותיעוד ההשפעה שלהם על חיי היום־יום.
"לא יכולים לעשות לי רנטגן ולראות את ה-PMDD שלי"
גם היום לא ברור לחלוטין מה גורם ל־PMDD, אך ההערכה הרפואית היא שמדובר ברגישות גבוהה במיוחד לשינויים ההורמונליים הטבעיים של המחזור החודשי. חשוב להדגיש שנשים רבות חוות תסמינים פיזיים או רגשיים לפני הווסת, אך במקרה של PMDD העוצמה והתדירות גורמות לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
"אני מרגישה את המעבר החד", מספרת ליאור, "בין ההורמונים הטובים של הביוץ, שאז הכול סבבה ואין לי בעיות בחיים, לזמן לקראת הווסת, שבו המחשבות על עצמי ועל העולם נהיות הרבה יותר קשות. יש תחושות של ייאוש. דברים שבדרך כלל יכולים להיות בסדר, פתאום מעלים בי הרבה יותר חרדה".
התחושות האלה, היא אומרת, קשות במיוחד גם משום שמדובר בהתמודדות שקופה יחסית, כזו שלא תמיד אפשר לראות מבחוץ.
"כנשים, חינכו אותנו הרבה פעמים לחשוב שאנחנו היסטריות ומגזימות. הרי לא יכולים לעשות לי רנטגן ולראות את ה-PMDD שלי - זה משהו שמישהי חווה קודם כל בינה לבין עצמה", היא מסבירה.
"זה פוגע גם בזוגיות"
לדבריה של ליאור, אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר של ההתמודדות עם PMDD הייתה דווקא על מערכות היחסים שלה.
"בוא נגיד שכמה גברים שיצאתי איתם, אז זה נחתך בתקופה הזאת - אם זה כי זה הוציא ממני התנהגויות לא נוחות, או גרם לי לרצות לחתוך את הקשר".
אבל ליאור מבקשת שלא להגדיר אותה רק דרך ההתמודדות שלה. "המורכבויות שלי באות עם האושר הפנימי שלי. לכל אחד יש את ההתמודדויות שלו הרי", היא אומרת באומץ ובכנות. "אני רוצה למצוא מישהו שלא רואה את הקושי כדבר מבודד ונפרד, אלא רואה בי מישהי שיש לה כוחות נפש מאוד גדולים להתמודד עם עצמה".
"קודם כל צריך לתת אישור ולגיטימציה לעצמך"
המסר החשוב ביותר של ליאור לנשים הוא שיתנו לעצמן את המקום והאישור להתמודד עם מה שהן חוות.
"אם את חושבת שיש לך PMDD - אז קודם כל, לפני האבחנות, את צריכה לתת אישור ולגיטימציה לעצמך על זה שאת חווה משהו, ושאת לא מדמיינת. זה לא צריך להפריע לך ככה בחיים, את לא צריכה לסבול כל כך".
"בהתמודדות כזו חמלה זה לא פריבילגיה. את חייבת לפתח את האיכות הזו, אחרת ממש קשה לחיות. אני לא שופטת את עצמי באמות מידה שלא רלוונטיות לי. אני יודעת שהמערכת שלי צריכה הרבה אהבה, הכלה וסבלנות. אני צריכה את האיכות הזו כמו מים".
כיום, ליאור מלווה בבית מאזן ומורה ליוגה תרפיה המתמחה בטראומה ומצבי דחק. בנוסף היא מורה לריקוד, שמתמחה בעבודת אגן לנשים. ההחלטה שלה לעסוק במקצועות האלה קשורה מאוד למסע שעברה, גם עם ההתמודדות שלה עם תסמונת ה-PMDD.
"אני לא רוצה להיות קורבן של זה"
"כמובן שאני לא רוצה להיות קורבן של זה. זו מעין צרחה של הגוף ליחס, ואני מטפלת היום בעצמי דרך תנועה, תזונה נכונה ועוד. כשאני כן מצליחה לתת את לעצמי את המנוחה שהגוף שלי צריך, התסמינים ממש נרגעים".
לפי המלצות משרד הבריאות, דרכי ההתמודדות עם PMDD כוללות שינה מספקת, פעילות גופנית ותזונה מתאימה, לצד טיפול רגשי מלווה ולעיתים גם טיפול תרופתי ממשפחת SSRI (תרופות נגד דיכאון וחרדה) בתקופות שבהן מופיעים התסמינים. בנוסף, מומלץ לשמור על תקשורת פתוחה עם בן או בת הזוג, משפחה וחברים, להפחית עומסים בתקופות המאתגרות של החודש ולשמור על שגרת מנוחה יציבה.
"מה יש לי" היא סדרת כתבות על מצבים רפואיים שנשים מתמודדות איתן, בעולם שבו במשך שנים, תסמינים 'נשיים' הוגדרו כ"היסטריה". הסדרה מבקשת לתת לנשים קול להבין את הגוף שלהן, ולמנוע מנשים נוספות להמשיך ליפול בין הכיסאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו