"הסיכון להתפרצות ולהדבקה המונית בוירוס ההאנטה הוא נמוך ונראה שאין חשש למגיפה עולמית", מסבירה פרופ' חיתאם חוסיין, מומחית למחלות זיהומיות, חברה בצוות לטיפול במגיפות וסגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל. "זה אירוע שקרה על ספינה אחת ואי אפשר להניח שיגרום להתפרצות".
לדבריה, בימים האחרונים דנו באיגוד המומחים למחלות זיהומיות בישראל וגם בקבוצת הווטסאפ של הצוות לטיפול במגיפות, בדיווחים שהתקבלו מספינת הנוסעים "הונדיוס", שם אירועה ההתפרצות. אך לעת עתה בשל הסיכוי הנמוך להגעת חולים לארץ - לא פורסמו הנחיות כלשהן.
עד כה נפטרו 3 נוסעים בספינה שנבדקו בזן האנדס של נגיף ההאנטה שמקורו בדרום אמריקה. עוד חולה נמצאת במצב קשה ועוד 7 התגלו בבדיקות מעבדה כחולים אך הם ללא סימפטומים.
הנגיף נפוץ בריכוזי מכרסמים כמו עכברים וחולדות והוא עובר באופן נדיר לבני אדם,
ככל הידוע, רק תתן הזן שבאנדים הוא בעל יכולת נמוכה ונדירה להדביק מאדם לאדם ולכן החשש מהתפרצות גלובלית נמוך.
"האירוע הזה נדיר. זו לא שפעת ולא קורונה. דרך ההעברה היא מוגבלת והסיכון להתפרצות בסדר גודל עולמי הוא מאד נמוך. הוירוס הוא משפחה גדולה של תת זנים. רק בתת זן אחד קורית העברה מאדם לאדם. ההדבקה היא בעיקר במגע עם שתן רוק וצואה של מכרסמים".
עוד הוסיפה "לכן חשוב להדגיש שזה לא יגרום להתפרצות בסדר גודל גדול. גם לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי וגם לפי משרד הבריאות אנחנו מגדירים את הסיכון להאנטה בישראל כמאד נמוך".
לדברי ד"ר חוסיין מנתוני אירגון הבריאות העולמי ולה כי תת הזן המדובר גרם בדרום מרכז וצפון אמריקה ב-2025 לכ-229 מקרי הדבקה ול-59 נפטרים, שמהווים 25% תמותה.
"זו ספינה עם כמה עשרות נונסעים ונדבקו 7-8. עושים כעת חקירה לראות את הקשר. האם ההדבקה היתה בחדרים מסויימים בספינה. ההעברה של הנגיף מחייבת מגע עם הפרשות וטיפות אוויריות כשזה של אדם חולה. אבל ההעברה מאד נדירה. אם סיכוי ההדבקה היה יותר גבוה היית מוצאת עשרות בתו הספינה. זה מקום סגור ומאד קרוב. ההערכה שהסיכון להדבקה הוא 2-3% הדבקה. תלוי בעומס של הוירוס בהפרשות", מסבירה פרופ' חוסיין.
"הסימפטומים של המחלה הם כאבי ראש סחרחורות חום כאבי שרירם שלשולים כאבי בטן והקאות. ואז זה מתפתח לקוצר נשימה ויכול להתפתח להלם ספטי שמוביל לתמותה. שיעור התמותה גבוה מאד ורואים באירוע הזה 25% תמותה לפי ארגון הבריאות העולמי".
לדברי פרופ' חוסיין אין כרגע המלצות מיוחדות למי שנוסע לחו"ל. "אין טיפול מונע ואין חיסון. חשוב כמו תמיד לשמור על הגיינה. הדבר הכי בסיסי הוא שמירה על היגיינת ידיים לאחר כל מגע". בשנת 2014 נפטרה חוקרת ישראלית בת 36 לאחר הידבקות באחת הזנים של וירוס ההנטה. מדובר בחוקרת שטסה לפינלנד לצורך מחקר בנברנים ונדבקה בזן בשם פואומלה של הנגיף. לפני כחצי שנה בדצמבר 2025 דווח למשרד הבריאות על אדם שחזר מאירופה ונדבק בהאנטה וירוס.
עם זאת במשרד הבריאות מדגישים שמדובר בזן שאינו קשור לתחלואה הנוכחית על אניית ה mv Hondius. במקרה הזה הוירוס עובר ממכרסמים לאדם ואין העברה מאדם לאדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו