מלאי התרופות מספיק ל-16% מהציבור: ישראל אינה ערוכה לשפעת
על פי דוח חדש של מבקר המדינה שהוצג היום בכנסת, למשרד הבריאות אין נהלים מסודרים לשעת חירום - לא לשפעת ולא לחצבת, שגרמה לאחרונה למקרי תמותה בקרב ילדים • גורם במשרד: "חיסונים היא הדרך המועדפת למניעת תחלואה"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
מערכת הבריאות בישראל אינה ערוכה להתמודד עם התפרצות שפעת עולמית - כך עולה מדו"ח חדש של מבקר המדינה שהוצג היום (ראשון) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
לפי הדו"ח, מלאי התרופות האנטי-ויראליות מספיק ל-16% מהאוכלוסייה בלבד, במקום ל-25% הנדרשים, ותרופות הטמיפלו הקיימות פגות תוקף. בנוסף, אין למשרד הבריאות נהלים מסודרים לשעת חירום - לא לשפעת ולא לחצבת, שגרמה לאחרונה למקרי תמותה בקרב ילדים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, תבע ממשרד הבריאות לגבש אסטרטגיה מסודרת תוך חודש.
יו"ר הוועדה, ח"כ שוסטר, ציין בראשית הדיון כי מדינת ישראל חווה בשנה האחרונה התפרצות קשה של מחלת החצבת. "מקרי התמותה האחרונים, ובעיקר של ילדים, ממחישים את הצורך בהיערכות מוקדמת, מלאי חיסונים מספק, הסברה ומאבק בפייק ניוז".
נציגי משרד מבקר המדינה הציגו בפני הוועדה שני דו"חות של המשרד, כאשר הראשון שבהם עוסק בנושא טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות, לרבות התפרצות שפעת פנדמית (מגפה כוללת עולמית) ומחלת החצבת. עניינו של הדו"ח השני - התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה, ובכלל זאת השפעת מגפת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים שבשגרה.
צפי לשני מיליון חולים, ללא מענה מלא מקופות החולים
מנהלת אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, רו"ח מיכל לילך מבורך, אמרה כי מן הדו"ח בנושא מחלות מתפרצות עולה כי משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות למעלה משני מיליון תושבים בישראל.
מבורך הסבירה כי בעוד תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות תרופות אנטי ויראליות שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה, מלאי התרופות מספיק ל-16% בלבד.
עוד ציינה כי לא קיים במשרד הבריאות תו"ל המסדיר את הפעילות הנדרשת בעת התפרצות של חצבת. בנוסף, המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי בחיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות כדוגמת שפעת פנדמית.
בנוסף, על פי סקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית לעניין "עמדות הורים בנושא חיסונים לילדים", טיפס חששם של הורים, על רקע מגפת הקורונה, בדבר נזק קבוע לילדיהם כתוצאה מחיסוני השגרה, מכ-46% בשנת 2016 לכ-57% בשנת 2022. עוד עולה מן הדו"ח כי בשנת 2022 חלה ירידה בשיעור הילדים שהחסנו בחיסוני שגרה מסוימים, ביחס לשנת 2017.
מבורך אמרה כי במדינת ישראל האחריות למיגור מגיפות וטיפול במחלות שונות מוטלת בראש ובראשונה על משרד הבריאות, כאשר מהדו"חות עולה כי מערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצות של שפעת פנדמית. לפיכך, הסיכון המוגבר בהתפרצותה של שפעת פנדמית מחייב את משרד הבריאות לעדכן את התו"ל ולהטמיע אותו כנדרש.
עוד ציינה כי נוכח פוטנציאל ההדבקה החמור של מחלת החצבת, על המשרד לנקוט פעולות הסברה לחשיבות ההתחסנות גם בשגרה, לחזק קשרים עם מובילי דעה בקהילות השונות ולגבש מדיניות לאומית לעניין אי-מתחסנים.
משרד הבריאות: "האסטרטגיה הטובה ביותר היא מניעה"
סגן ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר אור קריגר: "לגבי הנושא של הצטיידות בתרופות אנטי ויראליות, קיימנו דיון בשנת 2025, ותהינו האם התו"ל שנקבע בתחילת שנות האלפיים הוא רלוונטי. בישיבה המחשבה הייתה שצריך לצמצם את המלאי של תרופות אנטי ויראליות לכמות של בין 2.5 ל-10 אחוז מהאוכלוסייה".
לדבריו, "אנו צריכים לעשות דיון נוסף, להחליט בדיוק על האחוז, ואז להצטייד. האסטרטגיה הטובה ביותר היא מניעה, ולכן חיסונים היא הדרך המועדפת למניעת תחלואה".
לעניין הצטיידות לקראת שפעת פנדמית, אמר קריגר כי מדובר בנושא סבוך משום שאנו עדיין לא יודעים לחזות את העתיד מה יהיה זן השפעת השליט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו