עם מרשם מקופ"ח וללא עישון: כך עשויה להיראות רפורמת הקנביס

ועדה מטעם משרד הבריאות לבחינת מגמות הטיפול בקנביס, המליצה להשלים בתוך שנה את רפורמת הקנביס. במסגרת הרפורמה, כלל הטיפול הרפואי ומתן המרשמים יועברו לידי קופות החולים, ללא צורך בקבלת רישיון לקנביס מרופא מורשה. בתוך שלוש שנים יופסק השימוש בקנביס לעישון ויהיה מעבר לצורות שימוש אחרות כמו משאפים, שמן ואפילו מדבקות לשימוש על העור. 

>> "הקנאביס הרפואי מוביל לסימום - ולהרעלה של דור שלם"

הוועדה מונתה במלאת עשור להחלטת הממשלה בנושא שימוש בקנביס רפואי ב-2016 והשפעת מלחמת "חרבות ברזל". וגילתה תמונת מצב קשה בישראל: היקף השימוש בקנביס לצרכים רפואיים במדינת הפך להיות מהגבוהים בעולם. בשנים 2019 עד סוף 2025 נרשם זינוק של פי 4.5 בהיקף צריכת הקנביס הרפואי מ-33 אלף רישיונות שימוש ב-2019 לכ-140 אלף רישיונות.

הצריכה בישראל מתאפיינת בצריכה מוגברת של גברים ועלייה חדה ביחס לנשים. כמו כן ניכרת צריכה מוגברת של צעירים לפני גיל 45. מאפיין נוסף הוא מינונים גבוהים: 62% צורכים מעל 30 גרם (משמעות הנתון הוא שאדם נמצא תחת השפעת קנביס כל היום), כאשר 5% נוטלים מעל 100 גרם ליום.

דיונים סוערים בוועדה

מהנתונים עולה כי 88% מהרישיונות הם לחומר בעל ריכוז THC גבוה ו-87% מהצרכנים משתמשים בתצורת עישון. שיעורים גבוהים לעומת מדינות אחרות בהן מאושר קנביס לצרכים רפואיים. מגמה מדאיגה נוספת היא העדר פיקוח על נושאים כמו התמכרות או תופעות לוואי קשות מהשימוש בקנביס, תופעה שעשויה להתרחש אצל 20-30% מהמשתמשים, לצד חוסר מודעות בציבור לכך שהטיפול בקנאביס הוא טיפול בסימפטומים דוגמת כאב, דבר שגורם לעיתים לזניחת הטיפול התרופתי למחלה.

בראש הוועדה עמד ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. היו חברים בה כ-30 אנשי מקצוע ונציגי ציבור. כאשר במהלך הדיונים הגיעו גם 15 נציגי עמותות ומטופלים. הוועדה קיימה שישה דיונים שהוגדרו על ידי בודנהיימר כ"סוערים לעיתים" עם קושי להגיע להסכמות ולהתכנס לקונסנזוס.

המלצותיה הוגשו הבוקר (ראשון) למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, כאשר כעת יתקיימו דיוניים ועבודת מטה במשרד הבריאות על מנת לבחון את שלבי היישום.

לדברי ד"ר בודנהיימר: "אין כוונה לפגוע בפרט. אנו מודעי לכאב של האנשים ולכך שאנשים מתייחסים לקנביס כמזור. נתנו המלצות שתפקידן למקסם באופן מדורג את פוטנציאל הקנביס לציבור, וממזערות את הסיכונים הפוטנציאליים בצורה מדורגת וזהירה, כדי להועיל לציבור".

להתקדם לטיפול על ידי הקופות

המלצות נוספות של הוועדה כוללות מעקב קליני אחרי יעדי הטיפול, תוך בדיקה אחת לחצי שנה והמלצה להפסקת שימוש או הפחתת מינון במקרה של היעדר תועלת, וכן הכשרה לרופאים לזיהוי "נורות אדומות" המעידות על סיכון להתמכרות.

כיום רק כ-15% מהמטופלים מקבלים קנאביס רפואי דרך קופות החולים, בעוד 85% מקבלים דרך רופאים שרובם במגזר הפרטי. לא תמיד ישנו תיעוד של תופעות הלוואי והוריות נגד שמחייבות הפסקת טיפול. לכן המליצה הוועדה שכלל הטיפול יהיה באמצעות קופות החולים ובפיקוח ומעקב רפואי.

בנושא זה מציין ד"ר בודנהיימר: "מניעת התמכרות והפסקת טיפול זה נושא מורכב. היום כמעט אין מצבים של הפסקת טיפול. אנחנו רוצים לברר את הנושא לקופות החולים ולהדגיש את תפקיד הרופא הממליץ כמלווה. הרבה מהאנשים הגיעו פעם אחת לרופא בשוק הפרטי, שאינו חשוף לתיק הרפואי ולא עושה מעקב. אין מי שמלווה את המטופל. הרישיון מנותק מקופת החולים ולכן המלצות הועדה להתקדם לכיוון שהטיפול ינוהל על ידי הקופות".

על השפעת מלחמת חרבות ברזל על דפוסי השימוש בקנביס רפואי מציין ד"ר בודנהיימר כי "אנו לא רואים כרגע עליה דרמטית בשימושים בקנביס אך ההתוויות אומרות שצריך לעבור קודם טיפולים מקובלים אחרים- פסיכותרפיה וטיפולים תרופתיים ולכן בדרך כלל ההליך הוא כזה שטיפול בקנביס הוא קו אחרון ולכן לא נראה באופן מיידי את ההשפעות".

"לא רוצים לעודד את הציבור לעשן"

אחת ההמלצות המעניינות של הוועדה היא שתוך שלוש שנים יופסק שימוש בקנביס רפואי בצורת עישון. לדברי ד"ר בודנהיימר: "עישון הוא לא תצורה רפואית לטיפול רפואי. המינון והספיגה לא אחידים, עישון מעודד התנהגות שמעלה סיכון למחלות ריאה ומסכנת את בריאות הציבור. היו חברי ועדה שביקשו להיכנס לתהליך תוך שנה-שנתים. המלצנו על שלוש שנים בכוונה לייצר תהליך מדורג יותר.

הכוונה להכניס לשימוש יותר משאפים. זו צורת שאיפה זהירה ומבוקרת יותר. במשאף ניתן לומר כמה מטופל שאף ולשמור על בטיחות המטופל. עישון מייצר שדה שהוא יותר של פנאי שאנחנו לא מעודדים אותו, אך הכוונה לא לפגוע בפרט. בתקופת הביניים נאפשר תחליפים. מטופלים חדשים נפנה לצורות אחרות. ננסה להכניס למדינת ישראל שימוש במדבקות שקיים בעולם. אנחנו לא רוצים לעודד את הציבור לעשן".

בנושא טיפול בפסוט טראומה בעזרת קנביס רפואי הוועדה ממליצה לנקוט זהירות יתרה בשימוש בקנביס בהתוויה זו, כפי שהעלה ה-FDA וכפי שהעלתה המועצה הלאומית לפוסט טראומה. לפי המחקר הקיים, הנזק ארוך הטווח מוכח ואילו התועלת אינה מוכחת דיה. 

אף שבקרב חברי הוועדה לא הייתה תמימות דעים לגבי ההמלצות בתחום זה, הייתה הסכמה כי המחקר הקיים אינו מאשש דיו את ההצדקה לטיפול (שייתכן וקיימת בחוויה הקלינית של מטפלים ומטופלים) ונדרש מחקר נוסף. ואולם יש להדגיש כי אין כוונה להוריד את ההתוויה בשימוש בקנביס לטיפול בפוסט טראומה.

"קנביס נחשב שער כניסה לעולמות אחרים. אני מסכים עם האמירה שיכול להיות שיותר מתועלת נכנסנו לתהליך שעשוי לייצר נזק ולכן הוקמה הוועדה וההמלצות כיצד מתקדמים לצרכים רפואיים", אומר ד"ר בודנהיימר.

ד"ר יעל גילרמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה: "הטיפול בקנאביס רפואי הוא טיפול מורכב, שדורש מיומנות ייעודית, היכרות מעמיקה עם החומר ותהליך קליני מדויק של התאמה, מעקב והערכה. מדובר בטיפול שאינו קו ראשון ברוב המצבים הרפואיים, אלא ניתן בדרך כלל לאחר מיצוי אפשרויות טיפול אחרות.

רפואת המשפחה היא רפואת קו ראשון, שמטפלת במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים, ובמבנה הקיים אין בהכרח את התשתית המקצועית והקלינית לניהול שוטף של טיפול כזה. ככל שמדובר בטיפולים מורכבים מסוג זה, נכון שהם ינוהלו וילוו על ידי רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים כגון רפואת כאב, פסיכיאטריה, נוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה - כחלק ממעטפת טיפולית כוללת ומבוססת ניסיון".