"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר מ-50% דיווחו על החמרה: הבעיה הכרונית המעיקה שזינקה בעקבות המלחמה

מחקר חדש: המלחמה החמירה את התקפי המיגרנה • יותר ממחצית מחולי המיגרנה דיווחו על עלייה בתדירות ההתקפים מאז תחילת המלחמה • כ-90% נאלצו להיכנס למרחב מוגן בזמן התקף

,עודכן
0השמעה
קשר ישיר לאזעקות. מיגרנה. צילום: GettyImages

אנשים הסובלים ממיגרנה מדווחים על החמרה משמעותית בתסמינים, לצד פגיעה בשגרת החיים והגישה לטיפול במהלך המלחמה בחודש האחרון.כמחצית מהחולים מדווחים על עלייה בתדירות התקפי המיגרנה וחוו כאב ראש או התקף במהלך אזעקה או מייד אחריה. 89.9% מהמשיבים נאלצו להיכנס למרחב מוגן במהלך התקף.

פגיעת הטיל בחיפה: חולצו גופותיהם של ארבעת הלכודים

לדבריהם, הגורמים להחמרת מצבם קשורים למלחמה - הפרעות בשינה, אזעקות ולחץ נפשי - כך עולה מסקר מקיף שערכה עמותת "הראש הכרוני שלי" בקרב 170 חולי מיגרנה וכאבי ראש בישראל. הסקר בחן את השפעת המלחמה עם איראן על מצבם הבריאותי, הנפשי והתפקודי של החולים.

המשיבים דיווחו כי הגורמים המרכזיים להחמרת המיגרנה בתקופת המלחמה הם חוסר שינה (84.5%), לחץ וחרדה (60.1%), אזעקות והתרעות (54.8%), ושינויים בשגרה (50.6%). עוד עולה כי אזעקות מהוות טריגר ישיר להתקפים: 48.8% מדווחים כי הן גורמות להחמרה לעיתים קרובות, ו־28.6% נוספים - לעיתים.

לצד ההחמרה בתסמינים נרשמת גם עלייה בצורך בטיפול תרופתי: כ־80% מהמשיבים מדווחים כי הם נזקקים ליותר תרופות במהלך המלחמה. עם זאת, לא כל החולים מצליחים לקבל טיפול: 13% מדווחים כי היה להם קשה להגיע לרופא או למרפאה עקב הנחיות פיקוד העורף, 10.7% נמנעו מפנייה לטיפול בגלל המצב הביטחוני, 44.4% כלל לא ניסו לקבל טיפול בתקופה זו.

אנשים במקלטים,צילום: רויטרס

כאשר נשאלו על דרכי ההתמודדות, רוב המשיבים ציינו שימוש בתרופות אקוטיות (63.1%) ומנוחה בחדר שקט (51.2%). 17.9% ציינו כי "שום דבר לא עוזר".

פייגא מרקס, יו"ר עמותת "הראש הכרוני שלי": "הנגישות הנמוכה לטיפול דוחפת רבים מהחולים למצב של הישרדות, כאשר 45.8% מעידים כי הם נאלצים לצרוך יותר תרופות - מה שעלול להוביל להחמרה מצטברת ואף לכאב משימוש יתר".

ריקי שני, חולת מיגרנה: "מתחילת המלחמה המצב החמיר מאוד. המתח, חוסר השינה והדאגה, במיוחד כשיש לי ילד חייל קרבי בלבנון, רק מגבירים את ההתקפים. מצאתי את עצמי צורכת תרופות כמעט כמו מים, רק כדי לעבור את היום. זה מתסכל, זה מכביד, וזה רק מוסיף עוד לחץ וחרדה. אני מצפה שמשרד הבריאות וקופות החולים יסייעו במקום להקשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר