"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
20 אלף ישראלים בשנה: מהי מפרצת במוח - ואחוזי התמותה ממנה
איש העסקים נטע קסטין מת באופן פתאומי כתוצאה מהתרחבות של של כלי דם שנוצרת עקב היחלשות הדפנות • עד כמה הדבר נדיר בגיל כה צעיר והאם ניתן לעשות אבחון מוקדם?
נטע קסטין. צילום: יח"צ

20 אלף ישראלים בשנה: מהי מפרצת במוח - ואחוזי התמותה ממנה

איש העסקים נטע קסטין מת באופן פתאומי כתוצאה מהתרחבות של של כלי דם שנוצרת עקב היחלשות הדפנות • עד כמה הדבר נדיר בגיל כה צעיר והאם ניתן לעשות אבחון מוקדם?

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

גיא פינס, חבר קרוב למשפחתו שלנטע קסטין שמת באופן פתאומיבסוף השבוע האחרון בגיל 31, שם אמש (ראשון) סוף לשמועות אודות מותווחשף למעשה שמדובר במפרצת במוח.

מפרצת במוח היא התרחבות של כלי דם שנוצרת עקב היחלשות דופן כלי הדם - ובמקרה הזה הסתיימה בקרע של כלי הדם ובדימום מוחי.

עד כמה הדבר נדיר בגיל כה צעיר והאם ניתן לעשות אבחון מוקדם? לפי ד"ר סאלו חרץ, מנהל המחלקה לנוירולוגיה באסותא אשדוד, מדובר באירוע נדיר מתחת לגיל 40 וכמעט שלא ניתנת לגילוי מוקדם.

ד"ר חרץ: "מפרצת מוחית היא התרחבות מקומית של דופן כלי דם במוח, לרוב על רקע חולשה מולדת. ברוב המקרים היא אינה גורמת לתסמינים ולכן אינה מאובחנת עד לרגע הקרע, שבו מתרחש דימום פתאומי וחמור. שכיחות מפרצות לא קרועות מוערכת בכשניים עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה, אך רק מיעוטן נקרעות".

ד"ר חרץ מוסיף: "האירוע שכיח יותר בגילאי 40 עד 60, ולכן הופעתו בגיל צעיר, כפי שנראה במקרה זה, נדירה יחסית, אך מוכרת, במיוחד כשמדובר בפגם מולד. הזיהוי המוקדם אפשרי בעיקר בנוכחות גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית או גילוי מקרי בהדמיה, ואין כיום המלצה לסקירה שגרתית באוכלוסייה הכללית. גם האפשרות למניעה מוגבלת. ניתן לטפל במפרצת שהתגלתה מראש, אך כאשר אינה ידועה, הקרע הוא לעיתים האירוע הראשון והקטלני".

המוח האנושי (הדמייה), צילום: GettyInages
בית החולים אסותא אשדוד, צילום: לירון מולדובן

10-15 אחוזים

כ-20 אלף בני אדם בישראל לוקים בשבץ מוחי מדי שנה. אצל רובם המכריע מדובר בחסימה של כלי דם במח (שבץ איסכמי) ורק כ-10% עד 15% מהם סובלים משבץ דימומי (המורגי) - כמו במקרה של נטע. כ-30 עד 40 אחוזים ממקרי השבץ מסוג זה מסתיימים במוות.

לאחרונהפרסמנו ב"היום"כי ישנו פרוטוקול טיפולי חדש לחולים אלו, שמתמקד בפעולות שמטרתן לצמצם את נפח הדימום המוחי, בין אם על ידי איזון לחצי הדם או ניטרול השפעה של תרופות אחרות כמו מדללי דם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...