במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מטפלים בחודש האחרון בשורה של מקרי פגיעות בילדים, מסיבות מגוונות הקשורות בעקיפין למלחמה המתמשכת ולעובדה שהילדים נמצאים שעות ארוכות לבדם בבית.
תמיר (שם בדוי), אב לילד בן 6, לא דמיין שביקור משפחתי שגרתי יהפוך לאירוע טראומטי. "נסענו להתארח אצל ההורים שלי וקילחנו את הילדים הקטנים יחד באמבטיה. יצאנו לרגע להביא מגבת ואז שמענו צעקות", הוא משחזר. לדבריו, אחיו הקטן של הילד סובב את ברז המים החמים עד הסוף. "בדיעבד גילינו שהייתה תקלה בתרמוסטט, והמים הגיעו לטמפרטורה חריגה. שלפתי אותו מיד, אבל הוא כבר נכווה בכ-30% מהגוף".
הילד פונה למרכז הרפואי שמיר, שם אושפז במשך כשבועיים. "זה לא קל לראות ילד קטן עם כוויות כאלה. הטיפולים כואבים מאוד, הוא היה על משככי כאבים סביב השעון. אבל קיבלנו טיפול מהיר ומעטפת יוצאת דופן - גם מקצועית וגם אנושית", מספר האב.
לדברי ד"ר עדיה רוזנטל, מנהלת השירות לכירורגיה פלסטית בילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מקרים של כוויות בילדים הפכו שכיחים יותר בתקופה האחרונה. "אנחנו רואים יותר פגיעות שמתרחשות בבית או במרחבים מוגנים - אם זה מים רותחים, מכשירים חמים או ניסויים שהילדים עושים בעקבות סרטונים ברשת", היא מסבירה. "הילדים נמצאים יותר בבית, עם זמן פנוי, צמודים למסכים ולרשתות החברתיות - וזה בהחלט משפיע".
כך למשל, טיפלו לאחרונה בילדה בת 8 שנפצעה בעקבות "אתגר" שראתה בטיקטוק. הילדה חיממה צעצוע מסוג סקווישי במיקרוגל, והוא התפוצץ על פניה. "היא ראתה בטיקטוק שמחממים את זה, שמה לכמה שניות במיקרו, וכשהוציאה והתחילה לשחק - זה התפוצץ לה על הפנים", מספרת האם, עינת. "שטפתי לה מיד את הפנים". בבית החולים אובחנו כוויות בפנים ובידיים. "כשהגענו למיון, הרופא אמר שהיא צריכה לראות פלסטיקאי. ד"ר רוזנטל בדקה אותה ואמרה שצריך להכניס אותה לניתוח ניקוי כדי שלא יישארו סימנים", היא משחזרת. הילדה עברה ניתוח שטיפה וניקוי תחת הרדמה ואושפזה להשגחה. "עכשיו היא נראית הרבה יותר טוב. בפנים יש שיפור משמעותי, אבל עדיין יש אזורים שמחלימים ואנחנו ממשיכים עם משחות וחבישות", אומרת האם.
"אנחנו רואים הרבה מקרים הקשורים לחיקוי של תכנים מהרשת. גם דברים שנראים תמימים, כמו צעצוע, יכולים להפוך למסוכנים מאוד כשמשנים את אופן השימוש בהם", מוסיפה ד"ר רוזנטל. לדבריה, "התקופה הזו דורשת מההורים ערנות מוגברת. הילדים נמצאים רוב הזמן בבית, והסיכון לפציעות עולה בהתאם".
ד"ר אסנת זמורה-בלוססקי, מנהלת המחלקה לכירורגיית ילדים במרכז הרפואי שמיר, מתארת מקרה נוסף של ילדה שבלעה משחק המורכב ממגנטים. "מגנטים יכולים להיצמד משני צדי המעי וליצור חורים או חסימות - מדובר בסיכון ממשי", היא אומרת. לשם כך פותח במרכז הרפואי פרוטוקול ייחודי לטיפול במקרים כאלה, שפורסם גם בספרות הרפואית והוצג בכנסים בינלאומיים. "הפרוטוקול מאפשר לנו, במקרים רבים, להימנע מניתוח באמצעות שילוב של הדמיה, גסטרוסקופיה ולעיתים קולונוסקופיה", היא מסבירה. "המטרה היא להוציא את המגנטים או לסייע להם לצאת באופן טבעי, ובכך לחסוך סיבוכים וזמן החלמה ממושך".
אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים, אומרת: "אנחנו בתקופה של שגרת חירום - תקופה שבה המתח והחרדה לא פוסקים. על פי נתוני ארגון בטרם, זו תקופה של עלייה במקרי היפגעות, ולכן נדרשת משנה זהירות.
מעבר להקפדה על הכללים, חשוב לזכור שהחוסן המשפחתי והחינוכי הוא מרכיב מרכזי בהגנה על ילדינו. מרחב בטוח נועד לשמור על הילדים מפני סכנות פיזיות, אך הוא יכול גם לאפשר תחושת קרבה, רוגע ושייכות. כאשר אנחנו, המבוגרים הסובבים את הילדים, מתנהגים ברגיעה, יוצרים עבורם סביבה בטוחה - פיזית ורגשית - ומנסים לשמור עד כמה שאפשר על רגעים של שגרה ושמחה, אנחנו לא רק שומרים על בטיחותם, אלא גם מחזקים אצלם את תחושת הביטחון ומציידים אותם בכלים של חוסן שילוו אותם בהמשך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו