"תעודת עניות": בית החולים הגדול במדינה מגייס תרומות למוניטור ומכשירי א.ק.ג

בשיאה של המלחמה, בית החולים שיבא מגייס תרומות לציוד בסיסי עבור השלוחה התת קרקעית שלו. שיבא, באמצעות אגודה הידידים שלו, מפרסם בקשה לתרומות לציוד בסיסי כגון מנשמים, מוניטור נייד, דפיברילטור, מוניטור עוברי, מכשיר א.ק.ג ואפילו ערכת פנס ראש ייחודי לצוות המנתח.

בית החולים הגדול במדינה מנסה לגייס כספים בעוד שמערכת הבריאות מוגדרת כמערכת השניה הכי חשובה לחוסן הלאומי אחרי מערכת הביטחון. ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשנה לדיקן ביה"ס לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה קושר בין חלוקת הכספים הקואליציוניים לגיוס התרומות ומגדיר זאת "כתעודת עניות למדינת ישראל".

מנגד יש מי שמסביר כי מדובר בפרקטיקה מקובלת של בתי החולים בישראל, וכי שיבא בחר במכוון בתזמון הזה כשהמלחמה ברקע, מהסיבות המובנות, כדי להגדיל את היקף התרומה.  

בקריאה שהופצה לציבור בישראל, קוראים באגודת הידידים של שיבא לסייע בתרומות כולל פירוט מספר המכשירים שנדרשים, עלותם (שלעיתים אינה כה גבוהה) והייעוד שלהם.

עשרה מכשירי א.ק.ג ב-13,906 שקלים למכשיר

כך למשל צויין צורך בעשרה מנופי תקרה, שהם "ציוד חיוני להעברת מטופלים בעלי צרכים מיוחדים ומטופלים מתקשים בניידות". עלות כל מנוף 28,500 שקלים. ציוד אחר שדרוש הוא 10 מכשירי דפיברילטור לתגבור מחלקות מיון ופנימיות שדרוש בשל "פיזור מספר גדול של מחלקות בחניוני החירום" ועלותו 16,815 שקלים למכשיר. מאותה סיבה של פיזור מספר גדול של מחלקות בחניונים התת קרקעיים נדרשים גם עשרה מכשירי א.ק.ג שעלותם 13,906 שקלים למכשיר.

נזכיר כי רק בשבוע שעבר אישרה ממשלת ישראל העברת 6 מיליארד שקלים לצרכים שונים, רובן סקטוריאליים, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. כאשר מסך סכום זה מערכת הבריאות קיבלה רק 6 מיליון שקל למיגון. ועוד מיליונים בודדים למתנדבים, גופים שמשאילים ציוד לחולים ועוד. אך להצטיידות מערכת הבריאות כנראה לא נשאר תקציב.

"נשענים על נדבנות במקום תקציב"

"זו תעודת עניות למדינת ישראל", אומר ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשנה לדיקן ביה"ס לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, "בזמן שהממשלה מחלקת מיליארדים בכספים קואליציוניים, בתי החולים הציבוריים נאלצים להתנהל כמקבצי נדבות ופושטי יד. ציוד מציל חיים וטכנולוגיות חיוניות לטיפול, ובמיוחד במרחבים מוגנים אינם מותרות, אלא אחריות בסיסית של המדינה. כשמערכת הבריאות נשענת על נדבנות במקום על מדיניות ותקציב שתואם את הצרכים בשגרה ובחירום, הציבור משלם את המחיר".

איש כספים מבית חולים אחר מציין: "אצלנו הציוד יורד מהמחלקות לתת קרקע. זה נראה מוזר שהם מבקשים תרומה. מה קורה למוניטורים שלהם? אין סיבה לבקש לכזה דבר אלא אם הם מפזרים את המחלקה לכמה מקומות. גם אנחנו מגייסים תרומות בעת מלחמה, יותר דרך חו"ל. אולי זו השיטה שלהם לגייס תרומות".

ד"ר חזי לוי, לשעבר מנהל בית החולים ברזילי במלחמת "חרבות ברזל" חושף כי מדובר בחלק מההתמודדות של בתי החולים עם המעבר לחירום: "שיבא פתח בית חולים שלם תת קרקעי והציוד שהם מבקשים הוא לא ציוד שהוא 'nice to have' אלא ציוד שדרוש לנטר חולים, לטפל בהם ואפילו להציל חיים. כמנהל בית חולים לשעבר אני לא רואה בזה פסול. אלו דברים שנדרשים לקיים בית חולים תת קרקעי ובטח כאשר זה בית חולים של מאות מיטות.

"התקציב שניתן לבתי החולים הממשלתיים לא נותן לנו הרבה אפשרויות. אנחנו באירוע שני תוך 8 חודשים וזה לא האירוע האחרון. הפיצוי שבתי החולים מקבלים על אובדן הכנסות, ביטול ניתוחים ורידוד מטופלים לוקח זמן והוא לא תמיד מלא.

"המלחמות גורמות לאובדן הכנסות שלא תמיד מפוצה ובית החולים נזקק להשלמת ציוד. בתי החולים 'עושים את דרכם בעלטה' ולא יודעים איך יסגרו את השנה. גם ההסבה לחניונים עולה הרבה כסף שלא תמיד בתי החולים מקבלים אותו במלואו. אלו דברים שמצטברים. יש נטייה לתרום לבתי החולים במלחמה ובשיבא מנסים להביא תרומות".

יצויין ששיבא מוגדר כעתודת אשפוז לאומית ומשמש לאשפוז חולים מעוד שני בתי חולים נוספים: וולפסון בחולון ובית החולים השיקומי רעות. ולצד זאת ממשיכים בבית החולים גם בפעילות שגרה לצד חירום. בשיבא, כמו גם בבתי חולים אחרים, יודעים שקל יותר לגייס כסף לתרומות בעת מלחמה ושקל יותר לתרום כאשר התרומה מתורגמת לדבר מוחשי כמו ציוד.

ובכל זאת ניתן להעריך שאם זה הציוד שחסר לבית החולים הגדול במדינה כנראה שהוא חסר גם בבתי חולים קטנים יותר ועם תקציב מצומצם יותר.