מאגר מח העצם הלאומי שפועל גם בעת חירום: "לא מוותרים על אף חולה"

מיד עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" נדרשה מערכת הבריאות במהירות להתאמות ושינויים בשטח, הן עבור היערכות חירום לצרכים שיעלו, והן עבור שמירת הפעילות הקיימת ללא פגיעה בחולים הזקוקים לטיפול. גם בעמותת עזר מציון, שמעניקה שירותים פרא-רפואיים למאות אלפי אזרחים בשנה, נערכו באופן מיוחד במערך ההתנדבות וחירום ובהתאמה של הפעילות הארצית.

היערכות מיוחדת שחייבה התאמות ושינויים באופן מיידי היא במאגר מח העצם הלאומי של עזר מציון. מדובר במאגר היהודי הגדול בעולם שמונה למעלה מ-1,300,000 דגימות מח עצם. חלק משמעותי מפרוטוקול הטיפול אצל חולי סרטן הדם ומחלות דם שונות הוא השתלת מח עצם מתורם מתאים.

לאחר ההמלצה הרפואית, פועלים במאגר לאתר תורם מתאים בהתאם לבדיקות של החולה, וכאשר נמצאת התאמה - התהליך יוצא לדרך. הליך התרומה מתקיים במרכז האיסוף בבית אורנית של העמותה בפתח תקווה ונמשך מספר שעות, כאשר לא ניתן להפסיקו באמצע ההליך. בתום ההליך - התרומה עוברת לחולה וההשתלה מתבצעת באחד מבתי החולים.

חדרי לינה במתחם, והעברת ההליך הרפואי למרחב מוגן.

כפועל יוצא מכך, כבר בימיה הראשונים של המלחמה פעלו במאגר להעביר את מרכז האיסוף כולו למרחב מוגן במבנה. זאת מתוך הבנה כי כל דחיה של העברת התרומות עלולה לסכן את חייו של החולה באופן מיידי. מדובר בתהליך מורכב, כשבסופו הוצבו 3 עמדות לתרומה במרחב מוגן עבור התורמים שיגיעו.

בנוסף, מתוך הבנה שיש תורמים שלא יוכלו או יחששו להגיע עקב האזעקות - נפתחו בבית אורנית חדרי לינה עבור תורמים שיהיו מעוניינים להעביר את הלילה לפני התרומה בבית אורנית ויוכלו להתחיל את הליך התרומה בבוקר שלמחרת.

מרדכי שכטר, בן 31, הגיע לתרום לאחר שקיבל טלפון מהמאגר לאחר שנמצא כי הוא מתאים להצלת חייה של אישה בשנות ה-50 לחייה שזקוק לתרומה מצילת חיים. עקב המצב, הוחלט להקדים את התרומה. מדרכי מספר כי הוא לא התלבט לשנייה והגיע לבצע את ההליך.

"לא חששתי להגיע. הבנתי שהתרומה תתקיים בתוך מרחב מוגן וברור לי שכדי להציל חיים צריך לעשות כל מאמץ" אמר והדגיש כי מדובר עבורו ב"סיפוק אדיר". התורם הוסיף: "אני שמח שלמרות המורכבות הליך התרומה יצא לפועל, ושהייתה לי את הזכות להציל חיים של אדם אחר".

גם דן אבישי כהן, בן 34 מירושלים, לא היסס כשקיבל טלפון מהמאגר שנמצא מתאים להצלת חייו של גבר בשנות ה-60 לחייו. מאחר שלא רצה לאחר למרכז האיסוף בפתח תקווה, עקב האזעקות והמצב הביטחוני הוא הגיע ללון בחדר מחדרי האירוח בבית אורנית של העמותה בלילה שטרם ביצוע התרומה. זאת, על מנת שיוכל להתחיל את הליך התרומה משעות הבוקר ולהספיק להשלים את ההליך על פי התכנון.

"במהלך הלילה פה נכנסתי לממ"ד עם החולים ובני משפחותיהם שהגיעו מרחוק ומתאכסנים פה במהלך הטיפולים בבתי החולים באזור המרכז", הוא מספר, "הבנתי עוד יותר את החשיבות של התרומה שלי ואת הזכות הגדולה שהייתה לי להיות בצד הנותן. אני מרגיש פה סוג של שליח והיה לי ברור שאני אבצע את התהליך. קשה לתאר את הזכות הגדולה של הצלת חיים - במיוחד בתקופה הזאת שעם ישראל נמצא בה".

אתגר התרומות מעבר לים

אתגר נוסף שהתמודדו עימו במאגר הוא העברת תרומות מח עצם אל מעבר לים. מאחר ומדובר במאגר היהודי הגדול בעולם - במאגר נמצאים תורמים ליהודים שזקוקים לתרומות בכל רחבי העולם. התרומות נאספות במרכז האיסוף בארץ ונשלחות לחו"ל. עקב סגירת השמיים בתחילת המלחמה - במאגר פעלו על מנת למצוא פתרונות כשבסופו של דבר התרומות נשלחו ליעדן כמעט ללא עיכוב.

"גם בזמן מלחמה, המלחמה הפרטית של חולי הסרטן לא עוצרת או מחכה, ומבחינתנו, היה לנו ברור שאנחנו לא מוותרים על אף חולה", אמרה מייסדת ומנהלת מאגר מח הלאומי ד"ר ברכה זיסר, "כשיש חולה שזקוק לתרומה שתציל את חייו ונמצא לו תורם מתאים- מחובתנו לדאוג לעשות הכל כדי שהתרומה תצא לפועל".