בתי חולים בעולם חוששים להפוך ליעד - בישראל מציעים פתרון

בשל התמודדות ארוכת שנים עם מלחמות ומצבי חירום הפכו בתי החולים בישראל למוקדי למידה בינ"ל בתחומי חירום, מוכנות וסייבר. בימים אלו לוקחים חלק מעל ל-500 משתתפים, מ-60 מדינות מרחבי העולם, בסדרת פעולות הכשרה ולמידה שיזם בית החולים איכילוב בתחום מוכנות לשעת חירום.

מאות המשתתפים בסדרת וובינרים (סמינרים מקוונים) הם צוותי רפואה, כמו גם אנשי מקצוע ונציגי ממשלות בתחומי הבריאות, בתי חולים וארגוני הצלה ברחבי העולם. היום (רביעי) יתקיים סמינר בהובלת ד"ר חגית פדובה בהשתתפות למעלה מ-100 משתתפים, שיעסוק במניעת זיהומים בתנאי חירום ותת קרקע, ויכלול גם שידור ישיר של ד"ר מיכאל מרקוביץ' ממיון ביה"ח איכילוב.

בנוסף, מעל ל־100 מנהיגים, רופאים ואנשי מקצוע בכירים בתחום החירום והרפואה צפויים להגיע לישראל להשתתף בתוכנית EMC בת שלושה ימים באיכילוב, כדי ללמוד מקרוב מהניסיון הישראלי ומהמודל ה"איכילובי" בניהול בית חולים תחת איום, מוכנות לאירועי קיצון, חוסן ארגוני והמשכיות טיפולית.

לא מוכנים לאיום

מסתבר שהעולם לא מזהה בישראל רק מדינה במשבר ובמציאות ביטחונית קשה, אלא גם מקור ידע וניסיון למערכות בריאות רבות בעולם, שחוששות שהן אינן מוכנות מספיק לאיומים של השנים הבאות.

בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה הנוכחית, יותר ויותר מדינות ומערכות בריאות מבינות שהמציאות השתנתה. המלחמה באוקראינה, המתיחות הביטחונית באירופה, חוסר היציבות במזרח התיכון, האיומים באסיה, העלייה בסיכוני סייבר וההבנה שתשתיות אזרחיות ובהן בתי חולים עלולות להפוך ליעד, כל אלה מחייבים היערכות חדשה.

 רבות ממערכות הבריאות בעולם מצוינות בשגרה, אך אינן יודעות בהכרח כיצד להפעיל בית חולים תחת מתקפות טילים או עומסים קיצוניים, מול אירועים רבי-נפגעים, תחת שיבושי תשתית או תוך התמודדות עם איום סייבר שעלול לפגוע ברציפות התפקודית. כאן בדיוק הופך הניסיון הישראלי לרלוונטי ומבוקש.

בשבועות האחרונים מקיים ביה"ח איכילוב סדרת סמינרים בינ"ל בהובלת ד"ר דניאל טרוצקי, המיועדת לאנשי רפואה, מנהלי בתי חולים, מובילי תחום החירום ומקבלי החלטות ממדינות שונות. הסדרה נולדה מתוך צורך ממשי מהשטח: בעולם מבקשים היום לרכוש ניסיון מעשי, ולא תיאורטי, ממערכת בריאות הפועלת תחת איום מתמשך.

הסמינרים עוסקים בין היתר בניהול חדרי מיון בשעת חירום, רציפות תפקודית של בתי חולים, הפעלת בית חולים תת-קרקעי, היערכות לאירועים רבי-נפגעים, קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, ושילוב בין מוכנות רפואית, תפעולית, ניהולית וטכנולוגית. בנוסף, עוסקת ההדרכה בתחום הסייבר, מתוך הבנה כי חוסן רפואי כיום אינו רק שאלה של מיגון פיזי או יכולת קלינית, אלא גם של עמידות דיגיטלית והיערכות לתרחישים משולבים של חירום ביטחוני ופגיעה במערכות מידע ותשתיות רפואיות.