"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקראו עד הסוף: איך להתמודד עם הפרעות הקשב והריכוז במלחמה?

להימנע משיחות מלחיצות ליד הילדים • לא לשמוע חדשות ברקע • ואיך נזהה מצוקה פנימית? עצות הזהב של המומחה

,עודכן
0השמעה
"המוח זקוק לתנועה כדי לווסת לחץ". צילום: GettyImages

עושים סדר בבלאגן:השהות במתחמים המוגנים, בממ"ד או במקלט, הופכת את שגרת היום של כולנו למורכבת, בייחוד כשמדובר באזעקות חוזרות ונשנות.

בזמן אזעקה: הניתוח שביצעה ד"ר אורית רז באסותא אשדוד // דוברות אסותא

עבור ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות קשב - שגרת המלחמה יכולה להיות מורכבת אף יותר. קטיעת השגרה, פגיעה בתחושת הביטחון והשליטה, הצפיפות, הרעשים המפתיעים וחוסר הוודאות עלולים להגביר דריכות ותחושת אי שקט, כמו גם להגביר קושי בוויסות הרגשי.אז מה עושים? הסבר המומחה ל"היום"

"ילדים עם הפרעת קשב נוטים לרגישות סביבתית גבוהה. לכן מומלץ להימנע מהשמעת חדשות ברקע או מניהול שיחות מלחיצות ליד הילדים" ממליץ ד"ר יהונתן דבש, סגן פסיכולוגית ארצית של כללית, בתשובה לשאלה כיצד ניתן להקל על השהייה במרחב המוגן. "בנוסף לכך כדאי להכין מראש אוזניות עם מוזיקה או אביזרים פשוטים כמו כדורי לחיצה ומשחקי מגע, שעוזרים להרגיע את המערכת העצבית".

האתגר גדל במרחבים המוגנים,צילום: משה שי

עוד המליץ ד"ר דבש לשמור על תנועה כדי לסייע לפריקת המתח הגופני. "המוח זקוק לתנועה כדי לווסת לחץ. גם בתוך המרחב המוגן, ניתן לבצע מתיחות, תחרות הורדות ידיים, או תרגילי נשימה פשוטים. פעולות אלו עוזרות לשחרר את המתח המצטבר בשרירים ומפחיתות את הצורך של הילד בתנועתיות יתר".

יש לך עצות נוספות לצעירים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז?
"חשוב מאוד לשמור על עוגנים קבועים. ככל האפשר, כדאי לשמור על זמנים קבועים לארוחות ולשינה, ועל סדר יום בסיסי- גם אם הוא חלקי - על מנת לשמור על תחושת סדר וצפיות בתוך חוסר הוודאות".

בכל הנוגע להורים לילדים, ד"ר דבש ממליץ לתת לילד או למתבגר תחושת משמעות, בין היתר בעזרת שיתוף בקבלת ההחלטות על מנת להחזיר לו את תחושת השליטה. "ילדים צעירים יכולים להיות אחראים על ארגון המשחקים בממ"ד, בעוד שמתבגרים יכולים לקבל אחריות על בחירת הפעילות המשפחתית או המוזיקה. כשהם מרגישים תורמים ומשמעותיים, רמת האי-שקט שלהם יורדת".

גם יצירת שיח עם הילד יכולה להיות משמעותית ומועילה: "במידת האפשר, שוחחו עם הילד מראש על מה עושים כשנכנסים למרחב המוגן. הכנה מוקדמת מקטינה את החרדה מהלא נודע. חשוב לזכור, במיוחד בתקופה כזו, כי חוסר שקט או כעס מצד הילד הם לעיתים קרובות ביטוי למצוקה פנימית ולא ל'דווקא'. הילד זקוק לוויסות שלכם כדי להירגע בעצמו. נוכחות הורית רגועה, סבלנית ולא שיפוטית היא גורם התמיכה המשמעותי ביותר עבורם ברגעים אלו", סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר