מתמודדת נפש הציתה את עצמה לאחר ששוחררה מאשפוז עם פרוץ המלחמה

האישה מאושפזת כיום ביחידת הכוויות בבית החולים שיבא בתל השומר לאחר ניסיון התאבדות • מקופת חולים "כללית", שבית החולים "שלוותה" נמצא תחת פיקוחה, מסבירים שההחלטה נבעה מהתקדמות של המטופלת - ולא מהחלטה לדלל את בית החולים

שוחררה מאשפוז רק בשבת האחרון. מתמודדת נפש (אילוסטרציה). צילום: גדעון מרקוביץ'

שוחררה מאשפוז פסיכיאטרי עם תחילת המלחמה והציתה את עצמה: אישה כבת 30 מאושפזת מאז יום שני האחרון במצב קשה ביחידת הכוויות בבית החולים שיבא תל השומר - לאחר שהציתה את עצמה בניסיון התאבדות. האישה שוחררה מאשפוז פסיכיאטרי רק ביום שבת האחרון, עם פרוץ המבצע. 

ל"היום" נודע שהאישה הייתה מאושפזת באשפוז פסיכיאטרי תחילה בבית החולים שיבא, משם הועברה לפני מספר חודשים לשלוותה, זאת כנראה בשל קרבה לאזור מגוריה.

המטופלת הייתה בהליכי שיקום, כאשר יצאה מדי פעם למספר שעות בביתה וניכר כי היא עשתה - לדברי הגורמים המטפלים בה - התקדמות משמעותית. עם תחילת המלחמה עברה למסגרת אשפוז ביתי.

ביום ראשון האחרון שוחח עמה צוות מטפל מבית החולים שלוותה שהתרשם שהיא במצב תקין ועם תוכניות לעתיד. למחרת, ביום שני, היא הציתה את עצמה ומאז כאמור מאושפזת במצב קשה.

התרשמו שמצבה של המטופלת תקין. קופת חולים כללית (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

החלטת השחרור - לא על רקע רידוד מחלקות

ב"כללית" מדגישים שמדובר בהעברה שהייתה מתוכננת מראש ולא קשורה להליך של שיחרור מטופלים מבתי החולים ("רידוד"). המקרה דווח למשרד הבריאות. מתחילת המלחמה הונחו בתי החולים לשחרר 50% מהמטופלים, כאשר בבתי חולים "אדומים" (ללא מיגון מספק) מדובר אף על שחרור של 60% מהמטופלים.

יצויין כי בדוח מבקר המדינה מינואר האחרון בנושא מיגון מערכת הבריאות, נטען כי מצב המיגון בבתי החולים לבריאות הנפש חמור יותר מאשר בבתי החולים הכלליים. בעוד יותר ממחצית (56%) ממיטות האשפוז בבתי החולים בישראל אינן ממוגנות, בבתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים פחות משליש מהמיטות (29%) ממוגנות או ניתנות להעברה למקומות ממוגנים.

ההחלטות לשחרור מתמודדי נפש דורשת מציאת מסגרת תומכת, צילום: גדעון מרקוביץ'

"אירוע שמדגיש את הצורך בהשקעה בתחום"

משלוותה נמסר בתגובה: "המטופלת הועברה לשלוותה לאחר אשפוז בבית חולים אחר. במהלך אשפוזה, לאחר ייצוב מצבה הנפשי, החלה בתהליך של שיקום וחזרה לקהילה. עם תחילת מבצע ׳שאגת הארי׳ ובהתאם למצבה הרפואי באותה עת, הועברה לאשפוז ביתי - שם נכחה מערכת תמך משפחתית, תוך ליווי של הצוות המטפל במחלקה בה הייתה מאושפזת. למחרת המעבר לביתה שוחחה המטופלת עם הצוות והוערך שמצבה תקין. יממה לאחר מכן קרה האירוע המצער. הוא דווח למשרד הבריאות. אנו מאחלים רפואה שלמה".

ח״כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), יו"ר ועדת העבודה והרווחה שעוסקת בתחום בריאות הנפש, מסרה בתגובה: "מתוך ההיכרות העמוקה עם המערכת, כשגם בשגרה המצב רחוק מלהיות טוב, ברור עד כמה מצבי חירום מציבים דילמות קשות במיוחד. המקרה הטרגי הזה מצער כל כך, אך חשוב להיזהר מלהסיק מסקנות לגבי המקרה הפרטני שנבדק ושפרטיו חסויים.

"משרד הבריאות הנחה את בתי החולים בכלל ואת בתי החולים הפסיכיאטרים בפרט, לבצע רידוד של מאושפזים, אך בבריאות הנפש ההנחייה היתה פחות קיצונית ודרשה שחרור בזהירות רבה ובתיאום עם מסגרת קולטת, ככל שישנה כזו ובאישורה, ובכל מקרה עליהם להיות בקשר יומיומי עם המטופל. ראוי לציין כי כ-30% מהאשפוזים הינם בצו בית המשפט ולכן שחרורם מחייב החלטה של ועדה מעין שיפוטית, מה שמאתגר עוד יותר את ההחלטה את מי ניתן ואפשר לשחרר ואת מי לא.

"האירוע מדגיש שוב עד כמה מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע בתשתיות ובמענים בתחום. לשפר ולהרחיב את החלופות כמו אשפוזי בית ובתים מאזנים ואת הטיפול והשיקום בקהילה לצד הרחבת המיגון והתשתיות הפיזיות, כדי לצמצם מצבים בלתי אפשריים כאלה בעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר