יותר ממחצית (56%) ממיטות האשפוז בבתי החולים בישראל אינן ממוגנות. המצב חמור אף יותר בבתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים - שם פחות משליש מהמיטות (29%) ממוגנות או ניתנות להעברה למקומות ממוגנים. בנוסף, 41% מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים אינם ממוגנים, כמו גם מחצית מחדרי הצנתורים ושליש מעמדות הדיאליזה.
למרות היקף הפערים, לממשלה אין תוכנית לאומית סדורה לסגירת פערי המיגון בבתי החולים. עלות מהלך כזה מוערכת בכ-4.8 מיליארד שקל. עד כה העביר משרד הבריאות לבתי החולים כ-700 מיליון שקל בלבד - כ-15% מהתקציב הנדרש.
פטריית ענק מבית החולים: תיעוד הפגיעה בסורוקה // ללא
הנתונים עולים מפרק בדוח מבקר המדינה העוסק בפערי המיגון במערכת האשפוז. הדוח מזכיר את הפגיעה בבית החולים סורוקה ביוני 2025, במהלך מבצע "עם כלביא". האירוע לא גרם לנפגעים, בין היתר בשל הנחיית משרד הבריאות להעביר מטופלים למקומות ממוגנים, אך הוא מחדד את הצורך הדחוף במיגון בתי החולים.
מערכת הבריאות משרתת בעיתות חירום הן את האוכלוסייה האזרחית והן את צה"ל. היעדר מיגון ראוי במערך האשפוז עלול לפגוע לא רק במטופלים וברצף הטיפול, אלא גם בחוסן הלאומי וביכולת ההתמודדות בעורף ובחזית. מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא" אתגרו את מערכת הבריאות גם בשל משך הזמן שבו נדרשו בתי החולים להעביר חולים למתחמים ממוגנים, וגם בשל היקף האיומים מאיראן ועוצמתם, שחייבו מיגון תקני ככל האפשר.
מטעמי ביטחון, המבקר אינו מציין את שמות בתי החולים שאינם ממוגנים. באחד מהם נמצא כי אין כלל מיטות ממוגנות, ומתוך 500 מיטות אשפוז - רק 200 נמצאות בהגדרת "הכי מוגן שיש", כלומר אזורים פנימיים וקומות שאינן עליונות.
בבתי חולים הסמוכים לגבול נמצאו פערי מיגון משמעותיים באתרים לפעילויות חיוניות ובמיטות אשפוז: 67% ממכשירי הדימות (10 מתוך 15), 48% ממיטות האשפוז (851 מתוך 1,762), 25% ממיטות הטיפול הנמרץ (41 מתוך 162), 22% מחדרי הניתוח (8 מתוך 36), 18% מעמדות הדיאליזה (14 מתוך 79) ו־17% מעריסות הפגייה (12 מתוך 70) - אינם ממוגנים.
המשמעות היא שבעת הסלמה ביטחונית נאלצים בתי החולים לצמצם פעילות כללית הכרוכה באשפוז, וכן פעילות מתוכננת כמו ניתוחים שאינם דחופים ופעילות מרפאות חוץ. לדברי המבקר, מצב זה "פוגע לעיתים ברצף הטיפול ומקשה את קבלתו של הטיפול הרפואי הנדרש. דחיית שירותי רפואה ואף ויתור עליהם עלולים לגרום לפגיעה בבריאות הציבור".
בתי חולים המשמשים מרכזי-על לטראומה, המעניקים שירותי אשפוז מלאים בשגרה ובחירום, סובלים אף הם מפערי מיגון. במרכזי-על הסמוכים לגבול נמצא כי 56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה אינם ממוגנים, לצד 30% ממכשירי הדימות, 27% ממיטות הטיפול הנמרץ, 18% ממיטות האשפוז הכלליות ו-16% מחדרי הניתוח.
עוד נמצא כי שיעור ניכר מהמתחמים מוגדרים כ"הכי מוגן שיש" - מיגון שאינו תקני - בהם 14% מחדרי הניתוח ו-21% מעמדות המיון. המבקר מזהיר כי קיים חשש ליכולת מוגבלת של מרכזי-העל לטפל במספר רב של פצועים ולהמשיך לספק שירותים רפואיים בעת מלחמה ממושכת.
גם במרכזי-על שאינם סמוכים לגבול קיימים פערי מיגון חמורים: 69% ממכשירי הדימות, 61% ממיטות האשפוז, 64% ממיטות הטיפול הנמרץ ו־38% מחדרי הניתוח - אינם ממוגנים. פערים אלה פוגעים ביכולת להגן על חיי המטופלים והצוותים ולשמר רציפות טיפול ותפקוד. בין הסיבות לכך מציין המבקר כי מבנים רבים בבתי החולים נבנו לפני שנת 2013, אז עודכנו תקנות המיגון.
הדוח מצביע גם על הצורך בשיתוף פעולה בין מערכת האשפוז הציבורית לפרטית. בבתי חולים פרטיים קיימות 253 מיטות אשפוז ממוגנות, וכן חדרי ניתוח ומכשירי דימות ממוגנים. שילובם במערך הלאומי בשעת חירום עשוי להגדיל את פוטנציאל האשפוז המוגן, אולם נמצא כי משרד הבריאות טרם הסדיר מודל לשילוב זה.
עוד מתייחסת הביקורת לבינוי חדש בבתי חולים, הכולל קירות "מסך" מזכוכית. לפי הדוח, משרד הבריאות ופיקוד העורף לא בחנו את הסיכונים הכרוכים בבנייה כזו במצבי מלחמה או טרור. הדף או פיצוץ בקרבת קירות זכוכית, כפי שאירע בסורוקה, עלולים לגרום לנפגעים רבים, להותיר מחלקות ללא קירות ולפגוע בתפקוד בית החולים עקב ריבוי זכוכיות הנשברות ונושרות במשך ימים.
המלצה נוספת של המבקר היא לבחון הרחבת המיגון גם במרפאות החוץ של בתי החולים, כדי לאפשר טיפול רציף בתקופות חירום ממושכות ולמנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצבם של חולים.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מסכם: "חייבים לטפל בפערי המיגון בבתי החולים. פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה. במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע 'עם כלביא' נאלצו בתי חולים להוריד מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים - אך לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים כאלה".
מצה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, גיבשו מסקנות והפיקו לקחים במהלך המלחמה בנושא מיגון בתי חולים. האחריות להקמת מיגון בנכס מוטלת על בעליו. לפיכך, פיקוד העורף אינו אחראי על מיגון מוסדות הבריאות. תפקידו נוגע לאישור תוכניות המיגון, בטרם ביצועו כפי שנקבע בחוק ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מפיץ מדיניות התגוננות ייעודית למוסדות בריאות, הקובעת מספר מדרגים להתנהלות בעת התקפה. בנוסף, פיקוד העורף מקיים אימונים ותרגולים כחלק מתוכנית סדורה בבתי חולים על מנת לתרגל הגעה בזמן הנדרש למרחבים מוגנים ולהציל חיים".
משרד הבריאות: "אם היו משאבים - היינו ממגנים"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מיגון מערכת הבריאות והיערכות כוללת של המערכת לתפקוד בכלל מתארי החירום, גם אלה שאינם דורשים מיגון דווקא, כגון היערכות לרעידות אדמה וכן הערכות להתפרצות מחלות זיהומיות, נמצא מזה שנים רבות על סדר יומו של המשרד, והוא מטופל באופן עקבי ומתמשך".
"מיותר להבהיר, כי אילו היו ברשותנו המשאבים הנדרשים, היינו מגיעים למיגון בשיעור גבוה הרבה יותר של כלל בתי החולים בישראל. למרות התקציבים הנמוכים שהתקבלו לאורך השנים, משרד הבריאות דאג לשלב את הנושא בתוכניות הבינוי של בתי החולים על מנת להגדיל את ההיערכות למצב חירום, ובמהלך השנים בוצעו פרויקטי מיגון יעודיים רבים ותוספות מיגון לבניה חדשה.
"בנוסף לזאת, מאז תחילת הלחימה ב-7 באוקטובר, נעשתה פעילות מואצת לחיזוק המענה המיגוני בבתי החולים:
- נוספו 585 מיטות ממוגנות קבועות.
- נוספו 1,649 מיטות באזורים ממוגנים דו-שימושיים (כגון חניונים ומתחמים תת-קרקעיים), אשר הוסבו לשעת חירום.
- בוצעו שיפורי מיגון לאלפי מיטות קיימות.
- הועברו חדרי ניתוח, מיונים, פגיות, חדרי לידה, מעבדות, בנקי דם ודיאליזות לאזורים ממוגנים או מוגנו בהתאם.
- שופרו התווספו ומוגנו תשתיות קריטיות לשמירה על רציפות תפקודית במוסדות הבריאות.
פרויקטים אלה, שבוצעו מתחילת חרבות ברזל הביאו לתוספת כוללת של 2,234 מיטות ממוגנות בעלות של מעל 550 מיליון שקל. כמו כן, במהלך מבצע "עם כלביא", נוספו 1408 מיטות בעלות של מעל 120 מיליון ₪, וכן התאמת המענה המיגוני לאחר שינוי ההנחיות של פיקוד העורף עבור מרחב מוגן באיום בליסטי.
"במסגרת דיוני התקציב סכמו משרדי הבריאות והאוצר כי בשנת 2026 יינתנו התקציבים הנדרשים לטובת מכרזי התכנון של סורוקה. בנוסף סוכם על תקצוב של כ-200 מלש"ח לטובת פרויקטי מיגון בבתי חולים בישראל, ואלו יינתנו בדגש על אזורים בהם הפער המיגוני משמעותי ביחס לקיים, וכן לטובת הכשרת חניוני חירום ומיגון תשתיות קריטיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו