סחרחורת בקימה, דופק מהיר, טשטוש ראייה ועייפות קשה - ורוב הבדיקות תקינות. תסמונת POTS, הפרעה בוויסות מערכת העצבים האוטונומית, שכיחה יותר ממה שחושבים, אך האבחנה מתעכבת לעיתים שנים.
זה שלא שמענו על תסמונת מסוימת - לא אומר שהיא נדירה באמת. בעולם הרפואה קיימות תסמונות רבות המוגדרות כ"נדירות", אך לעיתים מדובר פשוט במצבים פחות מוכרים, שהמודעות אליהם בציבור, ולעיתים גם בקרב אנשי מקצוע, נמוכה יחסית.
אחת מהן היא תסמונת הדופק המואץ בעמידה, הפרעה בוויסות מערכת העצבים האוטונומית, המכונה גם "מערכת העצבים הבלתי-רצונית".
מה קורה לגוף כשאנחנו קמים?
פעולה יומיומית ופשוטה לכאורה, קימה מכיסא או מהמיטה, מפעילה בתוך שניות מנגנון מורכב ומדויק. כוח הכבידה מושך את הדם כלפי הרגליים והאגן, והגוף חייב להגיב במהירות כדי לשמור על אספקת דם תקינה למוח.
מערכת העצבים האוטונומית נכנסת לפעולה: היא מכווצת את כלי הדם ברגליים, מעלה מעט את קצב הלב ומאזנת את לחץ הדם. בזכות התיאום הזה אנו נשארים יציבים וללא תחושת עילפון.
רובנו כלל לא מודעים למנגנון הזה - עד שהוא משתבש.
כשהאיזון מופר: מהי תסמונת POTS?
במצב של POTS - (Postural Tachycardia Syndrome) , האיזון העדין בין ענפי מערכת העצבים - הסימפתטית והפאראסימפתטית - מופר. מעבר לעמידה גורם לעלייה חדה ומוגזמת בקצב הלב, לרוב יותר מ-30 פעימות בדקה בתוך עשר דקות, ללא ירידה משמעותית בלחץ הדם.
למרות שלחץ הדם נותר בדרך כלל תקין, הלב "מאיץ" בניסיון לפצות על חוסר יציבות במחזור הדם. התוצאה: דופק מהיר וחזק, סחרחורת, טשטוש ראייה ותחושת עילפון. כדי לאבחן את התסמונת, התסמינים צריכים להימשך לפחות שלושה חודשים.
קשת רחבה של תסמינים
לצד הדופק המואץ, רבים מהחולים מדווחים על:
עייפות קשה
קושי בפעילות גופנית
קוצר נשימה
אי־נוחות בחזה ודפיקות לב
בחילות
תחושת מלאות לאחר ארוחות קטנות
"ערפול מוחי" וקשיי ריכוז
התסמינים מחמירים בעמידה או בישיבה ממושכת ומשתפרים בשכיבה.
אבחנה שמתעכבת - והמחיר הנפשי
למרות שהתופעה שכיחה יחסית, בעיקר בקרב נשים צעירות ובמיוחד בקרב נשים עם גמישות יתר מפרקית, האבחנה מתעכבת לעיתים חודשים ואף שנים.
בדיקות לב שגרתיות ולעיתים גם בירור נוירולוגי יוצאים תקינים. לא פעם החולים נתקלים בחוסר הבנה - ולעיתים אף ברמיזות שמדובר בבעיה נפשית בלבד. התחושה ש"לא רואים עליך שאתה חולה", אך התפקוד היומיומי נפגע, עלולה להיות מתסכלת וכואבת.
חשוב להדגיש: לא מדובר בעצבנות, לא במחסור בכושר גופני ולא בדמיון. זו תגובה פיזיולוגית אמיתית למצב שבו מנגנוני הוויסות אינם פועלים באופן מיטבי.
מה גורם לתסמונת?
הגורמים משתנים: אצל חלק מהחולים כלי הדם ברגליים אינם מתכווצים מספיק בעת עמידה; אצל אחרים קיימת פעילות-יתר של המערכת הסימפתטית. לעיתים מדובר בנפח דם נמוך יחסית או בפגיעה עדינה בעצבים הקטנים המווסתים את כלי הדם.
במקרים מסוימים התסמונת מופיעה לאחר מחלה ויראלית, טראומה או נוירופתיה, ולעיתים מתפתחת בהדרגה ללא סיבה ברורה.
תסמונת POTS אינה מחלה מסכנת חיים, וקיימות דרכי טיפול שמטרתן לשפר את היציבות ההמודינמית ואת איכות החיים: שתייה מרובה, תוספת מלח בהנחיה רפואית, שימוש בגרביים אלסטיות ותוכנית אימון הדרגתית ומותאמת. במקרים מסוימים ניתן גם טיפול תרופתי.
הצעד הראשון: מודעות
השלב החשוב ביותר הוא ההכרה בכך שמדובר בהפרעה אמיתית בוויסות מערכת העצבים האוטונומית. העלאת המודעות, הן בציבור והן בקרב רופאים, יכולה לקצר משמעותית את הדרך לאבחון, למנוע בדיקות מיותרות ובעיקר לשפר את חייהם של המטופלים.
כי לפעמים, מה שלא רואים - הוא דווקא מה שחשוב להבין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו