סל התרופות: זריקות הרזיה לנערים בפנים, טיפול לסכיזופרניה בחוץ | הרשימה המלאה

בשורות לחולים: תרופות חדשות עבור כ-86,450 חולים בעלות 650 מיליון שקל התווספו היום (חמישי) לסל התרופות. התרופה היקרה ביותר שנכנסה השנה לסל עבור מטופל בודד היא התרופה אדזינמה בעלות 1.129 מיליון שקל למטופל בודד בשנה, המקבל טיפול כרוני. ישנם כ-80 מטופלים (חלקם אקוטיים וחלקם כרוניים).

בין הבשורות המשמעותיות בסל התרופות השנה - מאבק בהשמנת מתבגרים - זריקת ההרזייה וויגובי תמומן לבני נוער בני 12-18 בשילוב עם מעקב רפואי ותזונתי. הטיפול מועד לכ-4,500 בני נוער בשנה, באחוזון 90 ומעלה. גם השנה, תרופות לחולי סרטן מהוות יותר משליש 37% אחוז מתקציב התוספת לסל ולסרטני הדם (המטו-אונקולוגיה) 15%. בסך הכל, 52% מתקציב הסל מוקדש לסרטן ולסרטן הדם, לעומת 28% בשנה שעברה).

השנה נוספו תרופות ושילובים תרופתיים מתקדמים לסרטן מסוגים שונים במנגנונים חדשניים, הכוללים אימונותרפיה, תרופות ביולוגיות ותרופות נוספות לרפואה מותאמת אישית לסרטן. הבשורה המרכזית היא הכנסת תרופות בעלות פוטנציאל לריפוי סרטן עם הכנסת טיפולים טרום ניתוחיים מתקדמים (אדג'ובנטיים).

תרופות לסרטן, לסכרת ואפילו דיקור סיני

לראשונה מזה 20 שנה, נוסף לסל התרופות טיפול חדש לסרטן ראש צוואר בתרופה האימונותרפית קיטרודה. מדובר בטיפול שניתן לפני ואחרי ניתוח ומאפשרת עד חמש שנים ללא חזרת המחלה. עוד נוסף הטיפול אימפינזי בסרטן קיבה וושט, עבור 162 מטופלים בעלות 23.8 מיליון בשלב מתקדם מקומי לפני ואחרי ניתוח, טיפול שמפחית ב-22% את הסיכון של חולים לתמותה. התרופה אימפינזי נכנסה גם עבור 138 חולים בשלפוחית השתן בעלות 20 מיליון שקל לפני ואחרי ניתוח והפחית ב25% את הסיכון לתמותה.

תרופות אלו דירגו במקום השני והשלישי בחשיבותן גם על ידי האיגוד האונקולוגי. בשורה נוספת היא הכללה לראשונה של טיפול משלים - דיקור סיני להפחתת כאבים עבור חולי סרטן במהלך טיפולי כימותרפיה. מדובר בסדרה של עשרה טיפולים עבור 2370 חולי סרטן שעוברים כימותרפיה לטיפול בכאב בעלות 4.8 מילארד שקל.

חברי הוועדה הגדירו זאת כאחת הבשורות של הסל וציינו שמדובר בטיפול מבוסס ראיות ו"אירוע היסטורי, פעם ראשונה שנכנסת רפואה מסורתית לסל התרופות".

בשורה נוספת בסל השנה היא טיפולים באחד הגורמים לתחלואה ותמותה בישראל: סוכרת, השמנה, מחלות לב לרבות עודף כוסטרול. 61 מיליון שקלים מתקציב הסל הוקדשו לקרדיולוגיה ו-45 מיליון שקל הוקדשו לסוכרת. הוועדה הכניסה לסל מימון טיפול בזריקות להורדת כולסטרול - פרלואנט רפאטה ולקוויו, עבור כחמשת אלפים מטופלים שרמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) שלהם מעל 90 שכבר עברו התקף לב.

אינפו תרופות בולטות שייכנסו לסל:

בתחום זה נכנס גם טיפול בשם קרנדיה לטיפול במחלת כליה כרונית הקשורה לסוכרת סוג 2.
כ-1,300 נשים הרות עם סוכרת יוכלו לקבל מימון ציבורי למד לניטור רמות הסוכר בטכנולוגיית FLASH.

עם זאת, אין הרבה בשורות בתחום בריאות הנפש כאשר נכנס רק טיפול אחד לדיכאון. זאת לאחר שבשלב מוקדם יותר הוחלט שלא להכניס טכנולוגיית טיפול לפוסט טראומה, ובדיונים הסופיים הוחלט שלא להכניס טיפול בשם קובנפי עבור 704 חולים מבוגרים עם סכיזופרניה. טיפול שנכנס לסל הוא אוביליטי - קו טיפול שלישי לדיכאון מאג'ורי עבור 376 חולים בעלות של כ-8.9 מיליון שקל. עוד נכנס טיפול בשם גואנפנסין - להפרעת קשב וריכוז עבור כ-1,400 ילדים ובני נוער לקו טיפול שלישי.

בסרטן שד נוספו התרופה אנהרטו עבור כ-240 חולות עם סרטן מסוג HER2-Low שהפחית תמותה והראה יעילות משמעותית במחלה גרורתית בעלות משמעותית מאד של 50 מיליון שקל לתרופה בודדת. חברי הוועדה ציינו שמדובר בטיפול יעיל שהעלויות שלו עבור הפרט "בלתי נסבלות" ושלא ניתן להשיגו בביטוח משלים.

נוסף גם הטיפול טרוקאפ TRUQAP עבור חולות סרטן שד עם אחת משלוש מוטציות מסויימות. בנוסף נכנסה השנה בדיקה גנומית לזיהוי עומס מוטציות והתאמת טיפול אישי עבור כלל החולים עם סרטן במערכת העיכול: מדובר על כ-850 חולי סרטן ושט, קיבה, מעי, לבב, דרכי מרה ועוד.

עוד בסרטן נוספה התרופה איווליפין IWILIFIN - טיפול למניעת חזרת המחלה ל-22 ילדים חולי נוירובלסטומה בעלות 9.5 מיליון שקל. התרופה מיועדת למי שעברו את כל הטיפולים המקובלים. זהו הטיפול הראשון שהוכיח ירידה משמעותית בסיכון לחזרת המחלה, כאשר הוא משפר בצורה דרמטית את סיכויי ההישרדות (מעל 96% מהילדים שטופלו בו שרדו לאחר הטיפול) לתקופה של שבע שנים.

הטיפול וורניגו: עבור 95 חולים בעלות 35.7 מיליון שקל, מדובר בטיפול ראשון לחולים מגיל 12 שאובחנו עם גליומה בדרגה נמוכה, גידול סרטני של רקמת המוח, לאחר ניתוח. הטיפול מפחית משמעותית את קצב התקדמות המחלה, מונע פגיעות קוגניטיביות כתוצאה מטיפולים אחרים ומסייע לשמור על איכות חיים טובה למטופלים. עוד נכנסו לטיפול בגידולי ריאה התרופות קיטרודה, טבימברה, טגריסו, ברפטובי ומקטובי.

לסרטן הערמונית נוספה התרופה פלוביקטו עבור 57 מטופלים. בגיניקואונקולוגיה לא נכנסו מספר תרופות לסרטן שחלה, אך נוספו טיפולים לחולת סרטן רירית הרחם בתרופות קיטרודה וג'מפרלי. נכנס מספר רב של תרופות לטיפול בסרטני מערכת העיכול בהן קיטרודה ואופדיבו לסרטן ושט, אופדיבו וירבוי לחולים מי גס וחלחולת לבני 12 ומעלה ותרופות נוספות. עוד נוספו טיפול לאוסטאופרוזיס, טיפול לאלרגיה לקרדית אבק הבית, טיפול למחלה הנוירולוגית מיאסטניה גרביס.

וכן ⁠חיסונים לשלבקת חוגרת למדוכאי חיסון מגיל 18 ומעלה, הרחבת בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן הריאות למעשנים מגיל 60 (כיום מגיל 65). ⁠הרחבת זכאות לשיקום ריאות למתמודדים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.

⁠טיפול גנטי טרום השרשתי PGT במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית למניעת העברה לדורות הבאים של מוטציות שמעלות את הסיכון לסרטן השד ולתסמונת לינץ' (עלייה בסיכון למספר סוגי סרטן), ⁠טכנולוגיה מתקדמת לצנתור של עורקי הכליה (דנרבציה) למטופלים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.

"הציבור לא מטומטם"

טיפול נוסף שהוועדה החליטה לכלול בסל הוא אדזנימה לכ-80 חולים בעלות כ-40 מיליון שקל. מדובר בתרופה חדשנית למחלה נדירה הגורמת לקרישיות יתר והפלות, שדורגה ראשונה על ידי האיגוד ההמטולוגי לאחר שהוכיחה שהיא מצילה חיים וכן מונעת אירועים מוחיים.

ויכוחים סוערים במיוחד התנהלו סביב הכנסת החיסון בקסרו, שמיועד למניעת תחלואה ותמותה בדלקת קרום המח ממניגוקוק זן B. הדיון בנושא היה טעון כאשר חלק מחברי הוועדה טענו שמועבר מסר בעייתי כאשר רופאי הילדים ממליצים על החיסון והוא אינו בסל. מאידך, חברים אחרים ציינו כי "אנו יודעים שהתחלואה והסיכון מרוכזים באוכלוסיה מסויימת (אוכלוסיות חרדיות ומקומות צפופים נחשבים לבעלי סיכון, מ.י.) ואנו יודעים שגם אם יהיה בסל לא בטוח שהאוכ האלו יתחסנו".

כאשר מעל לכל לא הוצגו נתונים משכנעים מספיר לחיסון שמוגש לסל זו השנה השישי, בהיבט של מחיר גבוה (64 מיליון שקל) למול נטל התחלואה.

מנתוני משרד הבריאות, שהוצגו לוועדה, עולה כי מתוך 56 מקרים של דלקת קרום המוח ממנינגוקוק רק שמונה מקרים היו מזן B הכלול בחיסון. כמו כן היו שני מקרי פטירה שלא היו מהזן הרלוונטי. חברים בוועדה ציינו כי האפקט של החיסון מצומצם מאד, הוא לא מקנה חסינות עדר ולמעשה לא מגן ממרבית מקרי המנינגיטיס. החיסון גם כלול בביטוחים המשלימים ויש מי שרוכשים אותו בתשלום מסובסד.

"הציבור לא מטומטם. הוא מבין שזה מונע מחלה אצל אחד או שניים. זה עלול לעשות תגובת נגד חיסונים אחרים שהם טובים. כמו שאנשים לא מתייחסים לפוליו", הזהיר אחד מחברי הוועדה.

לאור התנגדות עזה של נציגי האור בוועדה נמצאה פשרה והוחלט לעשות תוכנית נסיונית, שבמסגרתה יקבלו קופות החולים תמריץ כספי וייבדק האם ניתן להעלות את אחוז הכיסוי החיסוני. נושא נוסף שעורר מחלוקת ולא נכנס לבל היא הרחבה של ביצוע בדיקות מי שפיר וסיסי שליה מגיל 31. כיום המימון ניתן מגיל 32.

אחד מחברי הוועדה התנגד מסיבה הלכתית ושיתף כי "מגיעות אליי כרב נשים מבולבלות ואני עוזר להן לא להפיל". חברים נוספים ציינו שמתגלים ממצאים שמשמעותם לא ברורה והדבר מלחיץ זוגות בהריון וכן שבדיקות בגיל זה אינן סטנדרט מקובל במדינות רבות. ולכן הולחט לא להכניס את הבדיקה.

שתי תרופות נוספות שלא נכנסו ועוררו דילמות רבות הן התרופות החדשניות שמאטות הידרדרות אלצהיימר קסונלה ולקימבי שיועדו ל-1,650 מטולים בעלות של כ-60 מיליון שקל.
חברים בוועדה ציינו כי לראשונה יש טיפול למחלה קשה והטיפול מומלץ על ידי הרופאים. "זו עלות של כמעט 10% מהסל שהיא לא מוצדקת. זה טיפול ומעקב מאד מורכב עם בדיקות MRI וטיפול קשה. בחולים שאנו לא יודעים מה האפקט עליהם".

חבר אחר צייו כי "למרות שהם מקבלים את התרופה ההידרדרות הקוגניטיבית ממשיכה וזה עוזר רק לכחצי שעה". בנוסף צויין כי יש צפי שבעתיד הקרוב יפותחו תרופות נוספות בתחום זה.

הוחלט שלא להכניס השנה את זריקות ההזריה וויגובי ומאונג'רו למבוגרים וכן את התרופה קובנפי בעלות 47 מיליון למבוגרים עם סכיזופרניה, כאשר למרות שאין לחולים הללו טיפול חלופי יעיל ולמרות שלטיפול אין תופעות לוואי קשות, הראיות לא מספיק טובות".

השנה התרופות החדשות יינתנו לחולים בעיכוב ניכר - לא לפני אמצע חודש מרץ, רק לאחר אישור הממשלה ומתן ההנחיות בנושא לקופות החולים. זאת למרות שהתקציב עבורן ניתן כבר החל מחודש ינואר. החולים "מפסידים" רבעון של טיפולים בשל עיכוב במינוי חברי הוועדה - ותחילת הדיונים. הוועדה החלה בדיונים רק בסוף נובמבר, בשל העדר שר בריאות קבוע- פרישת השר אוריאל בוסו מש"ס והמינוי שהתעכב של השר ברבע משרה, חיים כץ.

אינפו תרופות בולטות שלא ייכנסו לסל:

בשל האיחור נוצר עודף תקציבי חד פעמי בגובה כ-130 מיליון שקל כ-17 מיליון ממנו ישמשו למבחן תמיכה שמטרתו עידוד ההתחסנות בחיסון בקסרו לתינוקות ועוד כשלושה מיליון ישמשו והחלפת קוצב לדיכאון עמיד שהושתל בחולים במסגרת פיילוט. עם זאת כ-110 מיליון שקל עודפים יעברו בחזרה לאגף התקציבים באוצר.

אחד מחברי הוועדה התנגד מסיבה הלכתית ושיתף כי "מגיעות אליי כרב נשים מבולבלות ואני עוזר להן לא להפיל". חברים נוספים ציינו שמתגלים ממצאים שמשמעותם לא ברורה והדבר מלחיץ זוגות בהריון וכן שבדיקות בגיל זה אינן סטנדרט מקובל במדינות רבות. ולכן הולחט לא להכניס את הבדיקה.

שתי תרופות נוספות שלא נכנסו ועוררו דילמות רבות הן התרופות החדשניות שמאטות הידרדרות אלצהיימר קסונלה ולקימבי שיועדו ל-1,650 מטולים בעלות של כ-60 מיליון שקל.
חברים בוועדה ציינו כי לראשונה יש טיפול למחלה קשה והטיפול מומלץ על ידי הרופאים "זו עלות של כמעט 10% מהסל שהיא לא מוצדקת. זה טיפול ומעקב מאד מורכב עם בדיקות MRI וטיפול קשה. בחולים שאנו לא יודעים מה האפקט עליהם".

חבר אחר צייו כי "למרות שהם מקבלים את התרופה ההידרדרות הקוגניטיבית ממשיכה וזה עוזר רק לכחצי שעה". בנוסף צויין כי יש צפי שבעתיד הקרוב יפותחו תרופות נוספות בתחום זה.

הוחלט שלא להכניס השנה את זריקות ההזריה וויגובי ומאונג'רו למבוגרים וכן את התרופה קובנפי בעלות 47 מיליון למבוגרים עם סכיזופרניה, כאשר למרות שאין לחולים הללו טיפול חלופי יעיל ולמרות שלטיפול אין תופעות לוואי קשות, הראיות לא מספיק טובות".

השנה התרופות החדשות יינתנו לחולים בעיכוב ניכר - לא לפני אמצע חודש מרץ, רק לאחר אישור הממשלה ומתן ההנחיות בנושא לקופות החולים. זאת למרות שהתקציב עבורן ניתן כבר החל מחודש ינואר. החולים "מפסידים" רבעון של טיפולים בשל עיכוב במינוי חברי הוועדה - ותחילת הדיונים.

הוועדה החלה בדיונים רק בסוף נובמבר, בשל העדר שר בריאות קבוע- פרישת השר אוריאל בוסו מש"ס והמינוי שהתעכב של השר ברבע משרה חיים כץ. בשל האיחור נוצר עודף תקציבי חד פעמי בגובה כ- 130 מיליון שקל כ-17 מיליון ממנו ישמשו למבחן תמיכה שמטרתו עידוד ההתחסנות בחיסון בקסרו לתינוקות ועוד כשלושה מיליון ישמשו והחלפת קוצב לדיכאון עמיד שהושתל בחולים במסגרת פיילוט. עם זאת כ-110 מיליון שקל עודפים יעברו בחזרה לאגף התקציבים באוצר.

שר הבריאות, חיים כץ: "הסל הישראלי הוא אחד המעודכנים בעולם, וזו אחת הגאוות שלנו. הוגשו בקשות בגובה של מליארד שקלים והתכנסנו ל-650 מיליון במסגרת זו הוכנסו 107 טכנולוגיות חדשות לטובת 86,450 מטופלים. גם השנה הצלחנו לשמור על מסגרת סל גבוהה, מאשר החלטת הממשלה שהייתה 550 מיליון. אני יודע שכמה שלא ניתן, זה אף פעם לא יספיק. לצערנו, לא יכולנו לספק את כל הרצונות. אנחנו במשרד לא מתערבים בעבודת הוועדה. לצד זאת חשוב לנו שהחלטות הוועדה יהיו מגוונות, גם תרופות מצילות חיים אך גם תרופות למחלות כרוניות שמשפרות את איכות החיים".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "ועדת הסל היא ביטוי מובהק לאחריות הלאומית שלנו ולמחויבות של משרד הבריאות לאזרחי ישראל. בכל שנה, בזכות המנגנון המקצועי והמסור הזה, אנו מצליחים להגיע לשיווי משקל מורכב ורגיש בין צרכים רבים ומשאבים מוגבלים. אנחנו חיים עם הדואליות הזו - האחריות הזו מלווה אותנו, ואנו מחויבים להמשיך לפעול כדי שבעתיד נוכל להרחיב את המענה גם עבורם. אנו זוכים לשבחים ממדינות רבות בעולם על המודל הייחודי שנבנה כאן - מודל שמצליח לייצר סינתזה אמיתית בין שיקולים קליניים, שיקולים חברתיים ועקרונות של צדק חברתי".

ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, פרופ' אסנת לוקסנבורג: "לאורך הדרך כל הזמן עמדו לנגד עינינו החולים הרבים הזקוקים לתרופות ולטכנולוגיות, ועשינו את מיטב המאמצים לתת את המענה המיטבי לצרכים המורכבים, בתהליך מקצועי ושקוף של בחינת כלל הבקשות בכובד ראש. לצערנו, לא ניתן היה לתת מענה לכלל הצרכים, אך אנו מחויבים להמשיך ולפעול לקידום הכללת טיפולים נוספים בסל. זו שליחותינו הציבורית. מדובר במשימה מאתגרת ושליחות ציבורית מהמעלה הראשונה".

יו"ר הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2026, פרופ' דינה בן יהודה: "זוהי מהמשימות המורכבות והחשובות במערכת הבריאות, המחייבת אחריות כבדה, קבלת החלטות מבוססת נתונים לצד חמלה עמוקה ומחויבות לבריאות אזרחי ישראל. הוועדה פעלה השנה מול אתגרים רבים, ובחנה כל טכנולוגיה ותרופה על בסיס נתונים מדעיים, יעילות קלינית, בטיחות ותועלת לציבור - תוך מודעות מתמדת לכך שמאחורי כל נתון עומדים אנשים, משפחות וסיפורי חיים. מגבלת התקציב חייבה אותנו לקבל החלטות קשות ביותר. יש תרופות וטכנולוגיות חשובות שלא הצלחנו להכניס השנה לסל. כל ויתור כזה היה כרוך בצער גדול ובכאב לב. אנו מודעים לכך שמאחורי התרופות והטכנולוגיות יש חולים ומשפחות מאוכזבים, וליבנו עמם. אנו מקווים כי בשנה הבאה יתאפשר להרחיב את התקציב ולהוסיף טיפולים נוספים, כדי להעניק מענה רחב ככל האפשר לציבור המטופלים בישראל".