כ־400 אלף חיסוני שפעת שמשרד הבריאות רכש ושהגיעו לקופות בסוף דצמבר, צפויים להיות מושמדים מחוסר ביקוש. החיסונים הגיעו בשיא גל התחלואה, שהיתה השנה גבוהה במיוחד, אך הביקוש לחיסונים והתועלת שבהם ירדו מייד לאחר מכן - והם נותרו ללא שימוש וללא תוקף.
ב־23 בדצמבר עדכן משרד הבריאות על רכש של 485 אלף חיסונים נוספים וחלוקתם לקופות. אלא שמבדיקת "היום" עולה כי נעשה שימוש ב־80 אלף מהחיסונים שנרכשו. היתר, כ־400 אלף חיסונים בשווי מוערך של כמעט 2 מיליון דולר, צפויים להיות מושמדים.
קופות החולים עצמן רכשו עם תחילת העונה כ־2 מיליון חיסונים. מנתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות עולה, כי נכון לסוף ינואר התחסנו 1,857,275 איש - שיעור של 19% מהאוכלוסייה. מדובר בשיעור ההתחסנות הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות. בדיעבד מתברר שרכש הקופות הספיק כמעט לגמרי.
"חלק גדול מהקנייה הזו ילך להשמדה - ועדיין, אני חושב שהרכש היה נכון", אמר בכיר באחת מקופות החולים. "היתה השנה קפיצה משמעותית בביקוש לחיסונים. היה שלב שחשבו שיהיה חוסר כי קצב הביקושים היה גבוה, בעיקר בתקופה שבה דווח על תמותה של ילדים. בסיטואציות האלה עדיף שיהיה עודף ויושמדו חיסונים מאשר שיהיה מחסור. ציבורית נכון לפעול כך".
בכיר אחר בקופות החולים ציין: "אנחנו לוקחים מקדם ביטחון ברכש החיסונים. עם זאת, השנה היה ביקוש גבוה יותר והתארגנו לכך. בתקופה שבה משרד הבריאות הזמין את החיסונים, היה גל תחלואה והיה כדאי שיביאו חיסונים".
אלא שמומחים סבורים כי רכש של מאות אלפי חיסונים שהגיעו בשיא העונה היה צעד חפוז ובזבוז משאבים, וכי יש צורך בהיערכות מתוכננת מראש לשפעת.
פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב: "מחקרי מדיניות מראים כי הגעה של מלאי בשיא או בשלהי עונת התחלואה, ללא תשתית לחיסון מהיר, מובילה בהכרח לבזבוז משאבים.
"לא פעם רכש מאוחר נובע מניהול סיכונים או מביורוקרטיה תקציבית. ניתוח נכון של מגמות קודמות מחויב כדי לבצע רכש מתואם".
"צעדים תגובתיים וחפוזים"
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "בניית תוכנית לאומית ונקיטת צעדי מניעה נוספים יובילו לעלייה בכיסוי החיסוני, לחיסכון בעלויות ולמניעת תחלואה ותמותה. פחות רצויים צעדים תגובתיים וחפוזים כדוגמת רכש חיסוני שפעת באמצע העונה, אם כי הישארות מלאי חיסונים שלא נוצל אינו מעיד בהכרח על כישלון".
ד"ר הגר מזרחי, ראשת חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, מסבירה: "אנו עוקבים אחרי מגמות התחלואה וידענו כשהזמנו את החיסונים שתהיה מידה מסוימת של יתרות, אך אנו מעדיפים את זה על פני חוסרים".
מנתוני משרד הבריאות, המתייחסים ל־60% ממערכת האשפוז, עולה ש־149 איש שנדבקו נפטרו משפעת, ובבתי החולים אושפזו 4,270 איש לאחר שנדבקו בשפעת. 102 מהם מבוגרים בטיפול נמרץ ו־71 ילדים בטיפול נמרץ. נתונים המעידים על כ־210 נפטרים וכ־6,000 מאושפזים לאחר הידבקות, ברמה הארצית.
החורף הנוכחי אופיין בתחלואת שפעת מוקדמת וגבוהה, שהגיעה לשיא בסוף דצמבר ומאז כבר ירדה. מתן חיסונים נגד שפעת מומלץ בדרך כלל עד להגעה לשיא התחלואה משום שהחיסון יעיל אחרי כשבועיים מקבלתו ולאחר שהתחלואה מתחילה לרדת פוחת הסיכון להידבקות מהסביבה.
החיסונים שנרכשו על ידי משרד הבריאות הגיעו למעשה לישראל עם ירידת גל התחלואה וירידת הביקושים להתחסן והתועלת שבחיסון.
כמויות החיסונים בקופות החולים
בכללית הצטיידו ב-1.195 מיליון מנות חיסון – מהן 200,000 מנות שנרכשו בפעימה נוספת בהתאם להערכת מצב עדכנית ולביקושי השטח. בנוסף משרד הבריאות סיפק כ־4,000 מנות נוספות בחודש דצמבר, מהן נעשה שימוש בכ־50%. בסך הכול חוסנו בכללית 1,000,860 מטופלים – נתון המשקף היענות ציבורית גבוהה ( עלייה של 9 אחוזים ביחס לשנה קודמת) ומבצע החיסונים ממשיך גם בחודש הקרוב.
במכבי רכשו כחצי מיליון חיסונים (514 אלף) ייבאו עוד 130 אלף חיסונים לאורך מבצע ההתחסנות וקיבלו ממשרד הבריאות עוד 27,800 חיסונים.
בקופה התחסנו בסך הכל 562 אלף איש, עליה גדולה לעומת 438 אלף מחוסנים בשנה הקודמת.
במאוחדת הוזמנו כ-225 אלף חיסונים ולאחר מכן נרכשו עוד 50 אלף חיסונים ממשדר הבריאות במהלך חודש דצמבר. בסך הכל ניתנו למבוטחי הקופה מעל 200 אלף מנות חיסון. בלאומית התחסנו השנה 99,600 איש, עליה לעומת 76 אלף איש בשנה שעברה. הקופה הזמינה כ-110 אלף מנות חיסון ולא נעזרה בחיסונים נוספים של משרד הבריאות.