אי-שוויון גם בטיפול בסרטן: שליש מהחולים נאלץ להגיע למרכז | הנתונים המדאיגים

נתונים שמתפרסמים היום, יום הסרטן הבינלאומי, מעידים כי יותר משליש מהחולים בדרום נוסעים לקבל טיפול במרכז. במכונים הקטנים בצפון ובדרום לא תמיד ישנם רופאים שמומחים לטיפול בסוגי הסרטן הנפוצים ביותר (שד, ריאה, מערכת העיכול או מערכת השתן). כמו כן, הנתונים מעידים על מחסור בכוח אדם: אונקולוג אחד מטפל ב-547 מטופלים, מספר גבוה פי שניים מאשר לפני 20 שנה.

כעת ממליצה ועדת מומחים בראשות פרופ' יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק, על שינויים בתשתיות הטיפול ובהתמקצעות הרופאים, ועל התמודדות עם מחסור ברופאים ובכוח אדם נוסף.

כ-30 אלף חולי סרטן מתגלים בישראל מדי שנה. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, כ-300 אלף נשים, גברים ובני נוער שהחלימו מסרטן חיים כיום, נכון לשנת 2026, בישראל, וגם הם נדרשים למעקב (מדובר בהישרדות ארוכת טווח, ונהוג להתייחס לתקופה של 10-5 שנים לאחר האבחנה, תלוי בסוג הסרטן).

בישראל פועלים 24 מכונים אונקולוגיים בפריסה ארצית, מצפת ועד אילת. למרות זאת, 60% מחולי הסרטן מגיעים לטיפול באחד מארבעת בתי החולים - איכילוב, שיבא, בילינסון או רמב"ם (עוד 20% מטופלים בארבעה בתי חולים נוספים).

השירותים שניתנים במכונים האונקולוגיים לא אחידים, עובדה הגורמת לתנועת מטופלים למרכז הארץ. כך, לדוגמה, כשליש (36%) מחולי הסרטן באזור הדרום נוסעים למחוז אחר כדי לקבל טיפול. ובסך הכל 21% מחולי הסרטן מקבלים טיפול מחוץ למחוז מגוריהם, בעיקר בשל הבדלי איכות, זמינות ותשתיות.

בישראל יש תשעה בתי חולים גדולים שלהם יש מערך אונקולוגי שכולל מחלקת אשפוז, מכון רדיותרפיה (הקרנות), אשפוז יום, מרפאה או שירות כירורגיה אונקולוגית.

קרוב לבית

"בשנים האחרונות יש מכון הקרנות בבית החולים זיו בצפת ולאחרונה גם ב'העמק', והיום חולה בקריית שמונה או בטבריה לא צריכה להיגרר יום אחרי יום לטיפולים בבית החולים רמב"ם, אלא יכולה לקבל אותם קרוב לבית", אומר פרופ' הלוי. הוועדה ממליצה בשלב זה לא להקים עוד מכוני רדיותרפיה, אלא לשדרג את מכוני ההקרנות הקיימים.

כמו כן, היא ממליצה להגדיר במדויק אילו שירותים ייכללו במערך אונקולוגי, מכון או מרפאה, כמה מיטות אשפוז יהיו ומהם תקני כוח האדם.

גם העומס על הרופאים המטפלים בחולי הסרטן והשחיקה גבוהים מאוד. נכון לשנת 2023 היו בישראל 367 אונקולוגים מומחים (בהתמחות אחת או שתיים), ומהם 287 מומחים בלבד עד גיל 67 והיתר מעל לגיל פרישה.

מספר המטופלים לרופא גדל מ-216 בשנת 2005 ל-547 מטופלים לרופא אחד ב-2019. ועדת המומחים מציינת כי "העלייה במספר המומחים בשנים אלו היתה קטנה יחסית ולא הספיקה כדי להדביק את הפער בגידול במספר המטופלים, מה שגורם לפגיעה באיכות הטיפול".

הוועדה ממליצה לקבוע תוכנית השתלמויות כדי להכיר במעמד של "אונקולוג מתמקצע", שיהיה מומחה לאחד מתחומי הליבה של הסרטן (שד, ריאה, מערכת העיכול, מערכת השתן), דבר שיאפשר לקיים דיון רב-תחומי לקביעת תוכנית טיפול לכל חולה סרטן בנוכחות אונקולוג מומחה בסוג הסרטן הספציפי.

"לקדם את הסטנדרט"

לדברי פרופ' הלוי, "יישום המלצות הוועדה יביא לשדרוג הטיפול בחולי הסרטן בישראל, גם משום שלא יצטרכו לנסוע למרחקים וגם מבחינת רמת הטיפול". בוועדת המומחים היו חברים רופאים ואנשי מקצועות הבריאות ממגוון תחומים, מבתי החולים, מקופות החולים וממשרד הבריאות. הוועדה קיימה 27 ישיבות וסיורים.

ד"ר הגר מזרחי, ראשת חטיבת הרפואה במשרד הבריאות: "במדינת ישראל יש טיפול רפואי ואונקולוגי טוב. יש סל תרופות נדיב ומערכים שבהם, על אף העומס והאתגרים, אנשים מקבלים טיפול טוב. אנו רוצים לקדם את הסטנדרט, להעמיק ולדייק, ולהבטיח טיפול הוליסטי. אנו מאמינים שלכל תושבי ישראל מגיע טיפול בתחום האונקולוגיה. חשוב לנו לקדם את מערכי הטיפול בפריפריה. נקים צוות יישום ונקדם את המלצות הוועדה".

המלצות הוועדה לתכנון מערך האונקולוגיה הוצגו אתמול למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שאמר שיקים צוות ליישומן.