מספר המטופלים בבריאות הנפש גדל ב-30% בין השנים 2022 ועד לשנה החולפת, בעקבות המלחמה. מספר המגעים הטיפוליים (מפגשי מטפל-מטופל) הגיע לשלושה וחצי מיליון. כך עולה מסיכום שנת 2025 של משרד הבריאות, שמסכמת גם את פעילות המשרד במלחמת חרבות ברזל ואת תהליך הפקת הלקחים שנעשה.
מהנתונים שהציג ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד, עולה כי 435 אלף איש היו מטופלים במרפאות בריאות הנפש הציבוריות ב-2025. וישנם עוד רבים שזקוקים לטיפול אך טרם קיבלו אותו "המספר לא מבטא את הצורך של האוכלוסיה אלא את התפוסה של המערכת שיכלה לקלוט מטופלים פנימה", אומר ד"ר בודנהיימר.
עוד נרשמו 3.5 מיליון מגעים טיפולים ב-2025 (מפגשים של מטפל ומטופל) גידול ב-42% במגעים הטיפולים לעומת 2022. מניין המגעים לא כולל שירותים רבים נוספים שמשרד הבריאות הרחיב בתקופת המלחמה כמו פעילות מרכזי החוסן וטיפול ממוקד טלפוני "3 שיחות" שהפעילו קופות החולים. המספר גם לא כולל מפגשים עם "תומכי בריאות נפש" - מקצוע טיפולי חדש שנכנס בתקופת המלחמה למערכת הבריאות. משרד הבריאות נכנס למלחמה עם מחסור לאומי בפסיכיאטרים ופסיכולוגים.
במהלך המלחמה נוספו 700 מטפלים חדשים - פסיכולוגים פסיכיאטרים ועו"סים שחזרו למערכת הציבורית (תוספת של מעל 350 תקנים). בנוסף גדל מספר המתמחים בפסיכולוגיה קלינית ל-1,000 בשנתיים האחרונות, בזכות הכפלת תקציב המלגות להתמחות ל-90 מיליון שקלים. משרד הבריאות הפעיל תוכנית לתמרוץ פסיכיאטרים לעבוד בפריפריה. ומספר המתמחים בפסיכיאטריה גדל במאה מ-462 ב-2024 ל-561 בשנה החולפת.
במהלך המלחמה הושקע בבריאות הנפש סכום עתק של 1.4 מיליארד שקלים, שהכפיל כמעט את תקציב מערך האשפוז בבריאות הנפש. סכום ששימש גם לחתימת הסכמי שכר שיסייעו לשמר את כח האדם במערכת.
"אלו נתונים חסרי תקדים של מערכת שהולכת וצומחת אך המצב עדיין אינו מצויין וצריך להמשיך ולשפר את השירותים שאנו נותנים את הזמינות והנגישות שלהם", אומר ד"ר בודנהיימר. להערכתו סוף המלחמה והחזרת החלל החטוף האחרון רן גואילי לא צפויים להוביל לעוד עלייה גדולה במספר המטופלים.
הוסיף: "מחקרים מדברים על כך שבעיתות טראומה יש הישענות על משאבים קיימים ויש חשש שבתקופה שלאחר טראומה עלול להיות גל של מצוקה. החברה בישראל היא חברה מאד חסונה. אחרי הקורונה ראינו יותר פניות אך לא גל חסר תקדים של אובדנות. אני נוטה להאמין שאזרחי ישראל חסונים ואני מאד מקווה שלא נראה גל כזה".
"עבור כל אזרח חלקים מהמלחמה הסתיימו בשלבים שונים בשנתיים האחרונות. יש מי שעיקר הטראומה הסתיים עבורם ב-8 באוקטובר ויש מי שזה הסתים עבורם אתמול בחזרת רן גואילי ויש מי שנושאים פגיעה שקופה. הציבור לא באותו שלב. חלקים של הגל כבר עברנו וחלקים עוד לפנינו ואנחנו נערכים למה שלא יבוא".
הטיפול בפצועים ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל
נתונים שהוצגו בסיכום המלחמה עסקו בניתוח הטיפול בנפגעים בבתי החולים ב-7 באוקטובר. בסך הכל טופלו ב-7 באוקטובר בבתי החולים 2,444 נפגעים. 657 בסורוקה, 338 בברזילי ו-1,449 ביתר בתי החולים בישראל. מהם נפטרו 8. מדובר בשיעור פטירה של 0.6%.
בקרב הפצועים קשה ואנוש שהתקבלו ביום זה - 203 בסך הכל, כאשר נפטרו 14 נפגעים שמהווים 6.9%. שיעור נמוך מאשר נתונים בינלאומיים. ביום זה בוצע ויסות שניוני (העברה מבתי החולים בדרום לאלו שבמרכז) של 150 מטופלים.
בעקבות המלחמה, הקים משרד הבריאות ועדת בקרה ואיכות שבדקה את הטיפול בפצועים ב-7 באוקטובר עצמו ואת הקושי בהעברת נפגעים מבתי החולים העמוסים בדרום למרכז. בנוסף, כחלק מתהליך הפקת הלקחים מהמלחמה, הקים משרד הבריאות שישה צוותים מקצועיים שונים שעסקו בנושאים כמו - מטה המשרד, המענה הלוגיסטי, פינוי חיילים פצועים, בריאות הנפש, מרפאות המפונים.
אחת הסוגיות שהקשתה על מערכת הבריאות גם עבור המטופלים וגם המטפלים עצמם היתה סוגיית הטיפול במחבלי נוחבה בתוך בתי החולים. צוות הבדיקה שעסק בנושא המליץ "לקבוע נוהל ותקן לטיפול במחבלים ולהקים מתקן ייעודי לטיפול וחלוקת סמכויות למול שב"ס".
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא, שריכז את פעילות התתקירים, ציין "כמי שהיה לו הכבוד לעמוד מול פעילי לה פמיליה בבית החולים שיבא ולתת הסברים, נושא הטיפול במחבלים הוא נושא רגיש שאני חושש שמנכ"ל משרד הבריאות צריך לעסוק בו ברמה האישית".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בנושא "זה באמת היה אחד הנושאים הנפיצים והרגישים. די מהר בימים הראשנים קיבלנו החלטה שהמחבלים שהגיעו מרצועת עזה יטופלו בנפרד במתקן שהקמנו בשדה תימן והיה בהפעלה של צוותים רפואיים מבתי החולים, אבל עם הנחיה ברורה, שאם הטיפול לא מספיק, מעבירים לבית חולים כללי".
לדבריו של בר סימן טוב: "זה היה אירוע סוער עבור כולנו ועבור הצוותים והיו תופעות קצה קשות. עשינו הכל במסגרת החוק. האחריות לאספקת טיפול רפואי היא של שירות בתי הסוהר. נוצרה סיטואציה שהיה גידול במספר הכלואים, ונכנסנו למשימה".
בתשובה לשאלה מה עמדת משרד הבריאות באשר ליוזמת החוק שמקדמת סיעת עוצמה יהודית בכנסת - עונש מוות למחבלים, יוזמה שמעוררת התנגדות בקרב ההסתדרות הרפואית שהביעה עמדה אתית לפיה רופאים לא יכולים לקחת חלק ביישום החוק, אמר בר סימן טוב קצרות "עוד לא התייחסנו לנושא עונש מוות למחבלים ונראה אם נתייחס".
פרופ' אפק ציין כי "מדינת ישראל לא צריכה לתת נשק בידי האוייבים הרבים במסגרת הבינלאומית. אנחנו חייבים לפעול לפי האמנות אנחנו מחויבים לתת להם טיפול ולא לספק נשק כלפי אויבינו. מעבר לזה צריך להתחשב בתחושה של הציבור".
נושא נוסף שלגביו נעשתה הפקת לקחים היה הטיפול בבתי החולים בחיילים שנפצעו בעזה או בלבנון במהלך המלחמה. צוות שעסק בנושא סבר שהמתכונת הנוכחית של פינוי חיילים ל"מרכזי על" לטראומה (בתי החולים הגדולים) היא נכונה אך סברו כי "יש לווסת בצורה הטרוגנית יותר את הנפגעים ולהשתמש גם במרכזים האזוריים" וציינו שהיה "דיווח על עומס ומניעת פינויים במידת הצורך".
בנושא זה אמר בר סימן טוב "יש מקום לכלול עוד בתי חולים כיעדי פינוי. האמירה המסתמנת היא כן אך נעשה זאת באופן מדוד ונבטיח שכל פצוע יקבל את הטיפול הטוב ביותר".
נערכים למלחמה באירן
בתדרוך כתבים שהתקים אתמול בחמ"ל משרד הבריאות הממוגן, התייחסו הבכירים גם לפעולות למיגון בתי החולים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ואחרי מבצע "עם כלביא".
"השקענו 700 מיליון שקלים בתוספת של 3,600 מיטות ממוגנות", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ונקב לראשונה במועד סיום מיגון מערכת הבריאות. "שמנו לנו יעד להגיע למצב שבו-70% ממיטות האשפוז ממוגנות. אנחנו כבר קרובים אליו. תוך 3 שנים נהיה ביעד הזה".
על מצב הכוננות הנוכחי אמר כי "אנחנו עובדים באופן צמוד ובתיאום עם חיל הרפואה. רמת הכוננות במערכת לא הועלתה אנחנו פועלים בהתאם להוראות הצבא ומעלים את רמת המוכנות שלנו.
אנו יודעים שהמציאות יכולה להשתנות בגלל כל מיני אירועי והחירום תופס הרבה מסדר היום שלנו. אנחנו מוכנים לאירועים בלתי צפויים. אם זו המלחמה שהיתה ואם זה אירועים עתידיים שיכולים להיות. קיימנו הרבה שיחות עם הצבא וביום ראשון עם מנהלי בתי החולים לשמור על מוכנות לצד שגרת העבודה של המערכת".
עוד אמר בר סימן טוב כשנשאל בנושא האיראני: "אני כנראה יודע כמוכם. צריכים לדעת להתמודד עם אי הודאות. אנחנו מגבירים מוכנות בלי להעלות כוננות. לא פינינו חניונים או ירדנו לתת קרקע, כן שיפרנו את היכולת לעשות מעברים בצורה יותר חלקה ומהירה אם נצטרך לעשותם. תנאי האשפוז בתת קרקע לא מיטביים ולכן אנו לא עוברים לתת קרקע לשבועות ארוכים אך כן רוצים להיות מוכנים".
המשנה למנכ"ל ד"ר ספי מנדלוביץ' ציין כי רק בשבועות האחרונים נעשה תרגיל לכ-200 ראשי משרד הבריאות שהגיעו לחמ"ל באמצע הלילה לתרגל את אחד התרחישים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו