משרד הבריאות העביר לקופות החולים הנחיות להמשך הטיפול והשיקום של שורדי השבי ובני משפחותיהם, כמו גם למשפחותיהם של החללים החטופים שהושבו לקבר ישראל. מדובר בהארכת תקופת המעקב שהוגדרה עם שחרור השבים לתקופה של שנה.
בפנייה למנכ"לי קופות החולים, רופאים ראשיים ולמנהלות מערך האחיות בקופות, קובע משרד הבריאות כי הטיפול בשורדי השבי ימשיך להתבסס על ליווי רפואי ופסיכו-סוציאלי אישי, המותאם לצרכים המשתנים לאורך תהליך ההחלמה והשיקום.
במכתב שהעבירה היום (שני) ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, פורטו ההנחיות לקופות החולים ונקבע כי "לחטיפה, לשהות בשבי ולמאורעות הטראומתיים הכרוכים בהן, ישנה השפעה עמוקה ומתמשכת על הבריאות הפיזית והנפשית של שורדי השבי, כפי שאנו מזהים בפועל וכפי שעולה מהספרות המחקרית העוסקת בבריאות פדויי שבי".
במכתב צוין גם כי "לאירועים אלו השפעה עמוקה גם על בריאותם של בני המשפחה. השפעות אלה במעגלי הקרבה השונים, נוכחות גם במשפחות חטופים שהושבו לקבורה".
בין היתר, נקבע כי כל שורדי השבי ימשיכו לקבל ליווי באמצעות אחות מתאמת טיפול אישית, שתשמש גורם מתכלל של הטיפול הניתן במערכי הקופה ובממשק עם מרפאות השבים, מערך האשפוז וגורמי טיפול ותמיכה נוספים המלווים את השורד. קופות החולים הונחו להעמיד לרשותה של האחות, מתאמת הטיפול, מערך מקצועי זמין להתייעצות ולהפניה, לרבות רופא משפחה ועובדת סוציאלית, לצורך מענה מותאם, קבלת החלטות משותפת ומתן טיפול במידת הצורך.
בנוגע למשפחות השבים החיים והחללים, קובעות ההנחיות כי מעצם העובדה שבני המשפחה מהווים אוכלוסיה שעלולה להיות פגיעה וזקוקה לליווי מתמשך, גם עם המעבר לשגרה, ימשיכו הקופות להעמיד עבור המעגל הראשון כתובת מקצועית קבועה וזמינה, לרבות הקצאת אנשי קשר ייעודיים לצורך תיאום, הסרת חסמים וצמצום הנטל הבירוקרטי. המשרד מנחה בנוגע למשפחות, כי יינתן דגש על חיזוקו של מעבר יזום ומובנה לשגרה בריאותית, באמצעות פנייה יזומה לחידוש הקשר עם המשפחות, הזמנה לביצוע בדיקות תקופתיות ולמעקב רפואי שוטף, תיאום ותקשורת רציפה עם גורמים מטפלים רלוונטיים, וכן סיוע במימוש מלא של זכויות במערכות הבריאות והביטחון הסוציאלי.
הנחיות משרד הבריאות לקופות החולים מתייחסות גם למה שמוגדר כ"תומכים מרכזיים מתועדים" - בני משפחה או דמויות תמיכה קרובות שאינם במעגל הקרבה הראשון, שנשאו בפועל ובאופן מתמשך בנטל הליווי, הסיוע והתפקוד סביב השב, השבה או סביב בני המשפחה במעגל הראשון, וקיימת אצלם פגיעה תפקודית, נפשית, או בריאותית הנקשרת לתקופה זו. בנוגע לקרובים אלו, הונחו הקופות לסייע בהנגשה מואצת של הערכה מקצועית ומענה ראשוני ממוקד בתחום בריאות הנפש/טיפול רגשי, בהתאם למסגרות הקיימות בקופה.
ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, מסרה כי "קופות החולים מהוות גורם מרכזי בקידום שגרות בריאות, מניעה ומתן מענים שיקומיים מותאמים. מצאנו לנכון לגבש קווים מנחים להמשך הטיפול הניתן בשורדים, במשפחותיהם, ובמשפחות חטופים שהושבו כחללים - ולהעבירם לידיעת קופות החולים. נמשיך לפעול יחד עם קופות החולים לקידום מענים מותאמים בהתאם לצורך, ולליווי תהליכי חזרה הדרגתית לבריאות, לתפקוד ולשגרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו