פריצת דרך ישראלית: כך פעילות המוח משפיעה על יעילות חיסונים

המחקר בדק האם הפעלה יזומה של מערכת התגמול במוח - האחראית בין היתר על תחושת מוטיבציה וציפייה לתוצאה חיובית - יכולה לחזק את תגובת הגוף לחיסון • בדיקות הדם חשפו ממצא מובהק: משתתפים שהצליחו להגביר את פעילות אזור התגמול במוח - פיתחו גם רמות גבוהות יותר של נוגדנים בעקבות החיסון

תפקוד המוח יכול להשפיע על יעילות חיסונים. צילום: איור: אוניברסיטת תל אביב

מחקר ישראלי חדש שפורסם בכתב העת Nature Medicine מציג לראשונה עדות בבני אדם לכך שפעילות מוחית הקשורה לציפייה חיובית יכולה להשפיע באופן ישיר ומדיד על תגובת מערכת החיסון לחיסון.

המחקר, שנערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), בדק האם הפעלה יזומה של מערכת התגמול במוח - האחראית בין היתר על תחושת מוטיבציה וציפייה לתוצאה חיובית - יכולה לחזק את תגובת הגוף לחיסון.

פרופ' תלמה הנדלר, צילום: המרכז הרפואי תל-אביב על שם סוראסקי (איכילוב)

המחקר הובל בשיתוף פעולה של שתי מעבדות: מעבדתה של פרופ' תלמה הנדלר יחד עם ד"ר ניצן לוביאניקר מבית הספר לפסיכולוגיה והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומכון סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), ומעבדתה של פרופ' אסיה רולס מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר תמר קורן הטכניון והמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). כמו כן השתתפו במחקר חוקרים נוספים ממוסדות מובילים בארץ ובעולם.

במסגרת הניסוי השתתפו 85 מתנדבים בריאים. חלקם עברו אימון מוחי ייחודי באמצעות טכנולוגיית fMRI-נוירופידבק, שאיפשרה להם ללמוד לשלוט בפעילות אזור מסוים במוח בזמן אמת. מטרת האימון הייתה להגביר את הפעילות באזור ה-VTA, מרכז מרכזי במערכת התגמול והפרשת הדופמין. מיד לאחר האימון קיבלו כל המשתתפים חיסון נגד הפטיטיס B.

מימין לשמאל - פרופ' אסיה רולס וד"ר תמר קורן, צילום: ניצן זוהר

בדיקות הדם שבוצעו בהמשך חשפו ממצא מובהק: משתתפים שהצליחו להגביר באופן משמעותי יותר את פעילות אזור התגמול במוח פיתחו גם רמות גבוהות יותר של נוגדנים בעקבות החיסון. האפקט נמצא ספציפי לאזור ה-VTA, ולא הופיע באזורים מוחיים אחרים שנבדקו לצורכי השוואה.

עוד עלה כי משתתפים שהתמקדו במהלך האימון בציפייה חיובית - כמו תחושת התרגשות, אמונה בתוצאה טובה או מחשבה על אירוע משמח - הצליחו לשמר פעילות מוחית גבוהה יותר באזור זה, והציגו תגובה חיסונית טובה יותר.

ד"ר ניצן לוביאניקר, צילום: Sameer Khan/Fotobuddy

החוקרים מדגישים כי אין מדובר ב"חשיבה חיובית" במובן הפופולרי, אלא במנגנון מוחי-ביולוגי מדיד, המזכיר את אפקט הפלסבו המוכר ברפואה. לדבריהם, הממצאים אינם מהווים תחליף לחיסונים או לטיפול רפואי, אך פותחים פתח לפיתוח גישות לא פולשניות שיכולות בעתיד לשפר תגובות חיסוניות ולחזק טיפולים רפואיים קיימים.

"המחקר מראה שהמוח אינו רק מגיב למצב הבריאותי של הגוף - אלא גם משפיע עליו באופן פעיל", מסכמים החוקרים. "היכולת להפעיל מנגנונים מוחיים הקשורים לציפייה חיובית עשויה להפוך בעתיד לכלי משלים ברפואה, כחלק מארגז הכלים לחיזוק הבריאות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר