"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פריצת דרך ישראלית: כך פעילות המוח משפיעה על יעילות חיסונים

המחקר בדק האם הפעלה יזומה של מערכת התגמול במוח - האחראית בין היתר על תחושת מוטיבציה וציפייה לתוצאה חיובית - יכולה לחזק את תגובת הגוף לחיסון • בדיקות הדם חשפו ממצא מובהק: משתתפים שהצליחו להגביר את פעילות אזור התגמול במוח - פיתחו גם רמות גבוהות יותר של נוגדנים בעקבות החיסון

0השמעה
תפקוד המוח יכול להשפיע 
על יעילות חיסונים , איור: אוניברסיטת תל אביב
תפקוד המוח יכול להשפיע על יעילות חיסונים. צילום: איור: אוניברסיטת תל אביב

מחקר ישראלי חדש שפורסם בכתב העת Nature Medicine מציג לראשונה עדות בבני אדם לכך שפעילות מוחית הקשורה לציפייה חיובית יכולה להשפיע באופן ישיר ומדיד על תגובת מערכת החיסון לחיסון.

המחקר, שנערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), בדק האם הפעלה יזומה של מערכת התגמול במוח - האחראית בין היתר על תחושת מוטיבציה וציפייה לתוצאה חיובית - יכולה לחזק את תגובת הגוף לחיסון.

פרופ' תלמה הנדלר, צילום: המרכז הרפואי תל-אביב על שם סוראסקי (איכילוב)

המחקר הובל בשיתוף פעולה של שתי מעבדות: מעבדתה של פרופ' תלמה הנדלר יחד עם ד"ר ניצן לוביאניקר מבית הספר לפסיכולוגיה והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומכון סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), ומעבדתה של פרופ' אסיה רולס מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר תמר קורן הטכניון והמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). כמו כן השתתפו במחקר חוקרים נוספים ממוסדות מובילים בארץ ובעולם.

במסגרת הניסוי השתתפו 85 מתנדבים בריאים. חלקם עברו אימון מוחי ייחודי באמצעות טכנולוגיית fMRI-נוירופידבק, שאיפשרה להם ללמוד לשלוט בפעילות אזור מסוים במוח בזמן אמת. מטרת האימון הייתה להגביר את הפעילות באזור ה-VTA, מרכז מרכזי במערכת התגמול והפרשת הדופמין. מיד לאחר האימון קיבלו כל המשתתפים חיסון נגד הפטיטיס B.

מימין לשמאל - פרופ' אסיה רולס וד"ר תמר קורן, צילום: ניצן זוהר

בדיקות הדם שבוצעו בהמשך חשפו ממצא מובהק: משתתפים שהצליחו להגביר באופן משמעותי יותר את פעילות אזור התגמול במוח פיתחו גם רמות גבוהות יותר של נוגדנים בעקבות החיסון. האפקט נמצא ספציפי לאזור ה-VTA, ולא הופיע באזורים מוחיים אחרים שנבדקו לצורכי השוואה.

עוד עלה כי משתתפים שהתמקדו במהלך האימון בציפייה חיובית - כמו תחושת התרגשות, אמונה בתוצאה טובה או מחשבה על אירוע משמח - הצליחו לשמר פעילות מוחית גבוהה יותר באזור זה, והציגו תגובה חיסונית טובה יותר.

ד"ר ניצן לוביאניקר, צילום: Sameer Khan/Fotobuddy

החוקרים מדגישים כי אין מדובר ב"חשיבה חיובית" במובן הפופולרי, אלא במנגנון מוחי-ביולוגי מדיד, המזכיר את אפקט הפלסבו המוכר ברפואה. לדבריהם, הממצאים אינם מהווים תחליף לחיסונים או לטיפול רפואי, אך פותחים פתח לפיתוח גישות לא פולשניות שיכולות בעתיד לשפר תגובות חיסוניות ולחזק טיפולים רפואיים קיימים.

"המחקר מראה שהמוח אינו רק מגיב למצב הבריאותי של הגוף - אלא גם משפיע עליו באופן פעיל", מסכמים החוקרים. "היכולת להפעיל מנגנונים מוחיים הקשורים לציפייה חיובית עשויה להפוך בעתיד לכלי משלים ברפואה, כחלק מארגז הכלים לחיזוק הבריאות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר