יותר ממחצית מהציבור מתייעצים עם הבינה המלאכותית בנושאים רפואיים

מחקר אסותא חושף: רוב הציבור כבר מתייעץ עם בינה מלאכותית על מצב רפואי, אבחונים וטיפולים • יותר ממחצית מושפעים מהמלצת AI בהחלטה אם לפנות לרופא • לצד האמון – גם חשש מטעויות ופגיעה בקשר האנושי

אסותא רמת החייל. צילום: גדעון מרקוביץ

עד כמה אנו סומכים על הבינה המלאכותית בקבלת החלטות בריאותיות? מה קורה כאשר הבינה המלאכותית טועה? ובאילו נושאים אנו מרבים להתייעץ?
מחקר של אסותא מרכזים רפואיים מצייר תמונה מורכבת על האופן שבו הבינה המלאכותית מסייעת לנו בקבלת החלטות על בריאותנו ועל עמדות הציבור כלפי שילוב בינה מלאכותית במערכת הבראות.

ד”ר מוטי קרמר מאסותא אשדוד: "הפיתוח הישראלי משנה את הכללים" // ללא

מסקר שנערך בקרב 606 משתתפים בני 21 ומעלה עולה כי הבינה המלאכותית מקבלת את הבכורה במרחב קבלת ההחלטות הרפואיות. 58% העידו כי הם סומכים על AI בהתייעצות רפואית במידה רבה או רבה מאוד. יותר ממחצית (54%) דיווחו כי הם משתמשים בכלי בינה מלאכותית לצורך הערכת מצבם הרפואי לפחות מדי פעם. שיעור דומה, (56%) העידו כי הם סומכים על תוצאות אבחון רפואיות המפורשות על ידי ה-AI, כמחצית סומכים על הבינה המלאכותית שתיתן להם המלצה לטיפול מתאים למצבם
עוד נמצא כי מעל למחצית מהמשיבים (52%) דיווחו כי החלטתם האם לפנות לרופא או לרופאה – מושפעת מהמלצת AI.

השימושים הרפואיים הנפוצים בהם הציבור משתמש בבינה מלאכוית הם לצורך בירור תסמינים (65%), לצורך פירוש תוצאות בדיקות רפואיות (58%), 39% מחפשים המלצה על טיפול שמתאים למצבם ו-13% אף מבקשים מהבינה המלאכותית המלצה על רופא ספציפי.

גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים, צילום: דוברות אסותא

לצד האמון הגובר עולים גם חששות מסויימים מטעויות בלתי מבוקרות שעלולות לגרום לנזק,39% מהנשאלים ציינו שנתקלו במצב שבו המלצת ה-AI הייתה שונה מזו של הרופא או הרופאה ו-29% נתקלו לפחות פעם אחת בהמלצה שהייתה שגויה רפואית לחלוטין. 42% העידו כי כאשר ה-AI נותן המלצה רפואית אשר שונה מהמלצת הרופא או הרופאה, הם יפנו לחוות דעת שניה מרופא או רופאה אחרים.

ומה לגבי העתיד? מעל לרבע מהישראלים מעידים שרופא או רופאה המשתמשים בכלי AI הוא מקצועי יותר. מעל ל-60% הביעו רצון שהרופאים ישתמשו בבינה מלאכותית כחלק מהטיפול הרפואי בהם. עם זאת, מעל ל-40% סבורים שהבינה המלאכותית תפגע בקשר האישי עם הרופא או הרופאה

ד"ר רועי ברנע, צילום: דוברות אסותא

"הבינה המלאכותית מהווה נדבך מרכזי במהפכה שמתחוללת כיום במערכות הבריאות ברחבי העולם ובישראל", אומר גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים, "היא משנה את האופן שבו מידע רפואי נאסף ומנותח, מוטמעת בתהליכי קבלת החלטות, ומשמשת ככלי תומך החלטה לצוותים הקליניים במגוון תחומים. אסותא שמה לה למטרה לשלב פתרונות בינה מלאכותית במגוון הליכים רפואיים, כחלק משיפור איכות הטיפול, בטיחותו וייעול תהליכים תפעוליים. ואכן ממצאי המחקר מצביעים על חדירה הולכת וגוברת של כלי AI להתנהלות הבריאותית של הציבור, אף בשגרה, לצד ציפייה ברורה לשימוש אחראי, מבוקר ומשלים לשיקול הדעת הרפואי מצד הצוותים הרפואיים. האתגר המרכזי הוא אתגר האמון: הטמעת בינה מלאכותית במערכת הבריאות מחייבת שקיפות, ושמירה על המגע האנושי עם המטופלים".

ד"ר רועי ברנע, חוקר ראשי, מכון אסותא לחקר שירותי ומדינות בריאות: "ממצאי הסקר מצביעים על כך שהציבור בישראל כבר מתחיל לשלב כלי בינה מלאכותית בהתנהלות הבריאותית שלו, בעיקר ככלי עזר להבנה, בירור וקבלת החלטות מקדימות, אך עדיין שומר על זהירות ואמון מותנה כשמדובר בהחלטות טיפוליות ובמצבים שבהם יש סתירה עם עמדת הרופא. הציבור תומך בשילוב AI במערכת הבריאות, אבל מצפה שהוא יהיה כלי תומך ומפוקח, ולא תחליף לשיקול דעת רפואי או לקשר האישי עם הרופא. בהתאם לכך, המלצת מדיניות אפשרית יכולה לעסוק בקידום הטמעה הדרגתית ומבוקרת, עם שקיפות למטופל ואפשרות בחירה, תחת אחריות רפואית אנושית ברורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר