טיפולים לפוסט טראומה ולניוון שרירים - אלו התרופות שלא יכנסו לסל

חברי ועדת סל הבריאות נדרשים להכריע אילו תרופות ייכנסו השנה לסל, כשלרשותם רק 650 מיליון שקלים • מסתמן שיישארו בחוץ: טיפולים לפוסט־טראומה ותרופות לילדים שחולים במחלה הניוונית דושן • "נדרשת הרחבה משמעותית של תקציב הסל"

תרופות (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

טיפולים לפוסט־טראומה ותרופות לילדים שחולים במחלה הניוונית דושן לא צפויים להיכנס השנה לסל התרופות - כך מסתמן בתום סבב הדיונים הראשון של הוועדה הציבורית. עם זאת, היום יידונו ערעורים על ההחלטה לא לכלול תרופות לדושן, וכן ערעורים נוספים.

הדיון קורע הלב בכנסת על קיצוץ בסל התרופות (ארכיון) // ערוץ הכנסת

חברי ועדת סל התרופות סיימו סבב דיונים ראשון של כעשר ישיבות, ובעוד כחודש צפויים הדיונים המסכמים, שבסיומם יוחלט על הוספת עשרות תרופות וטיפולים חדשים לסל התרופות בעלות של 650 מיליון שקלים. הדיונים הסופיים צפויים באמצע פברואר.

לוועדת הסל הוגשו השנה כ־570 תרופות וכמה עשרות טכנולוגיות בעלות של מיליארדי שקלים, ומהן ייבחרו 120-100 תרופות שיתווספו לסל הציבורי ב־2026 ויינתנו לחולים ללא תשלום או בהשתתפות עצמית.

בסבב הראשון, 20 חברי הוועדה מדרגים את התרופות לפי יעילותן והראיות המדעיות. רק בסבב השני מקבלים חברי הוועדה לידיהם גם את הנתונים על העלות הכספית של התרופות.

בין הטיפולים שזכו לדירוג גבוה ושיעברו לשלב הדיונים הבא ניתן למנות את החיסון שינגריקס להרפס זוסטר, שניתן מגיל 65 ומעלה ושכעת דנים על הרחבתו מגיל 50, וכן חיסוני קורונה לילדים ולמבוגרים בקבוצות סיכון. גם מימון משקפיים לילדים עד גיל 10 יעלה לדיונים הסופיים. זהו המשך למהלך מהשנה שעברה, שבו ניתן בסל מימון למשקפיים עד גיל 7.

טיפולים נוספים שעלו להמשך דיון הם דיקור לחולי סרטן שמקבלים כימותרפיה, ובדיקת CT לגילוי מוקדם לסרטן הריאות למעשנים - שנמצאת כיום בסל לבני 75-65, והבקשה היא לכלול גם בני 64-55.

טיפולים נוספים שימשיכו לדיונים המתקדמים הם התרופות לאלצהיימר לקמבי וקיסונלה, אם כי גורם שהיה מעורב בדיונים ציין שהעובדה שיש צורך באבחון מוקדם לאלצהיימר כדי לתת את הטיפול בזמן תקשה להכניס את התרופה לסל. גם התרופה לניוון שרירים (ALS) קלסודי, שמיועדת לחולים עם מוטציה מסוימת, תעלה להמשך הדיונים.

אחד הנושאים המסקרנים בסל התרופות הוא זריקות ההרזיה וויגובי ומונג'רו, שמוגשות זו השנה השנייה לטיפול בהשמנה. גורם בוועדה העריך שאם הזריקות ייכנסו, זה יהיה עבור קבוצת חולים קטנה מאוד, בשל העלויות הגבוהות - למשל, וויגובי עבור בני 18-12.

הוועדה החליטה לא להמשיך לדון בניתוח לקיצור קיבה למבוגרים עם סוכרת סוג 2 עבור אנשים עם השמנה מתונה (BMI 30-35), וזאת בשל סיכונים בניתוח וקיום חלופה תרופתית.

"מחפשים להציל חיים"

בתחום בריאות האישה לא יעלו להמשך דיון כמה תרופות לטיפול בתופעות גיל המעבר, למעט עבור חולות סרטן השד. לדברי גורם בוועדה, "אמנם הן מסייעות לאיכות החיים, אך בתקציב מוגבל אנו מחפשים את הצלת החיים". גם השנה ייעשה ניסיון להרחיב את הנגישות בסל התרופות לאמצעי מניעה, שכיום ממומנים עד גיל 20 ויש בקשה לכלול אותם עד גיל 25.

לסל התרופות הוגשו השנה ארבע תרופות למחלה הניוונית דושן, שבה חולים כ־300 ילדים בישראל. לאחר דיון בעדויות המדעיות הוחלט שאף אחת מהן לא תעלה לשלבים הבאים, אך הוגשו ערעורים שהוועדה תדון בהם. בין התרופות נמצא הטיפול הגנטי אלווידיס, שעלותו 14 מיליון שקלים למטופל בודד, והתרופה דוביזאט.

ריטה גוטמן מכרמיאל, אמו של ליאם, תלמיד כיתה ב' שמאובחן עם דושן, זקוקה עבורו לדוביזאט, שמסמתמן שלא תיכנס לסל התרופות בשנה הקרובה. "מבחוץ ליאם נראה ילד רגיל. הוא עדיין בתפקוד גבוה, הולך ופעיל, אבל אם מסתכלים מבחינים שהוא אף פעם לא מנתר וקופץ כמו ילדים בגילו. הוא מתעייף מהר מאוד בהליכה ולוקח לעצמו הפסקות.

"מאז אבחון הדושן, אני מקדישה את חיי ואת רוב הזמן שלי לחקר המחלה. המטרה שלי ברורה: לעצור את ההידרדרות של ליאם. אני קוראת, אני מתפללת המון, אני נאבקת בביורוקרטיה, עושה כל מאמץ להעניק לליאם חיים מלאים וטובים. בכל לילה אני מרגישה שנגמר לי האוויר, אבל אז מגיע הבוקר ויום חדש מתחיל".

מעמותת "צעדים קטנים", לליווי משפחות מאובחני דושן־בקר, נמסר: "הלוואי שיימצא הטיפול הרפואי שיעצור את התקדמות המחלה והתפרקות רקמת השריר. בינתיים, עד לפריצת הדרך הרפואית, חיוני להאריך ככל הניתן את משך הזמן שבו הילד הולך על רגליו ומשתמש בידיו, ולשמר ככל הניתן את יכולת הנשימה והמערכת הלבבית, בעזרת שימוש בתרופות המתקדמות לדושן שפותחו בשנים האחרונות".

שני טיפולים מתחום בריאות הנפש עלו להמשך דיונים (התרופה קובנפי לטיפול בסכיזופרניה וטיפול בשם אובליטי לדיכאון מז'ורי, לאחר כישלון בשני טיפולים קודמים). עם זאת, שני טיפולים אחרים לדיכאון לא ייכנסו לסל התרופות, ובהם קוצב עצבי. גם טיפול לסכיזופרניה, וכן שתי טכנולוגיות לטיפול במה שמוגדר מכת מדינה - תסמונת פוסט־טראומטית - לא יעלו להמשך דיון.

ד"ר צבי פישל יו"ר מהמועצה הלאומית לפסיכיאטריה: "שתי התרופות שעלו להמשך דיון עובדות במנגנונים חדשים ומאוד מבטיחים, ואני מקווה שיוכלו להיכנס. אני חושב שהתפקיד של סל התרופות הוא גם לסמן מה חשוב. פוסט־טראומה היא אחת האינדיקציות החשובות בישראל 2026, וחשוב ללכת על כל דבר שיכול לעזור לטפל בה. ההחלטה להוריד שתי טכנולוגיות בתחום הזה היא החלטה אומללה מבחינת הסל".

טיפולים בסרטן

70 תרופות שונות וכ־300 התוויות הוגשו עבור חולי סרטן. על פי רוב, תרופות לסרטן מהוות חלק עיקרי בסל התרופות (כ־40%). עם זאת, בשנה שעברה רק 19% מהתקציב הוקדשו לתרופות לסרטן.

בין הטיפולים שעלו להמשך דיונים: קיטרודה לסרטן ראש צוואר הרחם - תרופה שאושרה לשימוש לאחר כ־20 שנה ללא התקדמות בטיפול בסרטן זה. הטיפול ניתן לפני הניתוח ולאחריו, והוכיח עצירה בהתקדמות המחלה והפחתת הסיכוי לחזרה שלה בעתיד.

עוד עלתה לדיונים התרופה קרוויקטי לחולי מיאלומה נפוצה (אחת משתי התרופות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר, A9).

עוד תרופות שעלו לדיונים סופיים: התרופות טרודלווי ואנהרטו לסרטן השד, התרופה וורניגו לגידולים במוח, אימפינזי לסרטן שלפוחית השתן והקיבה לטיפול לפני ניתוח ולאחריו, טגריסו לסרטן הריאה, ואדסטריס לסרטן הדם מסוג לימפומת הודג'קין. הטיפול פרוזקלה לסרטן מעי הגס מתקדם לא עלה, אך הוגש ערעור בעניין.

ד"ר רונן ברנר, מנהל המכון האונקולוגי בביה"ח וולפסון, מזהיר כי הפער בין סל התרופות בישראל לבין הסטנדרטים הבינלאומיים הולך ומתרחב. "סל הבריאות בישראל מתרחק מהמלצות הטיפול המקובלות על פי ה־FDA וההנחיות האירופיות, ויש חשש שלא נוכל להדביק את הקצב, במיוחד בתחום האונקולוגיה. נדרשת הרחבה משמעותית של תקציב הסל, לצד קיום דיוני סל בתדירות גבוהה יותר מאשר אחת לשנה".

לדבריו, המציאות הזו באה לידי ביטוי מדי יום בטיפול בחולים עם מחלה מתקדמת, ובהם חולים עם סרטן גרורתי. "לא פעם אנו נתקלים במטופלים שמיצו את קווי הטיפול הכלולים בסל ונותרים ללא מענה, אף שבמדינות אחרות קיימים טיפולים נוספים שיכולים להאריך חיים ולשמור על איכותם. תפקידנו כאונקולוגים לא מסתכם בניסיון לריפוי בלבד, אלא גם בהארכת חיים ובשיפור איכותם. הכיסוי הקיים כיום פשוט לא מספק לכך מענה".

תמיר ברזילאי (70) מרחובות הוא אחד מחולי סרטן ראש־צוואר שממתינים להחלטה של ועדת סל התרופות: "הטיפול בתרופה קיטרודה פשוט הציל את חיי - 90% מהגידול שהיה לי נעלמו. למדתי מחדש לדבר ולאכול, והיום אני שוב רוכב על אופנוע ומשחק טניס. זה טיפול שהחזיר לי את החיים. למרבה הצער, הטיפול לא מצוי בסל התרופות, ויש חולים נוספים במצבי שזקוקים לו. ועדת הסל צריכה להנגיש את התרופה כדי להציל את חייהם של רבים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר