סקר פסיכו חינוכי לאומי ראשון בישראל של קולקטיב עיקר מציג פער גדול בין מודעות לבין פעולה: יודעים אבל לא פונים.
85% מהציבור מבינים שמצוקות בתחום בריאות הנפש משפיעות על חיי היום יום וניתנות לטיפול.
אך שיעור דומה, 80% מהישראלים לא פנו כלל לעזרה נפשית בשנה האחרונה, אפילו בקרב מי שדיווחו על רווחה רגשית ירודה או קשיים משמעותיים.
תמונת המצב המורכבת הזו עולה מהסקר הפסיכו חינוכי הלאומי הראשון בישראל, שנערך בקרב 915 משתתפים המייצגים את האוכלוסייה בישראל, ביוזמת "קולקטיב עיקר" - פורום מומחים מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה, בריאות הציבור, הפילנתרופיה וההשקעות, הפועלים לשיתוף פעולה בין כלל הארגונים בתחום בריאות הנפש.
הדוח מהווה את אחת ממפות המידע המקיפות ביותר שנאספו עד היום על עמדות הציבור כלפי בריאות הנפש. הממצאים מציירים תמונת מצב מורכבת: למרות מודעות גבוהה וירידה בסטיגמה, רוב הישראלים אינם פונים לעזרה גם כשהם חווים קושי רגשי או מצוקה ברורה.
הפערים המרכזיים שמדאיגים
רק 60% מהנשאלים אמרו שהם יודעים למי לפנות במקרה של קושי, למרות ש-85% מבינים שבריאות נפש משפיעה על חיי היומיום וניתנת לטיפול.
פחות מ-50% מאמינים שאפשר להחלים מהפרעות נפשיות חמורות, תפיסה שמחלישה את המוטיבציה לפנות לטיפול ומייצרת תחושת ייאוש. הנתונים מראים פרדוקס לאומי מובהק: המודעות הציבורית עולה, הסטיגמה פוחתת, אך הפעולה לא הדביקה את הקצב. הציבור מבין את החשיבות של טיפול נפשי אך אינו יודע איך ומתי להתחיל.
"נתוני הסקר מציבים מראה ברורה מול כולנו: אנחנו פועלים בתוך מציאות מאתגרת שמחייבת שינוי גישה. זו לא בעיה של חוסר מודעות, יש מודעות. הבעיה היא שחסרה בהירות, ביטחון ונתיב פעולה", אומרת גילה טולוב, מייסדת שותפה ומנכ״לית קולקטיב עיקר. "אנשים יודעים מה הם מרגישים, הם מבינים שטיפול יכול לעזור, ועדיין הם לא פונים. כדי לשנות את זה צריך להסיר חסמים רגשיים ולתת לאנשים גישה פשוטה, אנושית ומעשית לעזרה. המשימה שלנו היא להעביר את הציבור מהבנה לפעולה".
חסמים עיקריים לפנייה לעזרה
כשנשאלו מי שהביעו מצוקה נפשית מדוע אינם פונים לטיפול ענו חצי מהמשיבים (50%) לא חשו שהם "זקוקים מספיק" לעזרה - רבע מהם (25%) חשבו שיוכלו להתמודד לבד - כ-10% לא האמינו שהטיפול יהיה יעיל. חסמים נוספים כללו עלות, זמני המתנה ארוכים וחוסר במידע.
בנוסף, שירותים קהילתיים כמו מרכזים עירוניים, קווי סיוע ועמותות כמעט לא נוצלו, מה שמעיד על חוסר מודעות לנתיבי פנייה קיימים.
ידע, סטיגמה והתמודדות
למרות הפער בפועל, 85% מהמשיבים מבינים שבריאות נפש משפיעה על חיי היומיום. 75% מזהים טיפול פסיכולוגי או תרופתי כיעיל. 80% מרגישים שהם יכולים לזהות קושי בעצמם. עם זאת, רק 68% מרגישים שהם יודעים לזהות סימני אזהרה אצל אחרים.
70% דוחים את הרעיון שטיפול פסיכולוגי הוא "חולשה", אבל רק 42% מרגישים שלא היו צריכים להסתיר טיפול נפשי. כמעט שליש (33%) עדיין מאמינים בסטריאוטיפים על קשר בין מחלה נפשית לאלימות או ירידה בתפקוד.
המטרה: להניע אנשים מהבנה לפעולה
לישראל לא חסרה מודעות , חסרה לה בהירות, ביטחון ודרכי גישה ברורות לטיפול. כדי לייצר שינוי התנהגותי אמיתי, פסיכו הסברה חייבת להיות מעשית, נגישה, מובנת ומשולבת מקומית, ומטרתה להביא אנשים מהבנה לפעולה.
הסקר מספק בסיס מונחה נתונים לקמפיין הפסיכו חינוכי הלאומי, ומדגיש את הצורך בשינוי גישה כדי להעביר אנשים מהבנה לפעולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו