הנתונים נחשפים: באיזה חדר מיון תקבלו טיפול הכי מהר?

באיזה חדר מיון תקבלו טיפול הכי מהר? היכן גדל הסיכוי שתעברו מיון ראשוני (טריאז') תוך 15 דקות? היכן יראה אתכם רופא מהר יותר ומאיזה חדר מיון תשתחררו הכי מהר?

משרד הבריאות מפרסם היום (רביעי) את הדוח הראשון של "התוכניות הלאומיות" לשיפור איכות הטיפול, חוויית המטופל חיזוק מערכת האשפוז וחיזוק כח האדם הרפואי.

אחד המדדים עוסק בטיפול בחדר המיון. בתי החולים קיבלו 40 מיליון שקל כדי לסייע להם להשתפר בתחום זה. המדד מגדיר כי 85% מהמטופלים שמגיעים למחלקה לרפואה דחופה צריכים לעבור מיון ראשוני, בד"כ על ידי אחות, תוך 15 דקות.

מהנתונים עולה כי מבין חדרי המיון הגדולים ביותר, שקולטים מעל 90 אלף איש בשנה, בבית החולים רמב"ם 91% מהמטופלים נבדקו בפרק זמן זה, אחריו איכילוב (90%) ומאיר (87%). שני בתי החולים שלא עומדים ביעד לפיו 85% מהמטופלים צריכים להיבדק תוך 15 דקות הם שיבא (61%) וסורוקה (78%).

מבין בתי החולים הבינוניים תטופלו מהר יחסית בוולפסון, העמק, בילינסון, נהריה ובבית החולים הסקוטי (מעל 85% מהמטופלים נבדקו תוך 15 דקות) ואילו בבית החולים הדסה עין כרם רק שליש מהמטופלים (36%) נבדקו תוך 15 דקות והיתר המתינו. בתי חולים נוספים שלא עמדו ביעד הם פוריה (46%), ברזילי (60% וערי צדק (64%).

מבין בתי החולים הקטנים שמקבלים עד 50 אלף איש במיון בשנה טיפול מהיר יחסית ניתן בלנידן, מעייני הישועה בני ציון ואסותא אשדוד ופחות מ-85% מהמטולים נבדקים תוך 15 דקות בהדסה הר הצופים, השרון וזיו.
מדד נוסף מגדיר שלפחות מחצית מהמטופלים צריכים לעבור בדיקה רפואית תוך שעה מההגעה.

היכן תיבדקו הכי מהר? מבין בתי החולים הגדולים באיכילוב מובילים כאשר 80% מהחולים במיון רואים רופא.ה תוך שעה. ברמב"ם 62% בסורוקה 55%. לא עומדים במדד שיבא (42%) ומאיר (40% מהחולים עוברים בדיקה רפואית תוך שעה). בשני האחרונים כמעט רבע מהמטופלים המתינו מעל שעתיים לבדיקת רופא במיון.

מבין בתי החולים הבינוניים עמדו ביעד בית החולים הסקוטי (79%), הלל יפה (65%) ושמיר (61%) וכן ברזילי וולפסון ונהריה.

בהדסה עין כרם 75% מהמטופלים במיון ממתינים מעל שעה לרופא. בבלינסון 61% ממתינים מעל שעה ושיעור דומה גם בשערי צדק ובהעמק.

כל בתי החולים הקטנים עומדים במדד. כאשר מובילים לניאדו (99%), המשפחה הקודשה (89%) ואסותא אשדוד - 76% מהמטופלים נבדקים תתוך שעה בבדיקה רפואית.

שיחרור מהמיון - תוך 4 שעות בלבד

אחד הנושאים המקשים ביותר על מטופלים במיון הוא ההמתנה הממושכת עד להעברה למחלקה. משרד הבריאות מגדיר שכ-70% מהמטופלים צריכים לעבור לאשפוז תוך 12 שעות.

הדבר הזה קורה בבתי החולים סורוקה (98% מהמטופלים), מאיר (96%), שיבא (90%) ואיכילוב (80%). מקרב בתי החולים הגדולים ברמבם רק 68% מהחולים מתאשפזים תוך 12 שעות.

בקרב בתי החולים הבינוניים והקטנים לא עומדים במדד שערי צדק (68%) ואסותא אשדוד (68%)

יצויין שבמדד זה נרשם שיפור עצום בין המדידה בשנה הראשונה (2023 אז רק 4 בתי"ח עמדו יבעד) לשנה השניה (2024) דבר שמעיד שבתי החולים משקיעים מאמצים בשיפור.

היכן תשתחררו הכי מהר מהמיון?

מבין בתי החולים הגדולים מוביל סורוקה (80% משתחררים תוך 4 שעות). מבין הבינוניים הסקוטי (90%), ברזילי, הלל יפה, נהריה העמק ו-וולפסון.

מיוני הילדים ה"זריזים" ביותר נמצאים בבתי החולים הגדולים במאיר, שיבא, שערי צדק ורמב"ם וכן בבתי החולים אסותא אשדוד וולפסון ואיכילוב.

היכן תמתינו יותר זמן לבדיקה ראשונית? בשניידר, סורוקה, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים ומעייני הישועה.

קיצור זמני המתנה במיונים היא רק אחת מתוך 20 תוכניות שונות שמפעיל משרד הבריאות כדי לתת תמריצים לבתי החולים לשפר את איכות הטיפול, זמינות השירות וחוויית המטופל.

מדובר בתוכניות העוסקות בשיפור האיכות הרפואית (טיפול בקשישים, הרחבת טיפולי הפריה חוץ גופית בעקבות המחדל באסותא ראשון, שיפור הפעילות בפגיות, מניעת זיהומים), בשיפור הביצועים ובחיזוק מערך האשפוז (הגנה מפני סייבר בעקבות 4 מתקפות סייבר על בתי החולים בשנה החולפת, ייעול הפעילות בחדרי הניתוח וצמצום זמני ההממתנה ועוד), ובחיזוק כח האדם והמשאב האנושי (קיצור שעות התורנות של מתמחים בפריפריה, מניעת שחיקה של עובדי, חיזוק העוסקים בגריאטריה ובתזונה ועוד).

התוכנית החלה ב-2022 ומתקוצבת בחצי מיליארד שקל בשנה. משרד הבריאות העביר 466 מיליון שקל ב- 2023 ו-516 מיליון שקל ב- 2024 לבתי החולים בהתאם לעמידה במדדי האיכות השונים.

בכל מדד חלוקת הכספים היא שונה. כאשר לרוב ניתן סכום מסויים עבור אותו שירות לכלל בתי החולים ותוספת למי שהציגו ביצועים טובים. חלק מהסכום מחולק באופן יחסי לפי מידת העמידה ביעד.

ד"ר הגר מזרחי ראשת חטיבת הרפואה במשרד הבריאות: "זו עבודה משותפת לכל בתי החולים. כמשרד אנו חייבים לקבל היזון חוזר. כלנו מסתכלים על השורה התחתונה לשפר את איכות השירות והבטיחות ונמצאים בתנועה מתמדת להיות מערכת טובה שנותנת שירות מקצועי ומסור. המדד לא מיועד להגיד מי בית החולים המושלם. לכל בית חולים יעדים שהאו עומד בהם ויעדים שהוא צריך להשתפר ואנחנו כמערכת חושבים שזה הדבר הנכון. השאיפה שלנו היא לשיפור של האיכות הבטיחות והשירות. זה כלי עבודה לשפר את בתי החולים".

נריה שטאובר, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות: "ברור לנו שהפרסום הוא תמרוץ בפני עצמו. כל מדד מאפשר לכל בית חולים לבנות לו תהליך לשיפור מקצועי, והתקדמות בתחום הספציפי. התחומים שנבחרו חשובים לנו כמשרד ודורשים שיפור".

עוד אמרה, "מדובר בכספי ציבור שאנחנו מנסים לעשות בהם את השימוש הכי יעיל, חשוב שזה יונגש לציבור ושכולם יכירו את זה. בנוסף, הפרסום לבתי החולים עצמם הוא כלי שמגביר את התחרות החיובית בין בתי החולים על שיפור השירותים. לפעמים אפילו יותר מהכסף עצם הפרסום מתמרץ לשפר את השירות בצורה משמעותית".

שיפור הטיפול בקשישים באשפוז

חלק מהנושאים שנבחרו הם יעד לאומי, כמו למשל שיפור הטיפול בקשישים.
בעקבות ממצאים שהצביעו על כך שמטופלים קשישים נוטים להידרדר תפקודית במהלך אשפוז בבתי החולים הכלליים, יזם משרד הבריאות פיתוח של תוכנית ייעודית לזיהוי ולטיפול במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה להידרדרות תפקודית וקוגניטיבית במהלך האשפוז. התוכנית נועדה בין השאר להתאים את בתי החולים הכלליים לצורכיהם הייחודיים של המטופלים הקשישים, לשפר את איכות הטיפול, לשמר את יכולת התנועה, ולהפחית את שיעורי הדליריום - מצב של בלבול חריף וזמני, המאופיין בשינוי במצב ההכרה, הקשב וההתמצאות, ושכיח בקרב קשישים מאושפזים ומהווה גורם סיכון לירידה תפקודית. כל זאת תוך שימוש בייעוץ גריאטרי מתקדם ובמערכות מדידה ממוחשבות לניטור ומעקב שוטף.

התוכנית תוקצבה ב-46 מלש"ח לשנים 2025-2023.

המדדים שנקבעו לתוכנית היו: השתתפות של המטופלים בני 65 ומעלה בתוכנית לשימור הניידות, כאשר היעד הוא שמירה על רמת ניידות של לפחות 50% מהמאושפזים. .איתור מצב של בלבול באמצעות סקר ומתן טיפול, מתן ייעוץ גריאטרי וניטור ומעקב אחר המטופלים הקשישים במהלך האשפוז ובסיומו.
בתי חולים שעמדו בצורה חלקית במדדים למניעת ירידה תפקודית בקשישים היו אסותא אשדוד, איכילוב, שיבא, פןריה, הדסה הר הצופים, הדסה עין כרם וזיו.

הערכות למתקפת סייבר

יעד לאומי נוסף הוא נושא הסייבר, כפי שלמדנו בשנה החולפת כאשר ארבעה בתי חולים שונים ספגו מתקפות סייבר. משרד הבריאות השקיע בשלוש השנים האחרונות 40 מיליון ₪ כל שנה לשדרוג מערכוצת מיחשוב בבתי החולים, תיקון ליקויים שנמצאו, הכשרות לעובדים וביצע מבדקים לאיתור נקודות תורפה.
בשנת 2024 זוהו ונוטרלו שלוש תקיפות סייבר ודאיות, שכל אחת מהן הייתה עלולה להביא להשבתה מלאה של בתי חולים – בהיקף דומה לאירוע שאירע בבית החולים הלל יפה בשנת 2021 .

הפריה חוץ גופית: החזרת המטופלות לבתי החולים הציבוריים
בעקבות מחדל החלפת העוברים באסותא ראשון לציון החליטו במשרד הבראות לשים כיעד את הגדלת הפעילות בבתי החולים הציבוריים, תוך הורדת העומס מהשירות הפרטי.

לצד זאת קבעו אפשרות לבחור רופא מטפל ותקצבו זאת בתוכנית המדדים וכן תקצבו שיפור תשיות רכישת ציוד מתקדם ןהגדלת כל האדם במעבדות בתי החולים. בשנים 2023-2025 הושקעו הסך הכל 75 מיליון שקלים ביחידות הפריה חוץ גופית.

בתי חולים שהצליחו להגדיל משמעותית את הטיפול בהם היו מאיר, סורוקה, שמיר, כרמל לניאדו והלל יפה. שיעור הגידול הארצי הממוצע של טיפולים בבתי החולים הציבוריים עמד על 18%.

בתי חולים שבהם ניתנה למטופלות בשיער הגבוה ביותר האפשרות לבחור את הרופא המטפל היו קפלן (83% מהמטופלות), לניאדו (79%), הסקוטי (66%), וולפסון (58%), הדסה עין כרם (58%) וסורוקה (54%).

אשפוז חולים פסיכיאטריים קשים בבתי חולים כלליים

כחלק משיפור מערך בריאות הנפש משרד הבריאות משקיע בבתי החולים הכלליים 25 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנתיים האחרונות על מנת לתמרץ אותם לטפל בחולים פסיכיאטריים מורכבים ולהרחיב את המענים שניתנים.
בתי החולים איכילוב, הלל יפה, רמב"ם העמק שיבא, זיו ומעייני הישועה הגדילו את שיעור המטופלים הפסיכיאטריים הקשים שסובלים גם מתחלואה גופנית משמעותית בשיעור שבין 4-25%.

אחד המשאבים החשובים במערכת הבריאות הוא חדרי הניתוח וייעול השימוש בהם. גם בתחום זה השקיע משרד הבריאות

בתי חולים שהתייעלו בצמצום זמני המתנה ב-2024 היו שיבא, אסותא אשדוד, שערי צדק והדסה.