שיא מדאיג: 62% מהישראלים מדווחים על בריאות טובה מאוד או מצוינת - עלייה של 3% לעומת התקופה שקדמה למלחמה , ו-42% בחודשים שלאחר שבעה באוקטובר. כמו כן, רק 9% מגדירים את מצבם הבריאותי כגרוע או בינוני - שיעור נמוך משמעותית מהשיא (21%) שנרשם סמוך לטבח 7.10. ולמרות כל זה, המדד מצביע על שיא מדאיג בצורך בסיוע נפשי - כל ישראלי שלישי חש כי הוא זקוק לסיוע נפשי מאיש מקצוע - הנתון הגבוה ביותר מאז החל המעקב.
הסקר נערך על ידי "מכבי שירותי בריאות" בנובמבר האחרון, לאחר הפסקת האש והשבת החטופים החיים. בסקר השתתפו קרוב ל-1100 נשאלים בני 20 עד 75 מקרב כל קופות החולים. הקופה מקיימת סקרים כאלו כל רבעון לבדיקת המגמות.
בנובמבר 23', חודש לאחר תחילת המלחמה, דיווחו 18% מהנשאלים כי הם זקוקים לטיפול נפשי, לאחר חצי שנה של לחימה הנתון עלה ל-25% וכיום הנתון עומד על שיעור שיא של 32%. בנוסף, העידו 16% מהנשאלים כי היו מוטרדים כמעט כל יום בשבועיים החולפים מתחושות דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה.
חיילים בסדיר ובקבע
ב"מכבי" מודאגים במיוחד מהמגמות בקרב אנשי הקבע והמילואים שרק כעת מתחילים לטפל בעצמם. בקרב משרתי צה״ל בשנה החולפת - בסדיר ובקבע - 39% מדווחים על צורך בסיוע נפשי, 26% מעלים חשש לדיכאון ו־48% מעידים על נדודי שינה. בנוסף, מנתוני הסקר של "מכבי" עולה כי 17% מהציבור תופסים את מצבם הנפשי כבינוני או גרוע - שיעור שעדיין גבוה מהתקופה שקדמה למלחמה (13%).
אורח חיים בריא
נתונים מעניינים נוספים שעולים מן הסקר הם שעם תום המלחמה, ניכר שיפור בהקפדה על אורח חיים בריא: 47% מהציבור מדווחים על הקפדה במידה רבה או רבה מאוד - עלייה של כ־15% לעומת התקופה טרום המלחמה והנתונים בתקופת המלחמה (30-40%). לצד זאת, אורח החיים ה"יושבני" נפוץ מאוד: הציבור הישראלי יושב בממוצע יותר משמונה שעות ביום, ואחד מכל חמישה ישראליים יושב למעלה מ־11 שעות ביום.
כשליש מהישראלים אינם מבצעים כלל פעילות גופנית אירובית אל מול 40% שכן מבצעים. הישראלי הממוצע ישן 7 שעות בלילה, אך 38% מעידים שהם לא ישנים מספיק בלילה. 61% מדווחים שהם שותים שתיה מתוקה וגם בתחום העישון נרשמת החמרה: 30% מהמעשנים דיווחו כי הגבירו את צריכת העישון בהשוואה לפני שנה.
פרופסור AI
עוד עולה מהנתונים כי "פרופ' AI" תופס את מקומו של "דוקטור גוגל": שליש דיווחו כי מחפשים מידע רפואי בכלי AI ו-27% מחפשים מידע רפואי ברשתות החברתיות. 21% סומכים על המלצות ה-AI. עם זאת עדיין מחצית מהנשאלים ציינו כי הם צורכים מידע רפואי מרופאים ומצוותי רפואה.
השפעת המשתוללת
השפעת משתוללת בימים אלו. ולפי הסקר 40% מהציבור דיווחו כי לא חוסנו מעולם לשפעת ורק 4% אמרו שיעשו זאת השנה. עליה בשימוש בזריקות הרזיה, מעל חצי מיליון חלו במחלות חורף.
זריקות הרזיה
במהלך השנתיים האחרונות החלו להימכר בישראל זריקות ההרזיה וויגובי ומאונג'רו, כאשר מכבי היתה הראשונה להציע אותן בהנחה דרך הביטוחים המשלימים. מנתוני מערכות המידע של מכבי עולה כי נמכרו מאות אלפי זריקות, כאשר ישנם מעל 100 אלף מבוטחי מכבי שמשתמשים בהן (כ-400 אלף משתמשים בארץ).
בהתאם נרשמה ירידה של 17% בביצוע ניתוחי קיצור קיבה לטיפול בהשמנה. תחלואת חורף: למעלה מ-526 אלף מטופלים במכבי עד כה בשל תחלואת חורף. מניתוח נתונים ממערכות המידע של מכבי המבטחת 2.7 מיליון איש, עולה כי ישנה עליה של 7% בתחלואת חורף בעונה הנוכחית. בהתאם האבחנה השכיחה בקרב מבוגרים וילדים: זיהום בדרכי הנשימה העליונות.
אבחנות שכיחות אחרות היו בקרב מבוגרים: כאב בטן, שיעול, כאב גב תחתון וכאב גב כללי. ובקרב ילדים: דלקת גרון, כאב בטן, חום וכאב גב תחתון. זינוק באבחנות פוסט טראומה נתון מדאיג שעולה מניתוח המידע הרפואי הוא כי ב-2024 ניתנו כ-9000 אבחנות פוסט טראומה. נתון דומה ל-2024 אך עליה של כמעט 30% משנת 2023 ועליה של 40% משנת 2022. מרשת בתי המרקחת של מכבי דווח שנרכשו ב-2025 כ-65 אלף אריזות של תרופת הרגעה ושינה ללא מרשם.
"הצרכים שעולים מהשטח"
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות סיגל דדון לוי: "בתקופה של שינויים וחוסר ודאות, יש חשיבות ליכולת לראות את המגמות הרחבות ולהבין את הצרכים שעולים מהשטח. המדד נועד לשמש כלי עבודה לכלל העוסקים במערכת הבריאות, ואני קוראת למקבלי ההחלטות בישראל לעשות בו שימוש על מנת לגבש מדיניות מדויקת יותר ולתת מענה אמיתי לאתגרי הבריאות שעל הפרק".
המשנה למנכ"לית וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, ד"ר ערן רוטמן: "נתוני המדד מציגים תמונה מורכבת של הציבור הישראלי לאחר תקופה ארוכה של לחץ ומשבר: לצד שיפור מסוים בתחושת הבריאות, בולטת מצוקה נפשית מתמשכת המתבטאת בצורך גובר בסיוע, בעיות בשינה ואף עלייה בעישון. הנתונים מספקים בסיס להבנת האתגרים שמערכת הבריאות תידרש להתמודד איתם בשנים הקרובות".
סמנכ"לית תקשורת וקשרי ממשל במכבי שירותי בריאות שיר כהן מסרה: "השנתיים האחרונות שהתאפיינו באתגרים מתמשכים ובשינויים בשגרת החיים, חידדו את הצורך לבחון לעומק את מצב בריאות הציבור בישראל לא רק דרך הנתונים הרפואיים, אלא גם דרך האופן שבו הציבור תופס את בריאותו, במטרה להתאים את המענה לצורכי הציבור ברמה האישית והלאומית כאחד. "מדד הבריאות של ישראל 2025" המושק לראשונה ע"י מכבי, מניח תשתית מידע אסטרטגית שתסייע בגיבוש מדיניות מותאמת למציאות המשתנה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו