מערכת הבריאות הישראלית מציגה "פרדוקס בריאות" בדמות הישגי שיא בתוחלת החיים ובריאות הציבור, למרות השקעה מהנמוכות במדינות ה־OECD. כך עולה מדוח "מצב המדינה" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.
מהדוח עולה שמערכת הבריאות ממשיכה להציג הישגי שיא, ובראשם תוחלת חיים של 83.5 שנים, המציבה את ישראל במקום הרביעי בעולם המפותח, לצד יכולת לספק מענה איכותי גם בעיתות חירום ומלחמה, כפי שהוכח בשנתיים האחרונות.
עם זאת, החוקרים מזהירים שללא הגדלה של ההשקעה בבריאות, ההישגים הללו עלולים לרדת לטמיון.
נתוני תקציב מערכת הבריאות חושפים תמונה מדאיגה: ההוצאה הלאומית על בריאות אמנם עלתה מעט, אבל השוואה בינלאומית מראה כי ישראל עדיין ניצבת בתחתית הדירוג. ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ־7.3% בלבד מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 9.3% מהתמ"ג במדינות ה־OECD.
הפערים הגדולים ביותר ניכרים במדדי הבריאות של החברה הערבית. הפער בתוחלת החיים בין החברה היהודית לחברה הערבית עומד על 3.6 שנים - 84.3 שנים בקרב יהודים לעומת 80.7 שנים בקרב ערבים. כמו כן, שיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית עומד על 5.2 מקרים לאלף לידות - וכפול מכך בחברה הבדואית בנגב - לעומת 1.9 בחברה היהודית.
כשל החצבת
אחד הכשלים המדאיגים בבריאות הציבור שעליהם מצביע הדוח הוא התפרצות מחלת החצבת. בשנים 2018-2019 דווחו למשרד הבריאות כ־4,300 מקרי תחלואה. באפריל 2025 נרשמה התפרצות נוספת של המחלה: כ־2,000 מקרים דווחו, 730 חולים אושפזו ו־12 ילדים נפטרו. מוקדי ההתפרצות העיקריים היו באוכלוסייה החרדית בשל שיעורי התחסנות נמוכים וצפיפות אוכלוסין.
ניתוח ההתפרצות מראה כי התפשטות המגפה נבעה מאזורי אוכלוסייה שאינם מחוסנים, כתוצאה מנגישות לקויה לשירותים ובעיקר בשל חוסר אמון בחיסונים.
מחברי הדוח, פרופ' נדב דוידוביץ', נתן לב ואופיר גונן, מציינים כי נדרש לפעול להגברת אמון הציבור בחיסונים ובמערכת הבריאות, תוך שימוש במתווכים ובמובילי דעה מקומיים, בדגש על המגזרים שבהם נמצאו פערי התחסנות. כמו כן, יש להבטיח פריסה רחבה ויעילה של מערכת ההתחסנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו