דוח חמור: אלפים שלקו בשבץ מוחי התאשפזו "איפה שהיה מקום" | הנתונים

הרישום הלאומי לשבץ מוחי במשרד הבריאות מפרסם היום (חמישי) דוח עם נתוני 2023. מהדוח עולה כי כ-20 אלף ישראלים סובלים מדי שנה משבץ מוחי. מדובר באחד הגורמים המובילים לנכות ותמותה, כאשר כשליש מהחולים במחלה מתים ממנה וכשליש נשארים עם נכות קבועה. בישראל ישנם רק 25 רופאים המוגדרים "מומחים בשבץ" וכן רק 18 מצנתרי מוח בישראל ומחסור במיטות במחלקות הנוירולוגיות.

עוד עולה מהדוח כי רק 12% מהחולים עם שבץ מוחי קיבלו במהלך 2023 טיפולים מתקדמים כגון צנתור מוחי או תרופה ממיסת קרישי דם וכי רק כמחצית מהחולים אושפזו במחלקה ייעודית לשבץ. 

בשנת 2023 דווחו 16,386 מקרים של אירוע מוחי (שבץ מוחי ואירוע מוחי חולף). הנתונים נאספו מ-23 בתי חולים. ישנם ארבעה בתי חולים ממשלתיים שלא העבירו נתונים וההערכה היא שיש עוד כ-2700 מקרים נוספים.

ב-68.5% היה מדובר ב"שבץ איסכמי" הנגרם כאשר קריש דם חוסם עורק במוח. כמעט רבע מהמקרים (22.6%) היו אירוע מוחי חולף וב-8.9% מהמקרים היה מדובר בדימום מוחי - סוג השבץ המוחי הקשה ביותר.

לפי הנתונים, כמעט רבע (24.7%) מהחולים עם דימום מוחי נפטרו באשפוז, לעומת 6.6% מהחולים עם "שבץ איסכמי". כעבור שנה, שיעורי התמותה היו כ-19% משבץ איסכמי וכ-41% מדימום במוח.

טיפולים מתקדמים

נתונים נוספים שמתפרסמים בדוח מצביעים על כך שרק 11.8%, 1,236 מהחולים, קיבלו טיפול בתרופה "t-PA" - עירוי להמסת קרישי דם שניתן בחלון זמנים מוגבל (לרוב עד ארבע וחצי שעות מאז החל האירוע). מדובר בעלייה קלה לעומת נתוני 2022,  אז 11.2% קיבלו את הטיפול.

עם זאת, יש שונות עצומה בין בתי החולים, כאשר באחד מבתי החולים הקטנים 30% ממי שהגיעו עם אירוע מוחי קיבלו טיפול תרופתי ובבית חולים אחר רק 3.5% מהחולים קיבלו. נוסף על כך, 8.1% מהחולים עם שבץ איסכמי עברו צנתור מוחי (910 איש). כאשר 202 מהם קיבלו גם t-PA.

בשיעור ביצוע צנתור מוחי נרשמה עליה מ-2.7% ב-2016 ל-8.1% ב-2023, כאשר בשנים אלו הוכשרו רופאים ונפתחו עוד מרכזים שבהן ניתן לבצע צנתור מוחי (כיום בכ-11 בתי חולים).

הגעה באמבולנס

בזמן אירוע מוחי, כאשר כל עיכוב של דקה משמעו פגיעה בעוד תאים במוח, יש חשיבות להגעה מהירה באמבולנס, כאשר כבר בדרך ניתן לדווח לבית החולים ולהתחיל לטפל. עם זאת, קרוב למחצית מהלוקים באירועי מוחי מגיעים ברכב פרטי ולא באמבולנס.

בתוך כך, מהדוח עולה גם כי רק 51% מהחולים אושפזו במחלקת שבץ ייעודית (מחלקה נוירולוגית), לעומת יעד של 90% שהוגדר על ידי האיגוד האירופי לשבץ. כ-38% אושפזו במחלקה פנימית. 

גיל ומחלות רקע

הגיל הממוצע בעת האירוע המוחי הוא 71.9 שנים, כאשר כמעט חמישית (18%) מהחולים הם מתחת לגיל 60, וכ-29% בני 80 ומעלה. מעל מחצית מהמקרים (56.3%) הם גברים. הגיל הממוצע בעת אירוע של שבץ מוחי הוא צעיר משמעותית בגברים (70) לעומת נשים (74), וכן בערבים לעומת יהודים.

מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי הם יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת ומחלת לב כלילית. יתרה מכך, גם בקרב בני 80 ומעלה הסובלים מפרפור פרוזדורים ישנה שכיחות לשבץ. באוכלוסייה הערבית בלטו במיוחד השמנה וסוכרת כמחלות רקע.

יש לציין כי ממצאים המצביעים על הליקויים בטיפול בנפגעי שבץ, כגון מחסור בכוח אדם ותשתיות, פורסמו גם בדוח מבקר המדינה ביולי 2024. המבקר ציין כי רק 6.3 מיליון שקלים מושקעים בתוכנית הלאומית לטיפול ומניעת שבץ, זאת למרות שעלות הטיפול הישירה והעקיפה בחולים מגיעה ל-2.3 מיליארד שקלים.

פרופ' רונן לקר יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי: "הדוח מצביע על מגמות שיפור ברורות בהשוואה לשנים קודמות. המשך המגמה החיובית מבטאת שיפור בזמינות הטיפול ובמהירות האבחון. שיעור הצנתורים עלה גם הוא והטיפול הפך זמין יותר בעשרה מרכזים מצנתרים. לצד מגמות השיפור, הדוח מדגיש את האתגרים שנותרו - שיעורי התמותה הגבוהים, בעיקר בקרב חולים עם דימום מוחי; קיימים גם פערים בין מגזרים ובין נשים לגברים; ושיעור האשפוז ביחידות שבץ ייעודיות - רחוק מהיעד שהוגדר על ידי ארגון השבץ האירופי".

עוד אמר פרופ' לקר כי "החברה הישראלית לשבץ מצטרפת בכל פה להמלצות הדוח וממליצה לחזק את מערך יחידות השבץ ולהגדיל בו את כמות המיטות לפחות פי שניים, להגדיל את מספר מומחי השבץ בארץ לפחות ל-80 מומחים, ולדאוג לכונני שבץ מוחי, בכיסוי של כלל בתי החולים בארץ.

"צעדים עלו יעזרו בהגדלת זמינות הטיפול המתקדם בפריפריה. כמו כן, חיוני לשפר את המודעות הציבורית לחשיבות ההגעה המהירה (באמצעות אמבולנס) לבית החולים, ולהתמקד בצמצום גורמי הסיכון למניעת שבץ מוחי".