העלות הכוללת של הטיפול במחלת COPD - מחלת ריאות חסימתית כרונית, אחת המחלות הקטלניות ביותר והכי פחות מאובחנות בישראל, נעה בין מיליארד ל-1.5 מיליארד שקל בשנה, כך עולה ממחקר שהוביל מכון המחקר של אסותא בשיתוף עמותת דרכי נשימה. הנתון מדגיש את חומרת המחלה ואת הנטל העצום על מערכת הבריאות, כאשר המחלה גובה את חייהם של כ-3,000 ישראלים בכל שנה.
"מעבר לסבל האנושי הכבד של המחלה, הגובה את חייהם של כ-3,000 ישראלים בכל שנה, הנטל הכלכלי משקף את חומרת המחלה והטיפול המורכב הנדרש בהתמודדות עמה. מרכיב מרכזי בנטל הכלכלי הוא התלקחויות והידרשות לאשפוזים חוזרים ונשנים", אמר ד"ר אמיר בר שי, מנהל מחלקת ריאות בבית החולים איכילוב, ויו"ר עמותת דרכי נשימה.
ד"ר רועי ברנע, חוקר ראשי במכון אסותא לחקר מדיניות הבריאות, ציין: "ל-COPD נכון להתייחס לא רק כמחלה נשימתית, אלא גם כנטל כלכלי, עם השלכות תעסוקתיות וחברתיות רבות, הניתנות לצמצום באמצעות אבחון מוקדם, וקבלת טיפול יעיל".
567 מיליון שקל בשנה
התחלואה ב-COPD נמצאת במגמת עלייה ברחבי העולם ובישראל. מספר החולים המאובחנים בארץ עומד על כ-160 אלף, אך ניתן להעריך כי המספר האמיתי גבוה בהרבה ועומד על כ-300 אלף חולי COPD, אשר רובם המכריע כלל לא מאובחנים. תת-האבחון איננו אופייני רק לישראל וזהו אתגר בכל העולם. כך למשל, החוקרים מצטטים ממחקר שהעריך את השכיחות של COPD בקרב מעשנים בישראל ומצא כי 22% אובחנו עם המחלה לראשונה במסגרת המחקר, כאשר רק 4% היו מאובחנים לפני כן.
ב-80% מהמקרים ויותר, הגורם העיקרי להתפתחות המחלה היא עישון סיגריות ארוך שנים, אולם היא יכולה להיגרם גם כתוצאה מחשיפה למזהמים במסגרת העבודה, מחשיפה ממושכת לזיהום אוויר חמור, מאסתמה לא מטופלת או אפילו מעישון פסיבי. ישנה מגמת עלייה בתחלואה אצל נשים, בשל הגידול בנשים מעשנות. כיום, נשים מהוות כשליש מחולי ה-COPD. המחלה מתפתחת לרוב אחרי גיל 50, אם כי לפי ד"ר בר-שי, היו לו גם מטופלים צעירים יותר. נראה כי יש מרכיב גנטי בהתפתחות המחלה כי מחקרים מצאו שמי שיש לו במשפחה חולי COPD נמצא בסיכון מוגבר לחלות גם הוא, אולם עד היום לא נמצאו הגנים שנקשרו לסיכון מוגבר זה.
"ל-COPD השפעה כלכלית משמעותית הכוללת עלויות ישירות למערכת הבריאות כגון אשפוזים, ייעוצים רפואיים ותרופות, וכן עלויות עקיפות משמעותיות הנובעות מאובדן כושר עבודה, ירידה ביכולת מיצוי פוטנציאל ההשתכרות ואובדן שנות חיים מתוקננות לאיכות חיים", אמרה דפנה מקובר, מנכ"לית עמותת דרכי נשימה, והדגישה כי "הפחתת הנטל עוברת דרך הכנסת תרופות מצילות חיים לסל, העלאת מודעות ציבורית למחלה ואבחון מוקדם ככל האפשר".
ד"ר רועי ברנע, החוקר הראשי של מכון אסותא לחקר שירותי בריאות, שהוביל את המחקר, הסביר כי אחד הממצאים המדאיגים ביותר במחקר הוא שהתלקחויות המחלה מהוות מרכיב מרכזי בנטל הכלכלי. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2019 היו כ-9,100 אשפוזים במחלקות פנימיות בישראל שסווגו תחת האבחנה הראשית COPD, והם היוו 3.1% מכלל האשפוזים. משך השהייה הממוצעת באשפוזים אלו עמד על 4.8 ימים. עלות אשפוז ממוצע בודד מגיעה ל-15,302 שקל, ובחישוב כולל מתקבלת עלות אשפוזים שנתית של 153 מיליון שקל.
לדבריו, התמונה חמורה אף יותר כשבוחנים את שיעור האשפוזים החוזרים. במחקר שבוצע בקרב מבוטחי שירותי בריאות כללית שאושפזו בגין התלקחות של COPD, נמצא כי 61% מהמטופלים אושפזו שוב במחלקה פנימית בתוך 90 יום מהאשפוז הראשון. העלות של כלל האשפוזים הקשורים ל-COPD, הכוללים גם אשפוזים של מטופלי COPD בגין מחלות נלוות כסיבה ראשית לאשפוז (התקפי לב, אי ספיקת לב, שבץ, סיבוכי סוכרת, זיהומים וכו'), עומדת על 567 מיליון שקל.
נזק קבוע מכל התלקחות
"המחלה מתפתחת באיטיות", הסביר ד"ר בר-שי. "לכן, לעתים קרובות החולים מוצאים מגוון סיבות אחרות להסביר את ההידרדרות במצבם כמו העישון, חוסר כושר גופני, עודף משקל ועוד. ורק כשהמצב מידרדר מאוד הם מגיעים לטיפול, וזו טעות חמורה, כי אבחון וטיפול מוקדמים יכולים ליצור שינוי משמעותי גם באיכות החיים וגם בתוחלת החיים".
"אחד המאפיינים הבולטים של המחלה הוא התלקחויות. כל התלקחות גורמת לנזק ולהדרדרות בלתי הפיכה. התלקחויות הם אירועים של החרפה משמעותית בתסמינים, שמתפתחים במהירות רבה. הרבה פעמים הם נגרמים כתוצאה מזיהום ויראלי או חיידקי, מחשיפה לאבק או לעתים גם בחילופי עונות. ההחרפה בתסמינים כוללת פגיעה משמעותית ביכולת של הגוף לספוג חמצן, יכולה להביא לירידה בשיעור החמצן בדם ולגרום לצורך באשפוז ואף לסכנת מוות", אמר בר-שי.
לדבריו, מלבד התסמינים המיידיים, כל אירוע התלקחות מביא גם לפגיעה מוגברת ארוכת טווח במצב הריאות ותפקודן. אצל חלק מהחולים, ההתלקחויות נדירות, אבל חלקם יכולים לסבול אפילו מארבעה אירועי התלקחות בשנה, וככל שתכיפות האירועים עולה, כך תוחלת החיים הצפויה יורדת. מכאן החשיבות של אבחון מוקדם וטיפול, במיוחד כיום כשיש תרופות ביולוגיות שיכולות להפחית את מספר ההתלקחויות, את מספר האשפוזים ולהביא לשיפור מסוים בתפקודי הריאות.
על פי נתונים שנאספו ממחקרים עבור הדוח, חולי COPD פונים לחדר המיון בממוצע 1.7 פעמים בשנה (טווח: 1.6–1.8), בהשוואה ל-1.4 פניות לשנה בקרב אנשים ללא COPD - כלומר, תוספת של 0.3 פניות לחולה לשנה כתוצאה מהמחלה.
מחיר טיפול בחדר מיון (מלר"ד) בישראל הוא 1,444 שקל, ובהתאם העלות העודפת הממוצעת לחולה COPD לשנה נאמדת בכ-433 שקל. בחישוב על בסיס כ-160,000 חולים בישראל, העלות השנתית הכוללת למערכת הבריאות בגין תוספת הפניות למיון של החולים מוערכת בכ-69 מיליון שקל.
הדוח מראה כי העלויות הישירות למערכת הבריאות נעות בין 505 מיליון שקל ל-904 מיליון שקל בהערכה מרחיבה (בהתאם למספר החולים המאובחנים בפועל לעומת המספר המוערך האמיתי של החולים), והעלות הישירה למטופל נאמדת בטווח של 3,150-5,700 שקל לשנה.
המחיר התעסוקתי למשק
"הנתונים מהדוח ממחישים כי COPD איננה רק אתגר רפואי, אלא בעיה לאומית עם נטל כלכלי וחברתי כבד", אמרה דפנה מקובר. העמותה קוראת לגיבוש תכנית לאומית לצמצום נטל המחלה, שתכלול שלושה צעדים מרכזיים: הרחבת הנגישות לטיפולים ולחיסונים מצילי חיים לצד הגברת המודעות הציבורית למחלה; הגדלת הנגישות לשיקום ריאות בקהילה ובבתי החולים; והתמודדות עם תת-האבחון באמצעות שילוב בדיקות ספירומטריה במסגרת בדיקות סקר למעשנים, וכן ביצוע בדיקה לכל מעשן סימפטומטי הפונה לרופא. "צעדים אלו יכולים להפחית התלקחויות, אשפוזים ועלויות ובעיקר להציל חיים", הוסיפה.
ד"ר ברנע הסביר כי חולה COPD מפסיד בממוצע 6.2 ימי עבודה יותר בשנה לעומת אדם ללא המחלה, והעלות המשוערת למשק בגין אובדן ימי עבודה עומדת על כ-195 מיליון שקל. גם כשהחולים מגיעים לעבודה, יכולת העבודה שלהם נפגעת - חולי COPD סובלים מפגיעה ממוצעת של 18.9% בפרודוקטיביות. "העלות השנתית המשוערת של אובדן פרודוקטיביות בקרב חולים בגיל העבודה נאמדת בכ-212 מיליון שקל. לכך מצטרפת גם העלות של אבדן ימי עבודה של קרובי משפחתם של חולים שמצבם התפקודי ירוד, בעלות מוערכת של כ-93 מיליון שקל לטיפול בכ-32,000 חולים", אמר ד"ר ברנע מאסותא.
"הדוח מדגיש את החשיבות הלאומית לאבחון מוקדם של החולים ולהנגשת כלל הטיפולים ל-COPD במסגרת סל התרופות כדי להבטיח שהחולים יישמרו מאוזנים ונוכל לצמצם באופן משמעותי את ההתלקחויות", הדגיש ד"ר בר-שי, והוסיף: "הנתונים מצביעים על החשיבות הרבה של הגברת המודעות למחלה בקרב הציבור בישראל. גם אם הפסקתם לעשן לפני שנים אבל אתם חווים תסמינים של שיעול כרוני, צפצופים בנשימה וקוצר נשימה, בואו להיבדק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו