האור של מיכאל: סמ"ר מיכאל ורדה מירושלים מתמודד עם מסע שיקום ארוך ומורכב, לאחר פציעתו הקשה בעזה בדיוק לפני שנה, בנר שני של חנוכה.
מיכאל בן ה-22, מפקד טנק בחטיבה 401, היה בטוח שהוא נפרד מהחיים וממשפחתו. באותן דקות בהן שכב מדמם, לא האמין שחודשים אחר כך יעבור בין המתקנים במרכז גנדל לשיקום בהדסה הר הצופים כשהוא מתאמן בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ושחייה טיפולית, מתחזק מיום ליום ומשיב לעצמו את היכולות שאיבד.
מיכאל סיים את הכשרתו כלוחם שריון עם תחילת המלחמה. "עם סיום הקורס הוקפצנו כדי להכשיר כמה שיותר טנקים ללחימה והתחלנו להילחם גם ביישובי העוטף. המעבר בין מצב שגרה למצב מלחמה היה מהיר מאוד".
לאחר מספר ימים מיכאל ופלוגתו כבר נכנסו למשימות מבצעיות בעזה: "אני לא אשקר, בהתחלה היה מפחיד מאוד. קשה להבין שאתה באמת נמצא בתוך עזה. אחרי מספר חודשים זה כבר הפך לקל ושגרתי יותר".
הלחימה נמשכה ומיכאל איבד לא מעט חברים במהלכה. "במהלך המלחמה איבדתי יותר מעשרה חברים. לוחמים. זה היה לא פשוט ועדיין לא פשוט". עם תפקידו החדש כמפקד טנק צצו גם תחושות חדשות: "פתאום יש לך אחריות גדולה יותר, יש לך חיילים שאתה צריך לדאוג שהם יגיעו הביתה בריאים ושלמים. זה תפקיד עם יותר אחריות ועם המון סיפוק".
לאחר תקופה בה ביצע עשרות משימות מבצעיות בתור מפקד טנק, באחת מהמשימות נפצע מירי צלף. "יצאתי לחילוץ טנק אחר וזה היה באזור מאוים מאוד. אני והתותחן שלי עשינו את זה בזריזות". מיכאל והתותחן שלו הצליחו לחלץ את הטנק אך כשחזרו לטנק שלהם מיכאל נפצע קשה.
"הייתי חשוף לכמה רגעים. ממש שניות לפני שנכנסתי לטנק, צלף ירה בי והכדור נכנס ביד ובחזה. הכל היה דם וכבר חשבתי שאני עומד למות. אמרתי 'שמע ישראל' ונפרדתי מהמשפחה שלי".
תוך כדי הפינוי המהיר, מיכאל עוד הספיק לחלק פקודות לחייליו: "זה היה הלם לכל החיילים בטנק. הבנתי שאני צריך רגע להתעשת ולעזור להם לצאת מהשוק. תוך כדי שאני מתמלא בדם אני אומר להם לדווח בקשר שנפצעתי ולשים לי חוסם עורקים. אחרי זה כבר לא הצלחתי לתפקד יותר מרוב הכאבים".
מיכאל פונה אל בית החולים במצב קשה, היה מורדם ומונשם מספר ימים ועבר מספר ניתוחים.
"בהתחלה, כשהגעתי היה לי מאוד קשה עם חוסר המסוגלות. לפני שנייה פיקדתי על טנק שהוא כלי משמעותי, שם אתה מרגיש על גג העולם. תמיד אתה מוביל את הכוח. ממצב כזה הגעתי למצב שאני צריך עזרה להתקלח. זה היה לא פשוט אבל עם הזמן ועם הטיפולים רואים את השיפור וזה מחזיר את המסוגלות ואת התקווה".
במרכז גנדל לשיקום בהדסה הר הצופים, מיכאל עובר טיפולי הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ויוגה. מעיין חדד, פיזיותרפיסטית במרכז גנדל לשיקום, שמטפלת במיכאל, מתארת: "מיכאל הגיע אלינו עם פציעה קשה ביד ובאזור החזה. במהלך הטיפולים אנחנו עובדים על חיזוק היד, הרמת חפצים וחיזוק כף היד, כולל הרמת משקלים ותרגול אחיזות. בגלל הפציעה בחזה יש למיכאל קושי בסיבולת ואנחנו עובדים גם על זה עם תרגילים אירוביים. כיף לעבוד עם מיכאל, הוא תמיד מגיע במצב רוח טוב ומצחיק והכי חשוב הוא חדור מטרה ועובד קשה כדי לחזור לעצמו".
מיכאל מתאר כי בזכות הטיפולים הוא כבר מרגיש שיפור בתפקוד: "הצוות שמטפל בי פה בשיקום הוא כמו כפפה ליד. צוות שקודם כל מבין אותי ודואג לי וכל טיפול עובר בכיף ובחיוך. זה חשוב למצב הרוח. אני עובד קשה אין ספק אבל תמיד מרגיש עטוף ובכיוון הנכון כשהשיפור כבר מורגש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
