מחקר ישראלי הוכיח באופן מובהק כי לחץ (סטרס) מתמשך או מאוחר בהיריון מעלה משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת חוזרת. על פי תוצאותיו, נשים עם רמות סטרס גבוהות בשלבים המאוחרים של ההיריון היו בסיכון גבוה פי 2.44 ללידה מוקדמת חוזרת (לאחר לידה מוקדמת קודמת).
מאיה ורטהיימר חושפת דיכאון אחרי לידה
המחקר, שנערך בסורוקה בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלתה של פרופ' תמר ויינשטוק, והחטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה, עקב אחר 245 נשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת, ונחשב לאחד המחקרים המקיפים בתחום. על פי הממצאים, 22.4% מהנשים חוו לידה מוקדמת חוזרת.
המחקר הראה באופן מובהק שנשים עם רמות סטרס גבוהות בשלבים המאוחרים של ההיריון היו בסיכון גבוה פי 2.44 ללידה מוקדמת חוזרת, ונשים עם סטרס גבוה מתמשך לאורך כל ההיריון היו בסיכון גבוה כמעט פי 4.
המחקר, שפורסם בכתב העת הבריטי למיילדות וגינקולוגיה (BJOG), נעשה לפני המלחמה. הסטרס שבו היו שרויות הנשים נמדד באמצעות שאלונים ובמדידה של רמות ההורמון קורטיזול ברוק.
הנתונים מצביעים על כך שלא רק ההיסטוריה המיילדותית משפיעה על הסיכון ללידה מוקדמת חוזרת, אלא גם החוויה הפסיכולוגית של ההיריון עצמו. סטרס מתמשך או כזה המופיע במיוחד בשליש השני-שלישי מהווה גורם סיכון משמעותי וישיר. יתכן שזיהוי נשים בסיכון על בסיס רמות סטרס עשוי לאפשר התערבות מוקדמת, תמיכה רגשית, ומעקב הדוק יותר, ובכך לתרום לצמצום שיעורי הלידות המוקדמות.
פרופ׳ אייל שיינר, מעורכי המחקר: “הממצאים שלנו מדגישים כי לחץ פסיכולוגי איננו רק תחושה סובייקטיבית של האישה, אלא גורם סיכון ביולוגי של ממש. היכולת לזהות כבר במהלך ההיריון נשים עם סטרס גבוה ולהציע להן תמיכה מותאמת עשויה להיות צעד חשוב בשבירת מעגל הלידות המוקדמות החוזרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו