שירי בן עזר דנגור (31) הגיעה להערכת משקל שגרתית בשבוע 33 להיריונה במרכז לבריאות האישה בצפון. במהלך הבדיקה, טכנאית האולטרסאונד אנואר אסלי הבחינה בממצא חריג שיצא מפי העוברית, והפנתה את שירי להמשך בירור.
בתחילה, דיברו איתה ועם בן זוגה, אלון, על אפשרות להפסקת היריון בדרך של לידה מוקדמת. לאחר מכן, שירי הגיעה לפרופ' ינון גלבוע, מנהל יחידת האולטרסאונד הגינקולוגי בביה"ח בילינסון, שהעריך שלא מדובר בגידול ממאיר, ושניתן יהיה להסירו בניתוח.
"קיימנו התייעצות עם כירורג פלסטי בשניידר, ושוב עלה נושא הפסקת ההיריון", היא אומרת. "יצאנו שבורים, זה לא היה נשמע אופטימי. אבל אז קיבלנו טלפון מפרופ' גלבוע, שהסתכל על הצילומים וראה שהגידול חיצוני ויוצא מחלל הפה, כלומר ניתן לנתחו".
פרופ' גלבוע זיהה גוש גדול הבולט מהלסת העליונה ומפריד בין השפתיים. "גידולים בעובר לרוב מתגלים בטרימסטר השלישי או לאחר הלידה", הוא מסביר. "במקרים של גידולי פנים וחלל הפה, חשוב לקבוע את מיקום הגידול, להבין אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר, אם קיימת מעורבות של עצמות סמוכות, מה תהיה ההשפעה הקוסמטית ואם יש סכנה לחסימת נתיב האוויר".
הגידול נמצא מחובר לחלק החיצוני של הלסת העליונה, לפני קו השיניים, עם אספקת דם משמעותית מהלסת לבסיס הגידול. החדשות המעודדות היו שהוא לא כלל את העצמות או חסם את דרכי הנשימה.
גידול נדיר בממדיו
המיקום והמרקם כיוונו לאבחנה של גידול נדיר בשם אפוליס, שמופיע בכ־1 מתוך 200 אלף לידות ושברוב המקרים מזוהה רק לאחר הלידה. מדובר בגידול שפיר האופייני לנקבות, שלא חודר לרקמות ולא נוטה לחזור לאחר כריתתו. בהמשך בוצעה בדיקת MRI, והתקיימה ישיבה רב־תחומית בה הוחלט להמשיך במעקב עד הלידה.
הגידול, שהתברר כגדול ביותר המתועד בספרות - כ־6 ס"מ - בלט מחוץ ללוע של העוברית. בשל החשש מכך שבלידה רגילה הגידול יתנתק ויגרום נזק לתינוקת, הוחלט על ניתוח קיסרי מתוכנן, שמייד לאחריו יוסר הגידול.
ד"ר גל אבישי, סגן־מנהל המחלקה לכירורגיה של הפה והלסתות בבילינסון, החל לתכנן את הניתוח עם מחלקת הרדמת ילדים והפגייה בבית חולים שניידר.
ב־13 בנובמבר, בחדר ניתוח אחד בוצע הניתוח הקיסרי על ידי ד"ר יובל יניב, רופא מומחה בבילינסון. במקביל, בחדר ממול המתינו צוותים שכולם נערכו לטפל בתינוקת. גאיה יולדה בניתוח קיסרי שהלך כמתוכנן, בכתה פעם אחת והועברה לחדר שבו החלו בתהליך ההרדמה.
ד"ר אבישי מסביר: "מבחינה כירורגית, האתגר העיקרי בניתוח היה לדאוג לכרות גידול בגודל כ־6 ס"מ - כשראשה של התינוקת הוא בגודל של כ־8 ס"מ - כך שלא ייווצר דימום. דימום עורקי מגידול כזה יכול להיות מסכן חיים".
בסוף הניתוח התינוקת הועברה להמשך טיפול בפגייה. "ההתרגשות הגדולה", מספר ד"ר אבישי, "היתה כשהתינוקת הצליחה לינוק".
שירי משחזרת: "זו היתה חוויה מטורפת לראות אותה אחרי הלידה. היא בכתה מייד, וזה היה סימן טוב לכך שהיא נושמת. כשהגעתי לראות אותה, לא הבנתי את גודל הגידול. אני לא אדם מאמין, אבל מה שקרה לנו זה נס. אמרנו לה שהיא מיצתה את הדרמות הרפואיות לכל החיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו