"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
השרים אישרו: התרחיש החדש שיאפשר העברת מידע רפואי
תיקון חקיקה חדש של משרד הבריאות יאפשר לאנשי מקצוע במערכת הבריאות להעביר מידע רפואי חיוני • זאת, במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה עתידית במטופל עצמו או באדם אחר • המהלך שאושר בוועדת השרים לחקיקה מעורר ציפייה במערכת הבריאות • כך יוכל מידע חיוני לעבור לגורמי רווחה ואכיפה בלי לפגוע בחיסיון הרפואי
השרים אישרו: התרחיש החדש שיאפשר העברת מידע רפואי. צילום: freepik

השרים אישרו: התרחיש החדש שיאפשר העברת מידע רפואי

תיקון חקיקה חדש של משרד הבריאות יאפשר לאנשי מקצוע במערכת הבריאות להעביר מידע רפואי חיוני • זאת, במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה עתידית במטופל עצמו או באדם אחר • המהלך שאושר בוועדת השרים לחקיקה מעורר ציפייה במערכת הבריאות • כך יוכל מידע חיוני לעבור לגורמי רווחה ואכיפה בלי לפגוע בחיסיון הרפואי

מיטל יסעור בית-אורמירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

תיקון חקיקה חדש של משרד הבריאות יאפשר לאנשי מקצוע במערכת הבריאות להעביר מידע רפואי חיוני, במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה עתידית במטופל עצמו או באדם אחר.מטרת תיקון החוק המוצע היא להעניק למטפלים במערכת הבריאות הרשאה למסור מידע לגורמים רלוונטיים, תוך הפעלת שיקול דעת ואיזון בין ערך הפרטיות לבין ערך ההגנה על חיים ושלמות הגוף.

כותרת%3A חיים כץ%3A "'נכנסתי למשרד השיכון ומצאתי משרד לא פעיל" %2F%2F מתוך הפודקאסט "בקריאה ראשונה"

גורמי המקצוע במשרד הבריאות גיבשו את הצעת החוק בצורה שתאזן את הדיווח אל מול הפגיעה בחיסיון הרפואי, כאשר הצורך בהסדרת הנושא עלה בין השאר בהתאם להמלצות ועדות בין משרדיות שונות שבחנו את הטיפול האפשרי באלימות במשפחה ואלימות בין בני זוג.

ועדת שרים לחקיקה אישרה היום את הצעתו של שר הבריאות, חיים כץ, לתיקון חוק שמטרתו לאפשר לאנשי מקצוע במערכת הבריאות להעביר מידע רפואי חיוני, במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה עתידית במטופל עצמו או באדם אחר.

לפי ההצעה לתיקון החוק, ניתן יהיה למסור מידע רפואי נדרש לשם מניעת הפגיעה הממשית העתידית למשטרה ולמחלקות לשירותים חברתיים, וכן במידת הצורך גם לגורמים ממשלתיים האמונים על מניעת אלימות במשפחה ובהם הוועדה הבין-משרדית לבדיקת מקרי רצח במשפחה.

קופת חולים כללית (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

מטרת תיקון החוק המוצע היא להעניק למטפלים במערכת הבריאות הרשאה למסור מידע לגורמים אלו, על מנת לנסות ולמנוע או לצמצם את הסיכוי למעשי אלימות. זאת תוך הפעלת שיקול דעת ואיזון בין ערך הפרטיות לבין ערך ההגנה על חיים ושלמות הגוף, במצבים שבהם כיום הדבר אינו אפשרי בשל חובת החיסיון הרפואי או שקיים ספק אם הדבר אפשרי.

כיצד יתמודדו המטפלים עם מגבלות החיסיון הרפואי?

ההצעה לתיקון החוק עלתה בעקבות מצבים שונים שבהם מטפלים ואנשי מקצועות הרפואה נחשפים למידע המעיד על סכנה עתידית של המטופל לעצמו או לסביבתו, אך מנועים מלדווח בשל חובת הסודיות הרפואית הקבועה בחוק זכויות החולה. אף שקיימת כיום חובת דיווח מכוח חוק העונשין, היא מוגבלת למקרים של עבירה שכבר התרחשה ורק לגבי קטינים או חסרי ישע, ולכן אינה נותנת מענה מספק למצבי סיכון עתידיים.

גורמי המקצוע גיבשו את הצעת החוק בצורה שתאזן את הדיווח אל מול הפגיעה בחיסיון הרפואי, כאשר הצורך בהסדרת הנושא עלה בין השאר בהתאם להמלצות ועדות בין-משרדיות שונות שבחנו את הטיפול האפשרי באלימות במשפחה ואלימות בין בני זוג.

השר חיים כץ, צילום: יוסי זליגר

שר הבריאות, חיים כץ: "התיקון שאנחנו מקדמים נותן לאנשי מערכת הבריאות את הכלים לפעול בזמן אמת כשהם מזהים סכנה ממשית לסביבה ולסייע במיגור תופעת אלימות במשפחה. במקביל, אנחנו שומרים על האיזון - מוסרים מידע רק כשצריך, ומקפידים על פרטיות וחיסיון רפואי. מדובר במהלך שמחזק את ביטחון הציבור מבלי לפגוע בזכויות היסוד של כל אדם".

ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעתו של שר הבריאות והרווחה חיים כץ, שתאפשר מסירת מידע על ידי מטפלים ותסייע במיגור תופעת האלימות במשפחה. מדובר בהצעה שגובשה על ידי גורמי המקצוע במשרד הבריאות, שתאפשר להעביר מידע רפואי חיוני במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה עתידית במטופל עצמו או באדם אחר.

לפי ההצעה ניתן יהיה למסור מידע רפואי לשם מניעת הפגיעה הממשית העתידית למשטרה ולמחלקות לשירותים חברתיים, וכן במידת הצורך גם לגורמים ממשלתיים האמונים על מניעת אלימות במשפחה ובהם הוועדה הבין-משרדית לבדיקת מקרי רצח במשפחה. המטפלים במערכת הבריאות יורשו למסור מידע תוך הפעלת שיקול דעת ואיזון בין ערך הפרטיות לבין ערך ההגנה על חיים ושלמות הגוף, במצבים שבהם כיום הדבר אינו אפשרי בשל חובת החיסיון הרפואי או שקיים ספק אם הדבר אפשרי.

משרד הבריאות (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

השר כץ: "התיקון שאנחנו מקדמים נותן לאנשי מערכת הבריאות את הכלים לפעול בזמן אמת כשהם מזהים סכנה ממשית לסביבה ולסייע במיגור תופעת אלימות במשפחה. במקביל, אנחנו שומרים על האיזון - מוסרים מידע רק כשצריך, ומקפידים על פרטיות וחיסיון רפואי. מדובר במהלך שמחזק את ביטחון הציבור מבלי לפגוע בזכויות היסוד של כל אדם".

הצעת החוק מרחיבה את הסמכויות שישנן בחוק זכויות החולה ומאפשרת להעביר מידע רפואי אודות מטופל, לא רק לצורכי הטיפול בו ולא רק ממטפל למטפל, אלא גם במקרה של מידע שהושג בטיפול רפואי שעולה ממנו חשש לפגיעה, כמו במקרה של אלימות במשפחה או לפגיעה עצמית. הדבר היה מוסדר בחוק לגבי קטינים וחסרי ישע אך לא לגבי מבוגרים.

מסירת המידע תתאפשר כעת לא רק בין מטפל למטפל אלא גם לגורמי רווחה או משטרה. אחד הזרזים להצעת החוק היה ועדה בין משרדית והחלטת ממשלה מ-2022 שדנה בחיזוק הכלים שיש בידי משרדי הממשלה לטפל בבעיות אלימות במשפחה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...