"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אופנה מסוכנת- מהם החומרים הבעייתיים בבגדים של שיין
כימקלים מסוכנים שלא נעלמים, מצטברים בגוף ועלולים להשפיע על פוריות, הורמונים ובריאות, וזה מה שמדאיג את העולם • מאחורי הפרשייה שמסעירה את כל הצרכנים • צפו בסרטון
מה הסיפור מאחורי החומרים הבעייתיים על הבגדים של שיין?. צילום: ללא קרדיט

אופנה מסוכנת- מהם החומרים הבעייתיים בבגדים של שיין

כימקלים מסוכנים שלא נעלמים, מצטברים בגוף ועלולים להשפיע על פוריות, הורמונים ובריאות, וזה מה שמדאיג את העולם • מאחורי הפרשייה שמסעירה את כל הצרכנים • צפו בסרטון

יואב אברהמי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כל העולם מדבר על הסערה של שיין, החומרים המזהמים שמגיעים עם הבגדים שלהם והדו"ח הדרמטי של גרינפיס. אבל בואו ננסה להבין רגע מהם החומרים המסוכנים, מה הם יכולים לעשות לנו וכיצד הם נכנסים לגוף.

קבוצת החומרים הראשונה אליה מתייחסים נקראת PFAS. הם משפחה ענקית של יותר מ־10,000 כימיקלים סינתטיים שמכונים גם “החומרים הנצחיים”. הם נוצרים כך שהקשרים הכימיים שלהם כמעט לא מתפרקים בטבע ולא בגוף האדם, ולכן הם מצטברים במשך שנים.

הם הומצאו כדי לתת לבדים, כלים ומוצרים תכונות כמו דחיית מים, שמן, לכלוך וחום. בגלל זה משתמשים בהם בבגדי גשם, בגדים עמידים לכתמים, בגדי ספורט, מחבתות טפלון, אריזות מזון ועוד.

שהם מצטברים בגוף לאורך שנים יש עדויות שהם קשורים לבעיות כמו פגיעה במערכת החיסון, שיבושים הורמונליים, בעיות פוריות, נזק לכבד וכליות ואפילו סוגי סרטן מסוימים. הם לא גורמים לנזק מיידי אלא לנזק מצטבר בגלל שהם כמעט לא מתפרקים.

קבוצת החומרים השנייה היא פתלטים, קבוצת כימיקלים סינתטיים שמיועדים לרכך פלסטיק. הם נכנסים לפעולה בכל פעם שמייצרים מוצר מפלסטיק שצריך להיות גמיש, רך או אלסטי יותר. בגלל זה הם נפוצים בצעצועים, בנעלי פלסטיק, בכיסויי טלפון, באריזות, בבשמים, ובחלק מהמקרים גם בבגדים שיש בהם הדפסים מפלסטיק.

כמו PFAS, גם פתלטים לא "נועלים" את עצמם בתוך המוצר. הם “מתנדפים” או משתחררים בקלות יחסית למגע, לאוויר או לאבק. זו אחת הסיבות שהם נמצאים אצל רוב האנשים בבדיקות דם ושתן, אפילו אם הם לא מודעים לחשיפה ישירה.

למה הם נחשבים בעייתיים? כי פתלטים משתייכים למשפחה של כימיקלים המשבשים פעילות הורמונלית. כימיקלים אלו מצטברים בגוף לאורך זמן, ויש עדויות שהם קשורים לפגיעה בפוריות אצל גברים ונשים, לבעיות בהתפתחות מינית אצל ילדים, לירידה בטסטוסטרון, להשפעה על מערכת הרבייה ולעלייה בסיכון להשמנת יתר והפרעות מטבוליות. בחלק מהפתלטים יש גם חשש לקשר למחלות כרוניות שחלקם סווגו כחשודים כמסרטנים.

צריך לזכור, זה שאולי בחלק מהבגדים יש את החומרים זה לא בהכרח גרוע, הדו"ח שיצא על שיין מדבר על כמות גדולה בהרבה מהכמות הנורמלית, מה שלפחות כרגע מייצר לחץ, ודוחה את הקנייה הבאה מהחברה הסינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...