"אנחנו כנראה הישראלים הראשונים שהם ראו בחייהם" . צילום: דוברות הדסה

עומסים, קריסת בתי החולים - והישראלים שנחלצו לעזור בג׳מייקה

בעקבות הוריקן “מליסה”, שהביא להרס נרחב ולנפגעים רבים במדינת האי, צוותי רפואה ישראלים פעלו בשיתוף פעולה עם המקומיים וטסו במשלחת לעזור, בהם גם צוות מביה"ח הדסה עין-כרם • הם הקימו מחלקות, ביצעו החייאות תחת מחסור בציוד, ותרמו מכשירי אולטרסאונד • “ אנחנו כנראה הישראלים הראשונים שהם פגשו - זו גאווה עצומה” אומרת ד"ר סרנה-כהאן

הוריקן ״מליסה״ שפגע בג׳מייקה לפני כחודש,הביא להרס נרחב ולנפגעים רבים במדינת האי. עשרות תושבים נהרגו בשל תנאי מזג האוויר הקיצוניים, מאות אלפים נותקו מחשמל ואין ספור מבנים במדינה נהרסו.

זמן קצר לאחר פגיעת ההוריקן, שר הבריאות הג׳מייקני ד״ר כריסטופר טפטון פנה לממשלת ישראל במכתב על מנת שזו תסייע, ותשלח צוותים שיקימו בית חולים שדה בתוך שטח בית החולים ״סוואנה לה מר״ שבמערב המדינה.

"אנחנו כנראה הישראלים הראשונים שהם ראו בחייהם", צילום: דוברות הדסה

״לאחר קריסה של שני בתי חולים באי בעקבות הסופה, העבודה שלנו נותבה לבתי החולים שעדיין פועלים ונותנים מענה לאוכלוסייה נרחבת״, מספרת ד״ר סרנה כהאן, רופאה בכירה במלר״ד ילדים בהדסה עין-כרם שהשתתפה במשלחת ההומניטרית.

״חברנו לצוות המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים, שם עבדנו עם הרופאים המקומיים כתף אל כתף. טיפלנו במגוון מצבים רפואיים במיון כדי להקל על העומס - בילדים עם שברים, במצבי החמרה באסתמה וכמובן במצבי חירום״. כך למשל, מספרת ד״ר כאהן שטיפלה בילדה שפונתה לבית החולים המקומי כשהיא אובחנה עם אירוע רפואי חמור באזור הבטן, שטופל במהירות, בין היתר, בזכות מכשיר האולטרסאונד שהובא על ידי הצוותים מבית החולים בישראל.

נזקי ההוריקן הקשה בג'מייקה %2F%2F ללא קרדיט

האחות ממחלקת הילדים בהדסה עין-כרם, מור בן סימון, השתתפה גם היא כחלק מהמשלחת הישראלית. לדבריה, ״הסיוע שלנו התבטא בכל הליך בו נזקקו לנו. בין אם מדובר בטריאז׳ים במיון, בחלוקת תרופות או בעבודה שוטפת במחלקות. יש פה עומס אדיר שהיה מאוד קשה לצוותים המקומיים להתמודד איתו לבד. עבדנו מסביב לשעון, אבל זה היה שווה את זה״.

העומס במקרי החירום בבית החולים המקומי לצד המחסור בכלים רפואיים מתקדמים מדגישים את המציאות המצערת, אחרי האסון שפקד את המדינה. ״בכל מחלקה נתקלתי ברופאים מצויינים ובקלינאים מעולים שמאבחנים בעיקר בעזרת הבדיקה הגופנית״, אומרת ד״ר כהאן, ״זאת בשל מחסור בציוד רפואי מתקדם. אפשר לומר שהצוותים המקומיים החזירו אותנו לבסיס הרפואה, וזה היה מלמד ומעשיר לראות התנהלות אחרת״.

בשל אותם תנאים בבתי החולים המקומיים, הצוותים הישראליים נאלצו להתמודד עם סיטואציות מורכבות להכלה עבור המגיעים ממדינה עם רפואה מפותחת.

"אנחנו כנראה הישראלים הראשונים שהם ראו בחייהם", צילום: דוברות הדסה

״טיפלנו במבוגרים וילדים גם יחד״, היא מציינת. ״באחת המחלקות מצאתי את עצמי, רופאת הילדים מהדסה, מנהלת החייאה על קשיש בן 80. ביצענו הנשמה, עיסויים, מתן תרופות ואפילו הצלחנו להחזיר דופק. אבל אז, בבית חולים בו יש רק שני מנשמים, התבקשנו להפסיק את תמיכת ההנשמה כדי לראות אם הקשיש מסתדר בלעדיה. זה דבר שמאוד קשה להבנה למי שבא מרפואה רבת משאבים כמו אצלנו״.

״במקרה אחר״, היא מוסיפה בכאב, ״בחורה צעירה בת 22 המאובחנת עם מחלת כליות כרונית ומטופלת בדיאליזה קרסה במיון ממש מול העיניים שלנו. גם כאן ביצענו החייאה מלאה כולל הנשמה, עיסויים ומתן תרופות ולמזלנו הצלחנו להחזיר לה את הדופק. בהמשך נמצא עבורה מקום בטיפול המוגבר והיא השלימה דיאליזה. אני מקווה שתתאושש בקרוב״.

החורבן בבלק ריבר ג'מייקה. התושבים מקבלים סיוע ומזון, צילום: רויטרס

באופן מצמרר למדי על רקע האירועים בג׳מייקה, ד״ר כהאן מספרת כי היא למעשה לקחה חלק במשלחת רופאי הילדים מהדסה אשר טסו רק לפני מספר שבועות לניירובי, בירת קניה, שם העבירו לצוות הרפואי הקנייתי קורס ייחודי העוסק ברפואת אסונות בילדים.

שם, העניקו הצוותים הישראליים לקנייתיים את התוכן הלימודי העדכני ביותר - לצד שילוב לקחים מקצועיים ממקרי אמת. ״בהתאם לפרופיל האסונות באזור מזרח אפריקה, הענקנו לקנייתים ידע וכלים להתמודדות עם ילדים נפגעי פגיעות אקלים דוגמת שריפות ושטפונות, בדיוק כמו באסון שתקף את ג׳מייקה כעת״, היא אומרת.

במסגרת המשלחת נתרמו בשם מדינת ישראל שני מכשירי אולטראסאונד לשימוש הצוותים המקומיים שהתרגשו מהמחווה הישראלית, ורגע לפני עזיבת המשלחת את האי העבירה ד״ר כהאן הכשרה לרופאים המקומיים במכשירי האולטרסאונד. אלא, שלא רק הצוותים הרפואיים המקומיים התרגשו מהנתינה הישראלית - אלא גם המטופלים עצמם. 

בלק ריבר ג'מייקה,

״כנראה שאנחנו הישראלים הראשונים שהמטופלים הג׳מייקנים פגשו בימי חייהם״, מסכמת כהאן. ״מדהים היה לראות את הכרת התודה שלהם, את החיוך על פניהם של מטופלים ששוחררו ולא זכרו את שמי ובכל זאת הגיעו אליי, ואמרו באנגלית ׳היי, ישראל, ת׳נק יו׳. זו גאווה עצומה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...