אחרי המלחמה: למה הסטרס יכול לגרום לסוכרת - וכיצד ניתן לטפל בכך?

האם כעת, לאחר המלחמה, קיים סיכון כי אחוז חולי הסוכרת בארץ יגדל? למרבה הצער, התשובה לכך חיובית. מסתבר כי השהות במצב של עקה (סטרס) ארוכת טווח או כרונית, מפחיתה את יכולת ההתמודדות של הגוף עם סוכר, וכך נפגעים מסוכרת גם מי שאין להם נטייה מוקדמת למחלה.

דוגמה למצב כזה, שיכולה ללמד על הצפוי בארץ בשנים הקרובות, ניתן לראות בסיפורו של יורם אלפר, בן 79, לשעבר עיתונאי רשות השידור. אצל אלפר מחלת הסוכרת התפרצה ואובחנה לאחר נפילת בנו וכאב השכול הכבד איתו התמודד.

"הכול התחיל אחרי שאיבדתי את הבן שלי באסון המסוקים", הוא נזכר. "זה היה כאב בלתי נתפס, אבל לא ידעתי בזמנו על קשר אפשרי בין הכאב הנפשי להתפתחות המחלה". בהתחלה יורם קיבל טיפול תרופתי רגיל, אך המחלה הלכה והחמירה. "עשיתי דיאטות, ניסיתי סדנאות, אבל שום דבר לא באמת עבד", הוא מספר. "רמות ההמוגלובין A1c שלי עלו ל־10.2%, מצב מסוכן שגרם לרופאים לחשוש שאני בדרך לקטיעות".

כשסטרס הופך לגורם רפואי

הנתונים הרשמיים מראים שהבעיה רחבה הרבה מעבר לסיפור האישי של יורם. לפי דו"ח משרד הבריאות לשנת 2025, בישראל חיים כמעט 700 אלף חולי סוכרת, מתוכם כ־28% אינם מאובחנים. בקרב בני 65 ומעלה, אחד מכל שלושה סובל מהמחלה.

מעבר לגורמים המוכרים, תזונה, פעילות גופנית ומשקל, יותר ויותר מחקרים מצביעים על הקשר שבין סטרס ולחץ נפשי לבין התפרצות סוכרת סוג 2. ביוני האחרון, משרד הביטחון אף פרסם החלטה תקדימית שהכירה לראשונה בקשר הסיבתי בין פוסט־טראומה (PTSD) לבין התפתחות סוכרת ומחלות כרוניות נוספות.

"במצב של סטרס הגוף מפריש הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין שמעלים את רמות הסוכר בדם", מסביר פרופ' רועי אלדור, מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). “ישנם מחקרים רבים המראים קשר בין מצבי סטרס כרוניים – למשל בזמן מלחמות או באנשים הסובלים מPTSD לבין הופעת סוכרת.”

לדבריו, הסטרס משפיע גם על ההתנהגות: “בנוסף , מצבי סטרס כרוניים מקשים על אנשים להתמודד גם עם מחלת הסוכרת – מחלה הדורשת לא פעם טיפול מורכב המשלב אורחות חיים וטיפול תרופתי . לא פעם באירועים של סטרס ממושך הסוכרת יוצאת מאיזון". 

כשמודדים - מבינים

אחת הדרכים לנהל מציאות שבה מחלת הסוכרת מתפרצות בעוצמה היא שימוש במערכת לניטור סוכר שמנטרת את הגוף לאורך כל היממה. בהקשר לכך מספר יורם אלפר, כי חייו השתנו כשהחל להשתמש במערכת לניטור סוכר רציף שעוקבת אחרי רמות הסוכר בדם שלו מדי דקה וניתן להתעדכן בנתונים באופן דיגיטלי.

"הגעתי לזה במקרה, דרך פורום באינטרנט. החלטתי לנסות, ורק אז הבנתי עד כמה לא הכרתי את הגוף שלי", הוא אומר. המערכת מאפשרת לעקוב אחר רמות הסוכר לאורך כל היום ולזהות דפוסים אישיים. "פתאום ראיתי שמאכלים שאמרו לי לוותר עליהם בכלל לא משפיעים עליי לרעה", הוא מספר.

השינוי היה משמעותי: בתוך חודשים ספורים ירדו רמות המוגלובין המסוכרר בדם שלו בצורה דרמטית. "לא ויתרתי על החיים", הוא אומר, "אני עדיין אוכל שוקולד מדי פעם, אבל עכשיו אני יודע מה זה עושה לי ואיך לאזן".

מה שהטכנולוגיה לא מודדת

לדברי פרופ' אלדור, שהשיחה איתו נערכה לכבוד יום הסוכרת הבינלאומי שצויין ב14.11, טכנולוגיות הניטור הרציף יצרו מהפכה אמיתית בטיפול בסוכרת, במיוחד בגיל המבוגר. “מערכות ניטור סוכר רציף מהוות טיפול בסיסי וחיוני בטיפול בסוכרת מסוג 1 ונדבך טיפולי חשוב המוביל לשיפור משמעותי באיזון ומגן מאירועי סוכר נמוך מדי או גבוה מדי בסוכרת מסוג 2 – במיוחד באנשים המקבלים תרופות כמו אינסולין”.

אבל לצד היתרונות הטכנולוגיים, הוא מדגיש שהגורם האנושי נותר מרכזי:“אי אפשר לטפל באנשים עם סוכרת בלי להתייחס גם למתח ולחרדה שמלווים את המחלה. לא מדובר רק ב'הורדת סוכר' אלא בהתייחסות כללית ורחבה יותר הדורשת התייחסות גם לפן הנפשי וגם לפן הגופני”. 

בסוף השיחה, יורם מדגיש מסר פשוט: "לקח לי הרבה זמן להבין שהסוכרת שלי התחילה בלחץ, אבל השליטה בה מתחילה בהבנה. היום אני לא נלחם במחלה, אני מנהל אותה".