"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בגלל המלחמה: 10% מהנשים בישראל החליטו לא ללדת

מחקר חדש שבדק את השפעת המתח על בריאות האישה מגלה: 22% חוות שיבושים במחזור • יותר מ-50% סובלות מתסמיני דיכאון

,עודכן
0השמעה
לא עומדות בעומס. צילום: גטי אימג'ס

מחקר חדש של עמותת "נשים לגופן" שנערך בקרב 1,002 נשים יהודיות וערביות בגילים 55-27, חשף השלכות בריאותיות ייחודיות של המתח המתמשך על בריאותן של נשים.

מהמחקר עולה כי אחת מכל חמש נשים (22%) מדווחת על שיבושים במחזור החודשי וחווה תגובה הורמונלית ישירה למתח, ביטוי פיזי למצב נפשי טעון שעלול להשפיע על הפוריות שלה בעתיד.

10% מן הנשאלות ציינו שהחליטו שלא להביא ילדים לעולם בעקבות המלחמה, לעומת 8% בלבד שבחרו להביא יותר חיים חדשים (לשאר ממצאי המחקר - ראו מסגרת).

ממצאי מחקר עמותת "נשים לגופן",צילום: גטי אימג'ס

ד"ר תילי פישר יוסף, רופאת משפחה, מסבירה: "יש נשים שמגיעות אלינו יותר מאשר בעבר והן מעידות על תסמינים גופניים, אבל יש גם נשים רבות שלא עומדות בעומס ומבטלות תורים. ראיתי יותר ביטויים של הפרעות אכילה, שיבושים במחזור וצריכה של תרופות הרגעה ותרופות לשינה, וזו נורה אדומה".

רמת חרדה גבוהה

ד"ר מרים מפרע, מומחית ברפואת משפחה ומומחית לטיפול בהשמנה, מסבירה את הממצאים: "נשים ערביות מדווחות על רמת חרדה גבוהה יותר באופן משמעותי בהשוואה לנשים יהודיות (82% לעומת 68%), ותסמיני דיכאון (74% לעומת 53%). ממצא מדאיג מאוד הוא חוסר הביטחון של נשים להסתובב במרחב הציבורי".

רוני נוף מלץ, מנכ"לית עמותת "נשים לגופן", אמרה: "ממצאי המחקר לא מותירים מקום לספק, גוף האישה מגיב למלחמה כאיום מתמשך. אנו מזהות השפעות רחבות היקף של המלחמה על בריאותן, רווחתן הנפשית, החברתית והכלכלית של נשים. עם סיום הלחימה, אנו צופות מצוקה רבה יותר. לכן, אנו פועלות בשטח במסגרת הסדנאות שלנו כדי לתת לנשים מענה למצוקות שלהן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר