"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות המלחמה והקורונה: קפיצה דרמטית בתוחלת החיים בישראל

מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות • למרות הוצאה נמוכה על בריאות ביחס למדינות ה־OECD, ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בתוחלת החיים • תוספת של כמעט שנה אחת נרשמה בין 2022 ל־2023 • במשרד הבריאות מייחסים את ההישג ליעילות המערכת ולטיפול רפואי מתקדם ונגיש

,עודכן
0השמעה
קפיצה דרמטית בתוחלת החיים. צילום: GettyImages (אילוסטרציה)

פרדוקס הבריאות הישראלי חוזר:למרות השקעה נמוכה יחסית של מדינת ישראל בבריאות, בהשוואה למדינות המתועשות (OECD), ישראל בין המדינות המובילות בארגון בתוחלת החיים, ואף רשמה תוספת של שנת חיים בשנים 2022-2023, למרות המלחמה ומגיפת הקורונה.

עלייה דרמטית שקיימת רק במספר מצומצם של מדינות,צילום: Getty Images

מדוח השוואתי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי OECD תחת הכותרת health at a glance עולה כי תוחלת החיים בישראל עומדת על 83.8 שנים בממוצע לנשים וגברים ודורגה במקום הרביעי לשנת 2023, לאחר יפן (84.1), שווייץ (84.3) וספרד (84.0).

הנתונים מעידים על קפיצה דרמטית בתוחלת החיים בישראל בין 2022 ל-2023 – של כמעט שנה שלמה – הן בקרב נשים (מ-84.8 ל-85.7 שנים) והן בקרב גברים (מ-80.7 ל-81.7 שנים). מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות ובהן ארה"ב, יוון, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ואסטוניה.

ייחודה של ישראל בהקשר זה, טמון בעובדה שבניגוד למדינות שצוינו, ובהן ניכרה ירידה חדה בתוחלת החיים בתקופת הקורונה ולאחר מכן התאוששות חדה לרמות שלפני המגפה – הרי שבישראל הפגיעה הייתה מתונה מלכתחילה, ולכן העלייה משקפת שיפור אמיתי, ולא רק חזרה לרמת נתוני הבסיס.

מהנתונים עולה עוד כי ישראל, שמשקיעה 7.6% מהתוצר המקומי הגלומי (תמ"ג) שלה בבריאות, נמנית עם המדינות שמשקיעות חלק קטן יחסית מהתמ"ג בהוצאות בריאות – בניגוד למדינות אירופאיות כמו גרמניה (12.3%), אוסטריה ושווייץ (11.8% כל אחת), צרפת (11.5%) ושוודיה (11.3%).

ישראל מדורגת במקום השני הנמוך (אחרי שווייץ) בשיעור התמותה,צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Midjourney

בעשור האחרון, בניגוד לרוב מדינות ה-OECD לא נרשמה בישראל עלייה משמעותית בהוצאות הבריאות כאחוז מהתמ"ג, לצד עלייה חדה וזמנית בתקופת הקורונה, שלאחריה חזרה למגמה הקודמת. עלייה נוספת נרשמה בנתונים האחרונים לשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומשקפת את עבודת מערכת הבריאות בטיפול בפצועים.

מובילים גם בחדרי הלידה

גם בתחום שיעור תמותת תינוקות ישראל נמצאת מעל לממוצע עם 2.7 מקרי תותה לכל 100 אלף לידות בלבד. עם זאת, במגזר הבדואי שיעור התמותה מגיע לכ-10 מקרים ושיעור גבוה יותר נמדד במחוזות צפון ודרום, בפריפריה.

במשרד הבריאות מציינים כי שיעור תמותת תינוקות נמוך משקף השקעה ממוקדת בהגברת המודעות הציבורית ובקידום גישה לבדיקות גנטיות. שיעור תמותת התינוקות נמצא במגמת ירידה משמעותית בישראל הנמשכת יותר מעשור.

כמו כן, ישראל מדורגת במקום השני הנמוך (אחרי שווייץ) בשיעור התמותה הניתנת למניעה (בזכות טיפול רפואי או שינוי אורח חיים כמו מחלות לב, סרטן, שבץ ועוד) מבין מדינות ה- OECD. ישראל עומדת על 134 מקרים לכל 100,000 נפש. בכך נמנית ישראל עם קבוצה מצומצמת של מדינות OECD שמתאפיינות גם בהוצאות בריאות נמוכות וגם בשיעור תמותה הניתנת למניעה הנמוך מהממוצע.

"מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרים רבים". משרד הבריאות (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

במשרד הבריאות מציינים כי הירידה בשיעור התמותה מ-170 בשנת 2010 ל-134 משקפת את הצלחתה של ישראל בקידום בריאות הציבור ובמניעה ראשונית, לצד מתן שירותי בריאות איכותיים ונגישים כולל טיפול דחוף מציל חיים איכותי.

תמותה ממחלות לב: שיעור התמותה ממחלות לב בישראל הוא נמוך ביותר ב-OECD ועומד על 49.4 מקרים ל-100 אלף איש. הנתונים משקפים ירידה עקבית מאז 2015, המלמדת על שיפור במדיניות המניעה, באיכות הטיפול ובנגישות לשירותים רפואיים.

שיעור ההתחסנות בישראל עומד על מעל 90% ודומה לממוצע ה-OECD בעשור האחרון. עם זאת בתחום מניעת עישון ישנם כ-16% מעשנים באוכלוסיה (ולפי דוחות אחרים של משרד הבריאות נתון אף עומד על 20%) ללא מגמת ירידה בשנים האחרונות.

ד"ר אשי שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות ציין כי: "הנתונים מה-OECD ממחישים את מה שאנחנו רואים יום-יום במערכת הבריאות הישראלית – מצוינות שמושגת למרות מגבלות משאבים. ישראל מצליחה להציג תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, שיעור תמותת תינוקות ושיעור תמותה ממחלות לב מהנמוכים ב-OECD, וכל זאת בהוצאה ציבורית על בריאות הנמוכה משמעותית מזו של רוב מדינות אירופה. מדובר בהישג יוצא דופן המעיד על יעילות גבוהה, על רפואה מתקדמת ונגישה, ועל השקעה ארוכת טווח במניעה ובבריאות הציבור.

יחד עם זאת, לא ננוח על זרי הדפנה, איננו שאננים. לצד החוזקות, האתגרים ברורים – החל מהתמודדות עם שיעורי עישון גבוהים ועד הצורך בהגדלת ההשקעה בתשתיות ובכוח אדם. אנו רואים בדוח קריאה להמשך שיתוף פעולה עם מדינות ה-OECD: ללמוד מהן בתחומים שבהם יש להן יתרון יחסי, ולחלוק עימן את תחומי ההצטיינות של ישראל. מערכת הבריאות שלנו היא מקור לגאווה לאומית וגם מנוע לדיפלומטיה בריאותית בינלאומית, ואנו מתכוונים לשמר ולחזק את ההישגים האלה למען בריאות הציבור בישראל".

ד"ר הגר מזרחי ראשת חטיבת הרפואה במשרד הבריאות: "מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרים רבים. בל נשכח את מגיפת הקורונה שפרצה ב-2020 וכל מה שרואים פה הוא על אף מגיפת הקורונה. המערכת ממשיכה להתקדם ויש אתגרים רבים".

עוד ציינה כי "בנוגע לשיעורי תמותה ניתנת למניעה מרשים לראות את השיעור הנמוך בישראל וירידה משמעותית שעשינו מ-170 מקרים ל-134 מקרי מוות ל-100 אלף נפש. הירידה משמעותית ומשקפת

עשיה מאד רחבה. אם מסתכלים לאורך כל נתיב העבודה של בריאות- קידום בריאות הציבור, מתן שירתי בריאות באופן כללי וטיפול בשבץ ובאוטם שריר הלב- בשניהם יש מדדי איכות שאנו עוקבים אחריהם מדי שנה ומוודאים שאנשים מקבלים טיפול מהיר בכלל המערכת וכמובן תוספת של טכנולוגיות מתקדמות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר