"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על סף קריסה: החוק שינסה למנוע את החלשות מערכת הבריאות

חוק חדש בישראל מסדיר את מעמדן של המיילדות והאחיות • הרחבת סמכויותיהן צפויה לשפר את השירות הרפואי ולהגביר את זמינותו לציבור

,עודכן
0השמעה
בית החולים בילינסון. צילום: דוברות בילינסון

האם נמצאה הדרך להקטין את היחלשות מערכת הבריאות בישראל? תזכיר חוק חדש שפרסם משרד הבריאות להסדרת סמכויותיהן ומעמדן של המיילדות והאחיות בישראל עשוי להוות פתרון ממשי לעומס העצום הקיים כיום על המערכת.

"מערכת הבריאות כורעת תחת הנטל ומשוועת לכוח אדם. הרופאים נאלצים לעבוד במשמרות אינסופיות, חווים עומס בלתי נתפס ומצויים על סף קריסה פיזית ונפשית. זמני ההמתנה לשירותים רפואיים הפכו לבלתי נסבלים", אומרת יובל יפה מושקוביץ, מנכ"לית ארגון המיילדות בישראל, כשהיא מסבירה את תמיכתה הנחרצת בחוק החדש.

צילום: הרצי שפירא // המתנה למיון בבית חולים,צילום: צילום: הרצי שפירא

מושקוביץ מציינת עוד כי "ההוצאה הלאומית על בריאות ורפואה ירדה משמעותית בעקבות המלחמה, מה שמוביל לתלות הולכת וגוברת במימון פרטי, כמו גם לפערים הזועקים לשמיים בין שירותי הבריאות במרכז ובפריפריה, ולהיעדר שירותי רפואה ראויים לאוכלוסיית הקשישים ההולכת וגדלה".

מנכ"לית ארגון המיילדות הוסיפה והסבירה את החשיבות ההיסטורית של החוק, וזאת אל מול התנגדותו של פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל.

לדבריה, "בעזרת החוק החדש, מיילדות ואחיות קהילה בעלות מומחיות קלינית, כמו גם מיילדות ואחיות מומחיות קליניות במחלקות אשפוז ומיון, יוכלו לספק רפואה מונעת, לנהל טיפול במחלות כרוניות, לרשום ולהתאים תרופות, ולהרחיב את הנגישות לשירותי בריאות ובריאות האישה. תפקידים אלו אינם מחליפים את הצוות הרפואי – הם מאפשרים שיתוף פעולה אמיתי, שבו הצוות הרפואי מתפנה לטיפול במקרים המורכבים ביותר".

אחות (אילוסטרציה),צילום: istockphoto

מושקוביץ מביאה חיזוק לעמדתה מעמדתו של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שמדגיש כי אי שילובן של מיילדות ואחיות, כולל בעלות מומחיות קליניות, מהווה החמצה של הזדמנות לקדם מענה בריאותי אוניברסלי ולקדם את יעדי הפיתוח בר־קיימא. כמו כן, דו"ח מצב האחיות העולמי 2025 מראה כי מדינות שמעצימות מיילדות ואחיות מומחיות משפרות את הנגישות, מצמצמות פערים ובונות מערכות יעילות יותר.

יובל יפה מושקוביץ, מנכלית ארגון המיילדות בישראל,צילום: לירון זנדמן

מושקוביץ מתייחסת בדבריה לעמדת משרד הבריאות, וכן לנתונים שמסר יו"ר הר"י עצמו. "גם כאן בישראל, מנהל האחיות במשרד הבריאות מכיר זה זמן רב בחשיבות התפתחות המקצוע והרחבת הסמכויות, על מנת לתת מענה לאוכלוסייה המזדקנת ההולכת ומתרחבת, להתגברות המשמעותית של מחלות כרוניות ולמצוקת המחסור הקשה ברופאים".

בסוף דבריה מציינת מנכ"לית ארגון המיילדות בישראל כי "בפנינו עומדת בחירה ברורה: נוכל להתעלם מ־40 שנות מחקר ולהמשיך להיאחז בהיררכיות מיושנות שמשאירות את מקצוע המיילדות והאחיות הרחק מאחור, או שנוכל לאמץ את הסטנדרטים הבינלאומיים ולתת למיילדות, לאחיות ולאחיות מומחיות את האוטונומיה והאמון שמגיעים להן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר