השבוע תציין ישראל שנתיים לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כאשר על פני השטח נראה כי הציבור בארץ הצליח להתגבר על הטראומה ולהמשיך הלאה. אולם מדובר באשליה אופטית כפי שמוכיח מחקר חדש.
מחקר של מרכז גושן, בשיתוף המרכז הרפואי הדסה ואוניברסיטת בר-אילן, חושף כי שנתיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, ילדים והורים בישראל ממשיכים לחוות מצוקה נפשית קשה.
המחקר, בהובלת ד"ר לילך בן מאיר, פרופ' מרי רודולף, פרופ' איתן כרם ומנהלת המחקר ד"ר ג'סמין קרול, נערך בין נובמבר 2023 לאפריל 2025 וכלל הורים ל-1,048 ילדים בגילאי 2-12.
התוצאות הראו ירידה קלה ובלתי משמעותית ברמות החרדה (מ-10.8 ל-10.2) והמצוקה הכללית (מ-40.9 ל-39.9) לפי מדד PEDS, הבוחן איכות חיים בקרב ילדים וצעירים. ממצא מדאיג נוסף מהמחקר הראה כי ילדים צעירים, בנים, וילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר.
בנוסף, הממצאים מצביעים על הבדלים מגדריים: בנות נוטות לחוות יותר חרדה ופחד, בעוד בנים מפגינים התנהגות הנוטה להתפרצויות. ילדים בוגרים יותר (8-12) ובנות הראו שיפור מסוים לעומת ילדים צעירים ובנים, שבהם המצב נותר יציב או החמיר.
בכל הנוגע לעיבוד הטראומה והלחץ שנוצרו עם פרוץ המלחמה, המחקר הראה שההורים משמשים כגורם מקשר ומגן בין הילדים לבין השפעות המלחמה. כאשר החוסן המשפחתי היה נמוך - וההורים הפגינו רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה - הדבר העביר לחץ לילדים והגביר את המצוקה שלהם.
לעומת זאת, במשפחות שהתאפיינו בלכידות ותמיכה חזקות, ההורים פעלו כגורם מגן, סייעו להפחית את ההשפעה הפסיכולוגית של המלחמה על הילדים ואפשרו להם הסתגלות יעילה יותר. תפקידם של ההורים כגורם מתווך התבטא ביכולתם לספוג ולהפחית את השפעת גורמי הדחק החיצוניים, ובכך לתמוך בבריאות הנפשית של הילדים.
ד"ר ענבל מוזס, מנכ"לית מרכז גושן אומרת ביחס למחקר כי "אסור להזניח את הטיפול בילדים ובמשפחות. הזמן לא עושה את שלו, ואם לא יוקצו משאבים נוספים למערכת הבריאות, המדדים עלולים להגיע לרמות חריפות. המחקר ממחיש עד כמה חשוב לתמוך בבריאות הנפשית של הורים כדי לסייע לילדים להתמודד עם טראומות המלחמה. החוסן המשפחתי הוא גורם מכריע בהגנה על ילדינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו