במשרד הבריאות הודיעו היום (שישי) כי הם פועלים לאסוף ראיות נגד מפיצי פייק ניוז על חיסוני החצבת, וכי הממצאים יועברו למשטרה.
בנוסף לכך, במשרד שוקלים לנקוט בצעדים משמעתיים כלפי עובדי מערכת הבריאות שמפיצים מידע שקרי, ובצעדים משפטיים נגד מפיצי מידע שאינם עובדי המערכת. כך עולה בתדרוך שקיימו מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וד"ר שרון אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד, בנושא התפרצות החצבת. התדרוך נערך לראשונה מאז התפרצות המגפה, ולאחר הפרסומים ב"ישראל היום".
מנתונים שהוצגו עולה שלמשרד הבריאות ידוע על 1,700 חולים שחלו בחצבת. עיקר התחלואה הוא בירושלים ובבית שמש. ערים נוספות שבהן נרשמה תחלואה הן כאלה שבהן ריכוזים חרדיים, ובהן בני ברק, אשדוד, קרית גת, מודיעין עילית וצפת.
469 חולים אושפזו, ומהם 93% ילדים. 41 אושפזו בטיפול נמרץ, ומהם 36 ילדים. שבעה חולים נעזרו באקמו, שהיא מכונת לב-ריאה מלאכותית. נכון להיום, מאושפזים 23 חולי חצבת, ומהם שבעה בטיפול נמרץ ואחד על אקמו.
"בדרך כלל אחוז האשפוזים מחולי החצבת הוא 10%, ואנו רואים שכרגע קיימים בערך כ-30%. מה שאומר כי קיימים חולים רבים שאנו לא יודעים עליהם. בנוסף, אנו רואים שיש הרבה חולים שבכלל לא מגיעים לטיפול", אומרת ד"ר אלרעי פרייס.
מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, הסביר כי בהתפרצות החצבת הקודמת ב-2018 ו-2019 שיעור ההתחסנות היה גבוה יותר. הוא תלה זאת בתהליכים מקומיים וגלובליים: "היום אנחנו חיים בעולם אחר, ואנו רואים את השוני שעבר על החברה הישראלית ואולי על העולם בכלל. יש לנו יותר פעוטות ותינוקות שלא קיבלו את מנת החיסון בזמן. זה מייצר התפשטות נרחבת יותר של הווירוס. בשונה מההתפרצות הקודמת - הפעם גם לא באים לקבל טיפול. זה חלק מההסבר שאנו רואים לתמותה החריגה. אנשים מעדיפים לטפל במסגרות תוך קהילתיות.
"ארבעה מששת הילדים הגיעו ללא רוח חיים או קרוב לכך, בזמן שלמערכת הבריאות לא היה יכולת לתת מענה. יכול להיות שהמוות שלהם היה נמנע אם היו מגיעים בשלבים יותר מוקדמים", אמר המנכ"ל.
עוד ציין כי יש אי התחסנות בקהילות קטנות: "אנו רואים יותר ילדים, תינוקות ופעוטות לא מחוסנים, אך זו תופעה של מיקרו קהילות שבהן מתפתחות נורמות של לא להתחסן, לא להקשיב למוסדות רשמיים, לא לסמוך על רפואה והרבה אמונות כוזבות".
עם זאת, בר סימן טוב ציין שיש עלייה בנכונות להתחסן בימים האחרונים, כנראה בעקבות מקרי התמותה. במשרד הבריאות הציגו נתונים שלפיהם מתחילת מבצעי החיסונים במאי יש עלייה של פי 2.5 באחוזי ההתחסנות. בירושלים העלייה עומדת על פי 3.3 ובבני ברק פי 5.
זאת לצד המאמצים להפעיל ניידות חיסונים בבני ברק ובית שמש, ופתיחת האפשרות למתן חיסונים לילדים בכל הגילאים גם בקופות החולים. כמו כן, ישנם מאמצים נוספים להגיע לאוכלוסייה החרדית: "אנו מוכנים לדבר עם כל מי שמוכן. אנו מפיצים עלונים וסרטונים כדי להנגיש את המידע - ולדחוק את המידע הלא מדוייק. אנחנו בודקים אפשרות לנקוט צעדים מול מפיצי הפייק.
"איפה שמעורבים אנשים בעלי רישיון ממשרד הבריאות, יש לנו כלי אכיפה. אם רופא משתף פעולה עם הפצת מידע כוזב - נפעל בכלים שלנו. במקרים שלא מדובר ברופא, נשתף פעולה עם המשטרה", אמר בר סימן טוב.
עוד הזהיר: "נעלה במדרג האמצעים בכל פעם שבה נראה שהאמצעים לא עובדים. המחויבות העליונה שלנו היא לבריאות הציבור והיכולת שלנו לספוג מקרים קשים הולכת ונגמרת. יש אמצעים משפטיים אחרים, אך אנו עוד לא שם".
בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הבריאות, עלה שישנו מימון זר מתורם בחו"ל של מיליון וחצי שקלים, המיועד לקמפיין נגד חיסון החצבת במגזר החרדי. עוד נמצא כי ישנם חוגי בית, פליירים וספרים שמחולקים נגד החיסון במגזר.
בנושא זה אמרה ד"ר אלרעי פרייס: "אנו פועלים לאסוף את הראיות שאנו יכולים מקבוצות שונות ונעבוד מול המשטרה על כך".
בנוסף, בדיון עלה כי באפריל 2022, בזמן התפרצות פוליו, יצאו למבצע חיסונים במשרד הבריאות והצליחו להשיג בתוך חודש ימים שיתוף פעולה מלא בשכונת מאה שערים.
לשאלה מה ההבדל הפעם, השיב בר סימן טוב: "יש הבדל ביחס בין הפוליו לחצבת וצריך להבהיר שחצבת היא מחלה קשה. שתיהן ניתנות למניעה. בחצבת, בניגוד לפוליו, רואים תחלואה משמעותית והאוכלוסייה רואה מקרים של ילדים שמחלימים. זה מה שמייצר את התחושה שזו מחלה קלה. לכן היא נראית כמו משהו שניתן להעביר בקלות - עד שמגיעות הפטירות".
כזכור, בתחילת השבוע פורסם באתר "ישראל היום", כי מאז אמצע מרץ הפסיקו לפרסם דוחות אפידמיולוגיים, ולמשך כמעט חודש לא פורסמו נתוני תחלואה בחצבת.
בתגובה לכך, אמר המנכ"ל: "נפרסם את הנתונים. אין שום עניין של חוסר שקיפות ואין אינטרס מהסוג הזה". עם זאת, באתר משרד הבריאות עדיין לא מופיעים דוחות אפידמיולוגיים חודשיים בחצי השנה האחרונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו