"מהפכה אמיתית": המענה של משרד הבריאות למחסור ברופאים גריאטריים

בכדי להתגבר על המחסור ברופאים גריאטריים בישראל, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית הכירו ברשת "בית בלב" לטיפול שיקומי וגריאטרי כממוסד להכשרת רופאים מומחים בגריאטריה.

בישראל חיים מעל מיליון קשישים, אך נכון לשנת 2023 היו רק 419 רופאים מומחים בגריאטריה ונוספו רק 28 מומחים חדשים. משרד הבריאות הכיר בהתמחות בגריאטריה כמקצוע במצוקת כח אדם ובשנים מסויימות התאפשר להעסיק בו רופאים מעבר לגיל הפרישה. בישראל, תוחלת החיים גבוהה ועומדת על מעל 82 שנה בממוצע, שיעור האוכלוסייה המבוגרת גדל, והמערכת הרפואית סובלת ממחסור חריף ברופאים גריאטריים.

מנתוני משרד הבריאות לשנת 2022 היו 0.049 מומחים בגריאטריה לכל 1000 איש בישראל. התוצאה: תורים ארוכים במיוחד, עומס על רופאי משפחה, עלייה באשפוזים מיותרים, ופגיעה באיכות החיים של קשישים רבים, שסובלים מירידה בתפקוד.

ההכרה של "בית בלב" כמוסד להכשרת רופאים גריאטריים, שניתנה על ידי המועצה המדעית, נועדה לסייע בחיזוק הענף הגריאטרי הנמצא במשבר, על ידי יצירת מסלול הכשרה אטרקטיבי ושיפור הרמה המקצועית. החודש, קלטו במרכזים השיקומיים גריאטריים של בית בלב, לראשונה, 11 מתמחים חדשים.

"לב העשייה הרפואית"

"תוכנית המתמחים בגריאטריה של בית בלב מהווה נדבך מרכזי במאמץ לצמצום הפערים הקיימים ברפואת הגיל השלישי בישראל", מסבירה ד"ר גלית קאופמן, מנכ"לית בית בלב, "ומציבה את תחום הגריאטריה בלב העשייה הרפואית, מכשירה את דור הרופאים הבא מתוך מחויבות עמוקה למצוינות קלינית, אנושיות וערכים.

"עבורי מדובר במהלך אסטרטגי משמעותי – מתוך הבנה עמוקה שהזדקנות האוכלוסייה מחייבת אותנו לחשוב אחרת, לפעול אחרת, ולהשקיע בדור העתיד של הרפואה. המתמחים כאן יקבלו כלים עמוקים ומשמעותיים להסתכלות רחבה על האדם המבוגר בליווי צוות בכיר בעל ניסיון רב שנים, שמצליח לשלב בין ידע רפואי מתקדם לבין הבנה אנושית מדהימה".

"מהפכה אמיתית"

פרופ’ גליה רהב, מנהלת רפואית רשת בית בלב ומבכירות המומחים למחלות זיהומיות בישראל, מוסיפה כי "מדובר בצעד שקידמנו ללא לאות בשלוש השנים האחרונות ולמעשה הכשיר אותנו להיות גם בית חולים אקדמי, וזו מהפכה אמיתית.

במקביל להתמחות, בשנה האחרונה סטודנטים לרפואה מגיעים לבתי החולים שלנו לצורך סבבי גריאטריה, ונחשפים מקרוב לעולם הגריאטרי בעיניים אחרות. המהלכים הללו הם חשובים מאוד כי הם צפויים לשפר את עולם הרפואה הגריאטרי, למשוך יותר רופאים לבחור בתחום שסובל ממחסור, ובסופו של דבר יתרום לאיכות החיים של המטופלים הקשישים".

ד"ר אנה קרסינסקי (40), למדה רפואה ברוסיה, התחילה התמחות במרכז השיקומי-גריאטרי בית בלב ראשון לציון, מסבירה על הבחירה דווקא בתחום הגריאטרי, שנחשב פחות פופולארי: "גריאטריה נותנת לרופא הזדמנות ייחודית לא רק לטפל במחלה, אלא לראות את המטופל כולו.

"חשוב לי לגרום לבני הגיל השלישי להרגיש לא נשכחים, אלא נשמעים ומובנים. העבודה הזו דורשת אמפתיה, סבלנות וחשיבה קלינית, וזה בדיוק מה שהופך אותה למשמעותית עבורי. למי שחשוב לשלב בין אמפתיה לרפואה קלינית, ולפגוש אנשים במקום הכי אנושי שלהם – זה המקום".

גם ד"ר אמיר חטיב (29) התחיל השנה התמחות בבית בלב ראשון לציון, לדבריו הבחירה בהתמחות בגריאטריה לא הייתה מקרית. "הבחירה צמחה מתוך חוויה אישית ומשפחתית שהותירה בי חותם עמוק. סבי, אדם חם ואהוב, סבל ממחלה חסימתית בריאות וכשמצבו הבריאותי הידרדר, נחשפתי מקרוב לעולם הגריאטריה, למחלקות, לרופאים, ולצוותים שראו לא רק את המחלה, אלא את האדם השלם שמולם.

"לשפר איכות חיים"

"ראיתי עד כמה המשמעות של טיפול נכון ואנושי היא לא רק להאריך חיים, אלא גם לשפר את איכותם. הבנתי שזהו תחום שמאפשר לי להביא לידי ביטוי לא רק את הידע הרפואי, אלא גם את הערכים שאני מאמין בהם – חמלה, סבלנות וראייה הוליסטית של האדם.

"עבורי זו לא רק קריירה, אלא שליחות אישית שמחברת בין סיפור המשפחה שלי לבין הדרך שבה אני רוצה להיות רופא לאחרים. מבחינתי, כל מפגש עם מטופל גריאטרי היום הוא גם סוג של תיקון אישי, וגם דרך להמשיך את הדרך של סבא — מתוך אהבה, זיכרון ושליחות".

חטיב מוסיף: "זו לא רק התמחות מקצועית, אלא בית ספר לערכים, לאמפתיה ולמנהיגות רפואית. זה היכולת לזהות מצבים מורכבים של ריבוי מחלות כרוניות, ללמוד לאזן בין טיפול רפואי מתקדם לבין איכות החיים של המטופל, ולפתח תקשורת רגישה ואפקטיבית עם משפחות שנמצאות בצמתים רגשיים ורפואיים קשים.

"מעבר לכך, זהו מקום שמחנך לחשיבה מערכתית — איך לשלב בין רפואה, סיעוד, שיקום ורווחה, כדי להעניק לקשיש טיפול כולל ואמיתי. לצעירים שמתלבטים אם לבחור בגריאטריה, אני רוצה לומר דבר אחד: כאן לומדים לפגוש את האדם ולא רק את המחלה, להתמודד עם מצבים מורכבים שבהם אין תמיד תשובה אחת נכונה, ולמצוא איזון עדין בין מדע לרגש".