בחיפה ואשקלון צרכו יתר תרופות שינה והרגעה; בחיפה, בנגב המערבי ובתל אביב צרכו יותר תרופות נוגדות דיכאון. הנשים בנגב המערבי ובבאר שבע עם שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר - והיכן היו שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר?
הנתונים, שמבוססים על נתוני כל קופות החולים בישראל, מתפרסמים הבוקר (חמישי) בדוח "התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה", בראשות פרופ' רונית קלדרון מרגלית, המסכמת מדדים שונים של איכות הטיפול בקופות החולים, לרבות ביצוע בדיקות גילוי מוקדם לסרטן, איזון סוכרת, התחסנות לשפעת ועוד.
מהנתונים עולה כי ב-2024 נרשמה עליה של כמעט 4% בהשוואה ל-2023 בצריכת תרופות נגד דיכאון. (675 מרשמים לכל אלף איש, לעומת 650 מרשמים ב-2023), כאשר שיעורי צריכה גבוהים בעיקר בגילאים צעירים. לעומת זאת, בצריכת תרופות לשינה והרגעה נמצאה ב-2024 ירידה קלה של כחצי אחוז, בהשואוה ל-2023. (שיעור של 549 מרשמים לכל 1,000 איש ב-2024, לעומת 552 בשנה קודמת).
שיאני צריכת תרופות השינה: שיעורים גבוהים של צריכת תרופות שינה והרגעה נמצאו בעיקר בצפון ודרום הארץ (חיפה - 823; אשקלון - 631; חולון - 733). שיעורים גבוהים של צריכת תרופות נוגדות דיכאון נמצאו בצפון, במרכז הארץ ובנגב המערבי (חיפה - 816; עמק יזרעאל - 741; תל אביב - 826; חולון - 746; רחובות - 751; רמת גן - 784; נגב מערבי - 676), כאשר בהשוואה ל-2023 נרשמה עליה משמעותית בשיעורי הצריכה באזור הנגב המערבי.
נשים צורכות בשיעורים גבוהים יותר תרופות נגד דיכאון, שינה והרגעה בהשוואה לגברים.
כ-60% מהמבוגרים סובלים עודף משקל והשמנה
יותר מ-62% מהגברים ויותר מ-57% מהנשים בגילאי 64-20 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, ב-2024 חלה עלייה נוספת בשיעור זה.
על פי הדוח, שיעור הגברים הסובלים מעודף משקל נותר ב-2024 ללא שינוי ועמד על 38%. לעומת זאת, חלה עלייה בשיעורי השמנת היתר בקרב גברים. גם בקרב נשים נרשמה מגמה דומה: כאשר שיעור הנשים עם עודף משקל לא חל שינוי, אך שיעור ההשמנה עלה בכחצי אחוז. גם בגברים וגם בקרב נשים שיעור ההשמנה היה גבוה יותר אצל מי שממעמד חברתי כלכלי נמוך, לעומת מעמד חברתי כלכלי גבוה.
בחלוקה לפי אזורי מגורים עולה כי שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בקרב נשים היו בדרום ובצפון הארץ. בנפות נגב המערבי (32.9%), בבבאר שבע (30.1%) בנפת נצרת ובנפת חדרה (31.8% כל אחת) ובירושלים (30.3%).
ואילו שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר נמדדו בתל אביב (17.2%), רחובות (23.4%), ורמת גן (23.7%). שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בגברים היו בנפת נצרת (27.4%), באשקלון ובנגב המערבי (27.2%) ובירושלים (26%). והיכן שיעורי ההשמנה בגברים נמוכים? בתל אביב (16%), חולון (21.5%) ורמת גן (22.6%).
מהדוח עולה נתון מדאיג ולפיו בשנה החולפת חלה עלייה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים, זאת לאחר ירידה בשיעורי ההשמנה בשנת 2023. מנגד נרשמה ירידה מעודדת בשיעורי השמנה בקרב בני נוער.
ב-2024 נרשמה עליה של 4% בשיעור ההשמנה בקרב ילדים (בני 7), מ-8.1% ל-8.4%. מנגד, בקרב בני נוער בגילאי 15-14 שיעור ההשמנה יורדים. ב-2023 שיעורי ההשמנה היו 13.2% ואילו ב 2024 השיעור ירד ל-12.9%. שיעורי השמנת היתר הגבוהים ביותר בקרב בני 7 היו עכו (12.2%), כנרת (12%) והשרון (10.6%). והנמוכים ביותר ביהדה ושומרון (5.2%), רמת גן (5.7% ותל אביב (6.4%). שיעורי ההשמנה הגבוהים בקרב בני נוער היו בנצרת (18.5%),עכו (18.3%) וכנרת (17.5%). הנמוכים ביותר בתל אביב (10.2%), בפתח תקווה (10.8%) וברמת גן (10.9%).
ב-2024, כ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת (16-74) דיווחו שהם מעשנים - נתון המצביע על ירידה לעומת 2023, אז עמד שיעור המעשנים על 21.1% .זוהי הפעם הראשונה זה ארבע שנים שנרשמת ירידה בשיעור המעשנים.
בדוח נמצא כי גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה. עם זאת מחברי הדוח מציינים כי בשנת 2024 חל שינוי באופן שבו קפות החולים מתעדות את נושא העישון ולכן יש צורך להמתין לנתוני השנה הבאה בכדי לדעת אם מדובר במגמת ירידה.
יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, פרופ' נחמן אש, מסר: "ממצאי דוח תכנית המדדים לשנת 2024 משקפים את חוסנה של מערכת הבריאות בישראל, שפעלה ברציפות ובאפקטיביות גם מול אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים - עם לחימה מתמשכת ברצועת עזה ובגבול הצפון". לדבריו, "קופות החולים המשיכו לספק שירות יציב, מקצועי ועקבי, ושמרו על יציבות במדדים בריאותיים רבים. בין המגמות המעודדות בולטת העלייה בשיעורי ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן. לאחר תקופה של ירידה, נרשמה בשנת 2024 עלייה בביצוע ממוגרפיה, בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם ושל סרטן המעי הגס".
עוד אמר כי "השיפור כולל גם עלייה בשיעור ביצוע קולונו סקופיה לאחר ממצא של דם סמוי חיובי – במיוחד בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית - וממחיש התקדמות משמעותית במניעת מחלות באמצעות גילוי מוקדם. עם זאת, לצד ההישגים ניכרות גם מגמות מדאיגות המחייבות טיפול מיידי וממוקד". הוא הוסיף: "העלייה המתמשכת בשיעורי ההשמנה מהווה אתגר בריאותי מרכזי, בשל הקשר הישיר לעליה בסיכון ל מחלות כרוניות".
"נוסף לכך, נרשמה עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית - נתון המצביע על עומס נפשי כבד, שהוחרף בעקבות המצב הביטחוני. נוכח האתגרים הללו, נדרשת מעורבות מוגברת של השלטון המקומי כשותף משמעותי לצד קופות החולים, בקידום בריאות הציבור ברמה הקהילתית. הנתונים מדגישים את הצורך בהמשך השקעה בצמצום פערים חברתיים ובריאותיים, בחיזוק רפואת הקהילה ובהרחבת שירותי בריאות הנפש".
בראש התוכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית: ”על אף ששנת 2024 התנהלה על רקע המלחמה, נצפו מספר מגמות מעודדות, ובראשן עלייה בשיעור ההיענות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, כולל צמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה השונות", היא אומרת. "בנוסף, אף שלא נרשם שיפור בשיעורי התחלואה בסוכרת, נמשכת מגמת העלייה בשימוש בתרופות מתקדמות בקרב החולים הסובלים גם מפגיעה כלייתית. זהו מדד כמעט ללא פערים כלכליים-חברתיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות".
"עם זאת, לצד המגמות החיוביות, בשנת 2024 נרשמה גם החמרה במספר תחומים - ביניהם עלייה בשימוש בתרופות נגד דיכאון בכלל שכבות האוכלוסייה, שיעורי ההתחסנות לשפעת נמוכים, בעיקר באוכלוסיות בסיכון, בלימת הירידה בחוסר איזון בסוכרת, וכן ירידה בתיעוד מדדים כמו לחץ דם ומשקל - תוצאה של ירידה בהגעה למרפאות. התוכנית מחויבת להמשך ניטור איכותי, דיוק המדידה הגאוגרפית, צמצום פערים ובחינת מדידה בתחומים בעלי חשיבות והשפעה על בריאות האוכלוסייה בישראל".
הדוח המלא של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2024 כולל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים. התוכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי) הניתנים בקופות החולים ומפרסמת מדי שנה תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות . מעקב אחרי התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו