אחרי שהמטופל התאבד - הפסיכיאטר ובית החולים ייאלצו לשלם מיליונים

רשלנותו של  ד״ר עמיקם טל, פסיכיאטר ותיק ובכיר מחיפה, ושל בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי ״מעלה הכרמל״ בטירת הכרמל הביאו להתאבדותו של גבר בן 47. הגבר התאבד בתלייה  בביתו ב-30 במארס 2023 ופסק הדין בעניין ניתן לפני שבוע על ידי השופטת בטינה טאובר בבית המשפט המחוזי בחיפה.

בפסק הדין נקבע כי הנתבעים ישלמו לאלמנתו של המטופל שהתאבד ושני ילדיו פיצויים בסך 4.4 מיליון שקלים, כולל תשלומי ביטוח לאומי ושכר טרחת עורכי הדין, כאשר הפסיכיאטר ישלם כ-65% מסכום הפיצויים. פסק הדין ניתן בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהגיש עו״ד רון וורמברנד בשם אלמנת המטופל ושני ילדיהם נגד ד״ר טל וכנגד בית החולים ״מעלה הכרמל״. התביעה הוגשה גם על ידי הביטוח הלאומי נגד שני הנתבעים.

פסק הדין סובב ברובו סביב תקופת זמן של עשרה ימים שקדמו להתאבדות הטראגית, בהם ניהל ד״ר טל טיפול באמצעות התכתבות במייל עם המטופל. בתקופה זו המטופל גם נבדק פעם אחת בחדר המיון של בית החולים הפסיכיאטרי. על פי פסק הדין, הפסיכיאטר ד״ר טל ניהל את הטיפול באופן רשלני והתעלם מסימני האזהרה שעלו בהתכתבות על מצבו הנפשי ההולך ומחמיר של המטופל והסימנים על כוונתו לשים קץ לחייו.

על פי פסק הדין, ב-5 במארס 2023 המטופל התאשפז מרצונו בבית החולים ״מעלה הכרמל״ ולאחר שבועיים שוחרר לבקשתו מהאשפוז עם המלצה לטיפול בתרופות פסיכיאטריות לאחר שמנהל המחלקה בה אושפז קבע כי ״בבדיקתו רושם למצב דכאוני מלווה בתחושות אובדניות, ללא עדות לסיכון מיידי״.

יומיים לאחר שחרורו מאשפוז הוא פנה למרפאתו הפרטית של ד״ר טל בחיפה , "לצורך מעקב פסיכיאטרי מסודר". יש לציין כי ד״ר טל עבד במשך שנים רבות במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הממשלתי רמב״ם בחיפה, בו ניהל בעבר את המחלקה לאשפוז יום.

לפי פסק הדין, ד״ר טל נפגש עם המטופל ב-21 במארס 2023, שבועיים לאחר שחרורו מאשפוז, למשך 42 דקות בלבד ואז קבע בין השאר: "להערכתי מדובר גם הפעם בדכאון עם ביטויים של חרדה, הפרעות שינה ומחשבות טורדניות של חוסר טעם בחיים, ללא כל כוונה או תכנית לפגיעה עצמית. על אף שהמצב לא ממש ברור ולדבריו מרגיש כעת מצוין אני סבור כי מדובר בדכאון חוזר״.

אלא שלאחר הפגישה בקליניקה הפרטית ד״ר טל בחר לקיים את המשך הקשר הטיפולי באמצעות המייל, וניהל עם המטופל התכתבות שהוצגה כולה ונידונה בבית המשפט.

בחירה גורלית

השופטת קבעה כי ״הבחירה של ד״ר טל לקיים את הפגישה הראשונה במגבלות של 42 דקות ברוטו הייתה בעוכרי המנוח וכך נמנע מד״ר טל מידע משמעותי שהיה יכול לסייע לו בהערכת מצבו של המנוח והמסוכנות הנשקפת לו. כך הוא לא בירר מי יזם את שחרורו של המנוח מבית החולים ׳מעלה הכרמל׳ ולא קיים בירור ביחס  לירידה במשקל של המנוח. כמו כן במסגרת ההתכתבות עם המטופל הוא אישר לו "הלכה למעשה ובכתובים להפסיק ליטול את תרופת הציפרלקס בלא שהיה כלל מודע לכך וציין בעדותו כי ׳כשזה לא באשפוז וזה בהתכתבויות. נוצרות לפעמים אי הבנות'״.

יומיים לאחר הפגישה במרפאה כתב המטופל במייל לד״ר טל: "אני מרגיש הרבה יותר גרוע מאז שהייתי אצלך, כאב רגליים בערב וקושי בבוקר, אולי נחזור למה שהיה״. בעקבות זאת קבעה השופטת כי ד״ר טל "לא בירר מה הם התכנים העומדים מאחורי תלונתו כי הוא מרגיש הרבה יותר גרוע ואף לא בירר אם התלונה כוללת מחשבות אובדניות הגם שהמנוח שוחרר מבית החולים ׳מעלה הכרמל׳ כ-4 ימים מוקדם יותר, לאחר אשפוזו שם בגין דיכאון מאז׳ורי ומחשבות אובדניות. לדאבון הלב הנתבע לא רק שלא הזמין את המנוח לבדיקה דחופה לאחר שדיווח על החמרה במצבו, אלא שלא זימן אותו לבדיקה כלל ולא הקדים את מועד הבדיקה שנקבעה לו ל-4 באפריל 2023, ארבעה ימים לאחר שהתאבד בתלייה.

השופטת קבעה עוד כי ״אין מחלוקת כי המנוח חווה החמרה במצבו ואשר דווחה לד״ר טל כיומיים לאחר קיום הפגישה הראשונה ובמהלך עדותו הודה ד״ר טל כי מטופל במצבו לא התאים לטיפול שניתן במרפאתו וכי הטיפול הראוי לו היה זקוק המנוח במצבו הוא במסגרת מחלקה פסיכיאטרית. חרף העובדה כי ד״ר טל ידע אף לגרסתו כעבור 3-4 ימים כי המנוח אינו מתאים לטיפול מרפאתי ועדיף שיהיה מטופל במסגרת של מחלקה פסיכיאטרית לא נקט בצעד לקדם מהלך כזה ואף לא שיתף את המנוח או את רעייתו במסקנה זו״.

יומיים לפני ההתאבדות: הפסיכיאטר לא משיב במייל

לפי פסק הדין, ד״ר טל לא השיב כלל לבקשתו של המטופל שנכתבה במייל ב-28 במארס 2023,  יומיים לפני התאבדותו,  להקדים את הפגישה עמו (שנקבעה ל-4 באפריל) וכי לדיווח שכתב המטופל ב-29 במארס 2023, יום לפני התאבדותו, כי הוא ״מרגיש רע, אולי צריך להתאשפז שוב כי יש לי מחשבות רעות כל הזמן״, השיב לו ד״ר טל כי ״אולי כדאי שתחזור למיון במעלה הכרמל ויש לדאוג לאיזון הטיפול התרופתי שלא הושלם״, אלא שהוא לא בירר עם המטופל את התכנים העומדים מאחורי אמירתו על המחשבות הרעות ולא צייד אותו במכתב הפנייה למיון ב׳מעלה הכרמל׳.

בעדותו בבית המשפט אמר ד״ר טל  כי לאחר שהמטופל כותב לו על המחשבות הרעות ״באותו רגע מנוי וגמור איתי שאני כנראה לא יכול להמשיך לטפל במסגרת המרפאה, שזה לא בריא סוג כזה של טיפול. לא מכיוון שיש סכנה שהאיש הולך לתלות את עצמו-30 לחודש, אלא מכיוון שהטיפול לא הולך להצליח ככה, והתגובות שלו לתרופות הן לא מיטביות… אני אומר לעצמי: ׳תשמע, עמיקם, אתה לא יכול לטפל באיש הזה יותר. אי אפשר לטפל ככה באדם כזה אצלך במרפאה. כאן צריך אשפוז, לא בגלל שיש סכנה שהוא יעשה משהו לעצמו, אלא בגלל שכל המנג׳מנט  התרופתי הוא בלתי נסבל ובלתי אפשרי״.

ב-29 במארס פנה המטופל ביוזמתו בליווי רעייתו לחדר המיון ב״מעלה הכרמל״ ונבדק על ידי יוסף ברגמן, מנהל חדר המיון בבית החולים  שתיעד בתיק הרפואי כי המטופל ״מתלונן על מצבי רוח משתנים, ירידה בתפקוד, הרגשות תסכול ומצוקה נפשית ומוסר על מחשבות אובדניות, חוזר על כך שלא מסוגל להתמודד מסבל נפשי וברצונו לשים קץ לחייו״.

ואולם, לאחר שהתקבל לאשפוז מרצון הוא הבין שלא יאושפז באותה מחלקה בה אושפז חודש קודם לכן, הוא ביקש להשתחרר ולהמשיך את הטיפול אצל ד״ר טל. השופטת קבעה  כי ״אין חולק על כל שד״ר ברגמן שגה בהערכת מסוכנתו של המנוח וגם אם לא הייתה התוויה ברורה לאשפוז כפוי, נראה כי היה על ד״ר ברגמן לנסות לשכנע אותו להתאשפז נוכח מצבו ועל רקע העובדה כי יכול היה להניח לבטח כי חלה התדרדרות במצבו לאחר שחרורו מהאשפוז הקודם. כך גם יכול היה ד״ר ברגמן לפנות לרעייתו של המנוח אשר ישבה מחוץ לחדר הבדיקה, לשתף אותה במצב הדברים ובכל מקרה ההיעתרות המידית לפנייתו של המנוח להשתחרר לא היתה הבלימה עם מצבו והמסוכנות שנשקפה״.

אלא שהשופטת קבעה כי מירב האחריות רובצת לפתחו של הפסיכיאטר ד״ר טל, ש"הייתה רשלנית ולא עמדה בסטנדרט רפואי הולם״. השופטות קבעה עוד כי ״התנהלותו הרשלנית  של ד״ר טל באה לידי ביטוי החל משלב נטילת האנמנזה במהלך הטיפול עצמו, בטיפול התרופתי שניתן על ידו וכלה בהמשך הטיפול ההתכתבותי במייל כאשר ד״ר  טל היה מודע לכך שזה כבר לא היווה מענה ראוי למצבו של המנוח, וכלה בהתנהלות שאננה ורשלנית בה בחר להתעלם מסימני המסוכנות הברורים, בחר שלא לברר אותם כדבעי ולא פעל כצפוי מרופא סביר על דרך הפנייתו. המיידית לאשפוז בו יינתן לו טיפול ההולם את מצבו״.

האלמנה: "הפסיקה לא תרפא את כאבנו העמוק"

אלמנתו של המטופל אמרה ל״ישראל היום״ בעקבות ההחלטה: "פסק הדין לא יחזיר לי את בעלי ואב ילדיי, ולא ירפא את כאבנו העמוק, אבל הוא מהווה הכרה בכישלון המערכת שעליה סמכנו שתגן עליו ותשמור על חייו. עבורי זו תחושת צדק וסגירת מעגל, ואני מקווה שהאחריות שנקבעה כאן לא תישאר רק על הנייר, אלא תוביל לשינוי אמיתי ועמוק באופן שבו רופאים מטפלים באנשים במצוקה נפשית. לא באדישות וכהות חושים, אלא מתוך אחריות, רגישות ואנושיות, כדי שאף משפחה אחרת לא תצטרך לעולם לעבור את הטרגדיה הקשה שאנחנו חווינו".

עו״ד רון וורמברנד אמר כי ״פסק הדין משקף את זעקתו לעזרה של המנוח שזכתה ליחס אדיש בלשון עדינה מצידו של הפסיכאטר המטפל שהתייחס למצוקת המנוח כאל זעקת 'זאב זאב' שאין להתייחס אליה ברצינות. אלא שלמרבה הצער, הזאב במקרה הזה אכן הגיע וניתן היה למנוע את הגעתו במינימום של התנהלות סבירה המצופה מפסיכאטר ביחסי רופא ומטופל״.