מחקר חדש שפורסם ב־Environmental Pollution קרא לבחינה מחודשת ודחופה של ייצור, שימוש וסילוק של מסכות מגן, כך לפי GEO France. "המחקר מדגיש את הצורך הדחוף לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מייצרים, משתמשים ונפתרים ממסכות הפנים", אמרה אנה בוגוש, המחברת הראשית מהמרכז לאגרואקולוגיה, מים וחוסן באוניברסיטת קובנטרי.
החוקרים מצאו כי העלייה החדה בשימוש במסכות חד־פעמיות במהלך מגפת הקורונה הותירה כמויות גדולות של פסולת פלסטיק, שהחלה להתפרק ולשחרר חלקיקי מיקרו־פלסטיק ותוספים כימיים. רוב המסכות המשומשות לא הועברו למחזור והגיעו למטמנות או נזרקו ברחובות, בפארקים, בחופים ובנהרות, שם המשיכו להתפרק בהיעדר מערכות עיבוד מתאימות.
הצוות בחן את כמות המיקרו־פלסטיק ששוחררה ממסכות שהושרו במים עומדים. הם הניחו סוגי מסכות שונים ב־150 מיליליטר מים למשך 24 שעות, ולאחר מכן סיננו את הנוזל כדי לזהות מיקרו־פלסטיק וכימיקלים.
כל המסכות שנבדקו שחררו מיקרו־פלסטיקים, כאשר רוב החלקיקים היו בגודל קטן מ־100 מיקרומטר. רובם היו עשויים מפוליפרופילן, ובמים נמצאו גם פוליאתילן, פוליאסטר, ניילון ו־PVC, במיוחד ממסכות כחולות רגילות. מסכות FFP2 ו־FFP3 שחררו את כמות המיקרו־פלסטיק הגבוהות ביותר — פי ארבעה עד שישה יותר ממסכות אחרות — בעוד שמסכות רגילות שחררו פי שלושה עד ארבעה יותר חלקיקים ממסכות כירורגיות סטנדרטיות.
החוקרים איתרו ביספנול B, חומר משבש הורמונים, שדלף מכמה מסכות, כולל מסכות כירורגיות. הם דיווחו גם על ביספנול A, הקשור להפרעות הורמונליות. משבשי הורמונים הם חומרים כימיים המתערבים במערכת ויסות ההורמונים בגוף.
בשיא תקופת הקורונה נעשה לפי הערכות שימוש בכ־129 מיליארד מסכות חד־פעמיות מדי חודש ברחבי העולם, רובן עשויות פוליפרופילן ופלסטיקים אחרים. באוקטובר 2020 צעדו שני פעילים סביבתיים מפריז למרסיי ואספו 6,300 מסכות במשך 59 ימים.
החוקרים אמרו כי השפעות השימוש ההמוני במסכות חד־פעמיות עלולות להימשך שנים, וקראו לממשלות ולרשויות הבריאות לקבל החלטות שקולות יותר כדי להגן על הבריאות והסביבה. הם קראו לאלטרנטיבות ברות־קיימא יותר למסכות חד־פעמיות ולהגברת המודעות הציבורית לגבי דרכי סילוק.
מסכות FFP2 וכירורגיות נחשבות ככאלו שסייעו להאט את התפשטות הנגיף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו